אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 7007/16 - א' איי. איי. איתמר השקעות בע"מ נ' באראט אחזקות ונכסים בע"מ ואח'

ע"א 7007/16 - א' איי. איי. איתמר השקעות בע"מ נ' באראט אחזקות ונכסים בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 26/10/2016 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
7007-16-א'
25/10/2016
בפני כב' השופט:
צ' זילברטל

- נגד -
המבקשת:
איי. איי. איתמר השקעות בע"מ
עו"ד גיל דן
המשיבים:
1. באראט אחזקות ונכסים בע"מ
2. באראט השקעות (2000) בע"מ
3. פנינת טליה בע"מ
4. עו"ד עמית לדרמן- בתפקידו כנאמן בהקפאת הליכים
5. כלל חברה לביטוח בע"מ
6. רפאל ביטון
7. אר. בי. ביטון רפאל החזקות בע"מ
8. גל ברק ייעוץ וניהול בע"מ
9. מיכאל גרובר
10. אידו נכסים והשקעות בע"מ
11. עמאד טאהא
12. רפאל דהאן
13. כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה והצפון

עו"ד שי גליקמן
עו"ד גיל דן
עו"ד יואב זטורסקי
עו"ד יצחק יונגר
עו"ד מיכל דלומי
החלטה

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק פר"ק 7056-10-14 שניתן ביום 4.9.2016 על ידי כב' השופט עאטף עיילבוני

  

           בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו מיום 4.9.2016 של בית המשפט המחוזי בנצרת בפר"ק 7056-10-14 (כב' השופט ע' עיילבוני).

 

 

רקע עובדתי בתמצית

 

  1. המשיבה 3 (להלן: החברה) היא חברת נדל"ן שהוקמה כחלק מקבוצת חברות, כאשר שתי החברות הנוספות בקבוצה הן המשיבה 1 (להלן: באראט נכסים) והמשיבה 2 (להלן: באראט השקעות). ביום 7.10.2014 הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו הקפאת הליכים לבאראט נכסים ובאראט השקעות, ומינה את המשיב 4 כנאמן לנכסיהן (להלן: הנאמן). כשבועיים לאחר מכן, לבקשת הנאמן, הורחב הצו כך שיחול גם על החברה. 

 

           לחברה זכויות בעלות בשטח של כ-13,000 מ"ר בעיר צפת (להלן: המקרקעין). בראשית שנת 2013 נרשמה על המקרקעין משכנתא מדרגה ראשונה בסך של 2,700,000 ש"ח לטובת המשיבה 5 (להלן: כלל), ובהמשך נרשמה גם משכנתא מדרגה שנייה לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: בנק לאומי או הבנק) ללא הגבלת סכום. בספטמבר 2013 התקשרה החברה בחוזה עם המשיבים 6 ו-9 (להלן:הרוכשים) למכירת מחצית מזכויותיה במקרקעין (להלן: הסכם ספטמבר), וביום 3.9.2013 נרשמה הערת אזהרה על המקרקעין. במהלך אותו החודש, נרשמה הערת אזהרה במקרקעין גם לטובת המשיב 12 (להלן: דהאן), וזאת כנגד הלוואה שנתן האחרון לחברה. בהמשך, ביום 3.10.2013 נחתם הסכם הלוואה בין החברה למבקשת, לפיו תלווה האחרונה לחברה סך של ארבעה מיליון ש"ח (להלן: הסכם ההלוואה). הוסכם, כי כבטוחה להשבת ההלוואה תירשם לטובת המבקשת משכנתא בדרגה שנייה על המקרקעין, כמו גם בטוחות נוספות. מכוח הסכם ההלוואה נרשמה לטובת המבקשת ביום 7.10.2013 הערת אזהרה. עם זאת, בניגוד לתנאי הסכם ההלוואה, בפועל לא נרשמה משכנתא שנייה לטובת המבקשת. בהמשך, פרעה החברה את חובה לבנק לאומי והוסרה המשכנתא שנרשמה לטובתו. בנובמבר 2013 התקשרה החברה בהסכמי מכר חדשים עם הרוכשים וחברות אשר בבעלותם – ובהן המשיבות 7, 8 ו-10 (להלן גם: הרוכשים), בגדרן נקבע כי הזכויות במקרקעין שהיו נשוא הסכם ספטמבר ימכרו תמורת 4,482,000 ש"ח (להלן: הסכם נובמבר).

 

           כאמור, באוקטובר 2014 ניתן צו הקפאת הליכים בעניינה של החברה, ובהמשך נקבע כי המקרקעין ימומשו על-ידי הנאמן. ביום 22.7.2016, לבקשת הנאמן, אישר בית המשפט את מכירת המחצית הנותרת מזכויות החברה במקרקעין לאותם הרוכשים שרכשו את המחצית הראשונה.

 

  1. ביום 30.11.2015 הגישה המבקשת בקשה, בגדרה טענה כי בהתאם לסעיף 14 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967 (להלן: החוק), ובהתחשב בכך שהיא "פרעה את המשכנתא שהייתה רשומה לטובת בנק לאומי", יש לקבוע כי היא נכנסת בנעליו של הבנק. על כן נטען, כי המבקשת היא נושה מובטחת אשר זכויותיה קודמות לכל נושה או בעל זכויות אחר במקרקעין, למעט כלל. לחלופין נטען, בין היתר, כי הסכם ספטמבר והסכם נובמבר בטלים וחסרי תוקף. מכל מקום נטען, כי גם אם יקבע שהסכם נובמבר תקף, ממילא זכויות המבקשת במקרקעין גוברות על זכויות שהתגבשו מכוח הסכם זה.

 

  1. ביום 4.9.2016 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. תחילה נקבע, כי לא נתמלאו התנאים לתחולתם של סעיפים 14-13 לחוק, המאפשרים למבקשת להיכנס בנעלי בנק לאומי במעמד נושה מובטח, וכי המשכנתא שנרשמה לטובת הבנק בוטלה עם העברת הכספים אליו. משכך, פנה בית המשפט לבחון מהו היחס בין הערות האזהרה שנרשמו על המקרקעין, ואת מי יש להעדיף בתחרות בין זכותם של הרוכשים למימוש עסקת המכר, אשר הערת האזהרה לטובתם נרשמה ראשונה אך העסקה הושלמה מאוחר יותר, לבין זכותה של המבקשת להבטחת ההלוואה שנתנה לחברה. נקבע, כי מכיוון שענייננו בעסקאות נוגדות, זכויותיו של הרוכש הראשון גוברות על זכויות רוכש, או במקרה דנא – בעל שיעבוד, מאוחר. הובהר, כי הערת האזהרה שנרשמה לטובת הרוכשים הייתה הראשונה בזמן, כשבעת עריכת הסכם ההלוואה הייתה המבקשת מודעת לקיומו של הסכם ספטמבר, ואף ציינה אותו וצרפה אותו כנספח להסכם ההלוואה. לפיכך, בעת עריכת הסכם ההלוואה הייתה המבקשת מודעת לכך שמחצית מן המקרקעין נמכרה לרוכשים וכי הערת האזהרה שנרשמה לטובתם קודמת לזכויותיה. בהתאם לסעיף 9 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 נקבע, כי גם בהינתן שזכותם של הרוכשים לא התגבשה סופית אלא בהסכם נובמבר, עדיין המבקשת הייתה מודעת לקיומה של הגבלה לטובת הרוכשים, ולא היה באפשרותה לצפות שינוי בדמות הסכם עתידי. נוכח האמור, ובהתחשב בטעמים נוספים, נקבע, כי זכויותיה של המבקשת כפופות לזכויות הרוכשים.

 

טענות הצדדים

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ