אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 67714-09-16 כהן נ' פוקניוק ואח'

ע"א 67714-09-16 כהן נ' פוקניוק ואח'

תאריך פרסום : 28/12/2016 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
67714-09-16
23/12/2016
בפני השופט:
אמיר טובי

- נגד -
המערער:
יורם כהן
עו"ד א' מרחב
המשיבה:
בלה פוקניוק
עו"ד מ' שחר
פסק דין
 

 

1.בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת ה' אסיף) מיום 17.8.2016, בגדרו נדחו התביעות ההדדיות אותן הגישו הצדדים, ללא צו להוצאות.

 

2.בפני בית משפט קמא הונחה תביעתו של המערער ובה עתר לחייב את המשיבה, יחד עם בעלה המנוח, שנפטר במהלך ניהול התביעה (להלן יכונו השניים גם "המשיבים") בתשלום בגין מחצית עלות המתקנים המשותפים שהקים בחלקת המקרקעין השייכת לצדדים. תביעה זו נסמכה על הסכם שיתוף שנחתם בין בעלי הדין בהיותם בעלים משותפים של חלקה 286 בגוש 10008 בחדרה. התביעה התייחסה לשלושה מתקנים שהוקמו על ידי המערער – גדר משותפת, תשתית ביוב ושביל גישה, כאשר חלקם של המשיבים בעלות הכוללת של העבודה מסתכם בסך 44,345 ₪, הוא סכום התביעה.

 

3.המשיבים לא חלקו על כך כי שביל הגישה ותשתיות הביוב מהווים חלק מהמתקנים המשותפים. עיקר המחלוקת נסבה סביב בניית הגדר, כאשר לטענת המשיבים המערער בנה את הגדר לפי רצונו, ללא כל תיאום עמם וסרב לבנות את הגדר בין החלקות אלא בנה את כולה בשטחו. על כן לא מדובר בגדר משותפת. עוד טענו המשבים כי חלק ניכר מהגדר מהווה קיר של מבנה המשמש את המערער ולכן אינו יכול להיחשב כגדר שעליהם לשאת בעלות הקמתה.

 

4.המשיבים הגישו מצדם תביעה שכנגד בגדרה עתרו לחייב את המערער לפצותם בגין הפרת ההסכם על ידו. בנוסף, טענו המשיבים כי המערער התרשל בבניית הגדר והסב להם נזקים שהוערכו בסך 56,000 ₪.

 

5.בפסק דינו דחה בית משפט קמא את טענות המשיבים לפיהם אין לראות בגדר מתקן משותף משום שנבנתה בחלקו של המערער. כן דחה את הטענה כי חלק מהגדר משמש קיר במבנה ביתו של המערער וכי הגדר נמוכה ואינה חוצצת בין מגרשי הצדדים. נקבע כי הגדר הנה בגדר מתקן משותף שעל המשיבים לשאת במחצית עלות הקמתו. מאחר והמשיבים לא חלקו על כך שגם תשתית הביוב ושביל הגישה מהווים מתקנים משותפים, נקבע כי עליהם לשאת גם במחצית עלותם של מתקנים אלה.

 

6.בבואו לבחון את הסכום שנתבע בגין אותם מתקנים, ציין בית משפט קמא כי המערער הסתמך על עלויות בניה בהתאם למחירון דקל, ממנו עולה כי מחצית עלות הבניה של המתקנים המשותפים עומדת על סך 44,345 ₪. דא עקא שבמכתב דרישה מיום 13.8.2013 אותו שיגר המערער, נדרשו המשיבים לשלם סך 23,025 ₪ בלבד. משנשאל לפשר ההפרש בין הסכומים השיב המערער כי הוא מצוי בתחום הבניה שנים רבות ולכן קיבל "טובות" מקבלנים וזכה למחירים טובים. מתוך מחווה של שכנות טובה, התכוון תחילה שגם המשיבים ייהנו מכך, אולם לאחר שהוגשה התביעה שכנגד שהתבססה על מחירון דקל, ביסס אף הוא את עלויות הבניה שביצע, על אותו מחירון.

 

בית משפט קמא קבע כי לא עלה בידי המערער להוכיח כי הוא זכאי לסכום שאותו תבע עבור בנית המתקנים המשותפים. נקבע כי הסכומים הנקובים במחירון דקל אינם יכולים לסייע למערער שכן הוא עצמו הודה כי לא שלם בפועל אותם סכומים, לאחר שקיבל "מחירים מיוחדים" מקבלנים. עוד הוסיף בית משפט קמא וקבע כי ככל הנראה זה הטעם שבשלו נמנע המערער מלהביא ראיות בפועל ולא הוכיח כמה שילם בפועל לקבלנים. מאחר וידע כי על פי ההסכמים אמורים הצדדים לשאת במשותף בעלויות הקמת המתקנים המשותפים, היה על המערער להיערך מראש לכך שעלויות אלו תתועדנה באופן ברור. משלא השכיל להציג ראיות לגבי העלות ששילם בפועל, נדחתה תביעתו.

 

7.בית משפט קמא נפנה לבחון את התביעה שכנגד, אותה הגישו המשיבים ודחה אף אותה. הואיל והערעור שבפניי אינו מתייחס לתביעה שכנגד, איני רואה צורך לפרט את ממצאי ומסקנות בית משפט קמא ביחס אליה.

 

8.לטענת המערער שגה בית משפט קמא משלא חייב את המשיבים בסכום התביעה, שכן נהיר כי המתקנים המשותפים לא נבנו מעצמם וכי הוא נשא בעלות הקמתם. הואיל ואלה נבנו כחלק בלתי נפרד מביתו, הרי שלא ניתן להציג חשבוניות או מסמכים לגבי עלות בניית המתקנים בנפרד. העובדה שלא הוצגו מסמכים המתעדים את עלויות הבניה אינה מבטלת את העובדה כי מתקנים משותפים אכן נבנו וכי המשיבה נהנית מהם ללא כל השתתפות מצדה. לפיכך, במיוחד במצבים מעין אלו, משתמשים מומחים, צדדים ובתי המשפט במחירון דקל הנותן אומדן מקובל לעלויות בניה. מדובר במכשיר מקובל ושכיח בבתי המשפט. עוד הוסיף המערער כי לאחר שבית משפט קמא קיבל את גרסתו בנוגע לבנייה עצמה, היה עליו להכיר באומדן ובעלויות המפורטים בתביעה. המצב האבסורדי שנוצר, על פי פסק הדין מהווה תוצאה של עשיית עושר מצד המשיבה. עוד הפנה המערער לכך שהמשיבה לא הפריכה את האומדן ולא הציגה ראיה כלשהי על מנת לסתור את מחירון דקל או את הסכומים הנתבעים.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ