אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 6654/14 פלוני נ' הכונס הרשמי

ע"א 6654/14 פלוני נ' הכונס הרשמי

תאריך פרסום : 19/02/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
6654-14
18/02/2015
בפני השופטת:
א' חיות

- נגד -
המערערים:
1. פלוני פלוני
2. פלוני
3. פלוני

עו"ד ו"ד גאי כרמי
המשיבים:
1. עו"ד ארז חבר מנהל מיוחד לנכסי החייב
2. מלכיאל שרבט
3. הכונס הרשמי

עו"ד עדי תדהר
עו"ד טובה פריש
החלטה

 

           בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיאה א' אורנשטיין) בפש"ר 39238-03-12 מיום 3.9.2014 אשר הורה למבקשים להמציא לידי המשיב 1 מסמכים שונים הנוגעים לעסקאות שביצעה חברה בבעלותם.

 

  1. המבקשים והמשיב 2 (להלן: החייב) הם אחים ובעלי מניות בחברת ** מבני תעשייה (1979) בע"מ (להלן: החברה) שעיקר עיסוקה בהשכרה ומכירה של נכסים בעיר עפולה. החייב הוכרז כפושט רגל והמשיב 1 מונה כמנהל מיוחד לנכסיו (להלן: המנהל המיוחד). לאחר שהתברר למנהל המיוחד כי המבקשים החלו למכור נכסים של החברה, הוא פנה לבית המשפט קמא בבקשה להורות למבקשים להמציא לידיו מסמכים שונים הנוגעים לעסקאות שבוצעו בנכסי החברה על מנת שיוכל לאמוד את חלקו של החייב ברווחים מהן. בית המשפט קמא נעתר לבקשה והורה על המצאת המסמכים כמבוקש.

 

  1. בהחלטתו, קבע בית המשפט קמא כי מאחר שהחייב הוא בעל מניות בחברה מתקיימת בינו לבין החברה זיקה המעניקה למנהל המיוחד זכות לעיין במסמכיה ללא קשר למצבה הפיננסי. הטעם לכך, על פי קביעתו, הוא כי דיני חדלות הפירעון אינם מצמצמים עצמם רק לפושטי רגל וחברות בפירוק ומחייבים גם את כל הגורמים הקשורים אליהם, אף אם הם עצמם אינם פושטי רגל או בפירוק. כמו כן, קבע בית המשפט קמא כי יש להורות על העברת המסמכים מן הטעם שסמכויותיו של המנהל המיוחד לדרוש ולקבל מידע רחבות יותר מאלו של החייב שבנעליו הוא בא. פרשנות זו, כך נפסק, מתיישבת עם העובדה שהמנהל המיוחד אינו רק חליפו של החייב אלא משמש גם כזרועו הארוכה של בית המשפט. יתר על כן, ציין בית המשפט קמא כי במקרה דנן למנהל המיוחד כחליפו של החייב אפשרות לקבל את המסמכים המבוקשים על ידו גם שלא מתוקף סמכותו לפי דיני חדלות הפירעון. זאת בשל העובדה שהמבקשים חברו יחד ליצור "גוש רוב" של בעלי מניות בחברה תוך מידורו של החייב והפיכתו לבעל מניות מיעוט ומן הטעם שעולה חשש שסירובם למסור את המסמכים המבוקשים לידי המנהל המיוחד נובע מטעמים לא ענייניים. ואולם, כך הוסיף בית המשפט קמא וקבע, מקום בו יש למנהל המיוחד סמכות לקבלת המסמכים מכוח דיני חדלות הפירעון, אין צורך להידרש לזכותו לעיין במסמכים מכוח העילות הקבועות בחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות).

 

           אשר לעובדה שהמבקשים אף הם נושים של החייב קבע בית המשפט קמא כי אין בכך לשנות מן התוצאה אליה הגיע. אדרבא, כנושי החייב מצופה מהמבקשים לתמוך בבקשתו של המנהל המיוחד ולסייע לו לברר את זכויותיו של החייב על מנת שיפרע את חובותיו. ואולם, אף אם המבקשים אינם מעוניינים בכך, יש לזכור כי הם אינם נושיו היחידים של החייב ואין מקום להעדיף את האינטרס הצר שלהם על פני האינטרס הרחב של כלל הנושים לאיתור נכסים של החייב מהם ניתן יהיה להיפרע. כמו כן, דחה בית המשפט קמא את טענת המבקשים לפיה בקשת המנהל המיוחד לקבל לידיו את מסמכי החברה נועדה לשמש אותו בהליכים משפטיים אותם מנהל החייב נגדם. בהקשר זה קבע בית המשפט קמא כי נוכח העובדה שההליכים המדוברים לא נפתחו על ידי המנהל המיוחד אלא על ידי החייב עצמו ונוכח עמדתו של המנהל המיוחד לפיה אין מקום בשלב זה להמשך ההליכים המדוברים, אין חשש כי בקשת המנהל המיוחד לקבלת מסמכים מהחברה נועדה להקנות לו יתרון בלתי הוגן בהליכים משפטיים מתנהלים או עתידיים, ויש לקבוע כי היא הוגשה במסגרת סמכותו לאתר ולתבוע נכסים וזכויות השייכים לחייב. עוד ציין בית המשפט קמא כי עיון במסמכים המבוקשים על ידי המנהל המיוחד מעלה כי אין בהם כל סוד מסחרי או קניין רוחני המצדיק לחסות אותם מפני המנהל המיוחד ואף מטעם זה יש להורות על המצאתם לידיו.

 

  1. המבקשים הגישו ערעור על החלטת בית המשפט קמא ובד בבד עימו הוגשה על ידם הבקשה דנן לעיכוב ביצוע העברת מסמכי החברה לידי המנהל המיוחד עד להכרעה בערעור. לטענת המבקשים סיכויי הערעור טובים והם סבורים כי שגה בית המשפט קמא משקבע כי די בהיותו של החייב בעל מניות בחברה כדי להסמיך את המנהל המיוחד לקבל מסמכים הנוגעים לעסקאות אותן ביצעה. גישה זו, כך נטען, אינה מאזנת כראוי בין סמכויות החקירה של המנהל המיוחד על פי דיני חדלות הפירעון לבין זכותם של המבקשים ושל החברה שלא לחשוף מסמכים הנוגעים להתנהלותם העסקית מעבר למה שמחייב חוק החברות. עוד נטען כי הוכח בפני בית המשפט קמא כי כל עניינו של המנהל המיוחד בהגשת הבקשה הוא לאסוף ראיות שישמשו אותו בהליכים המשפטיים שמנהל החייב נגד המבקשים והחברה ועל כן, שגה בית המשפט קמא משדחה את טענת המבקשים בעניין זה. בהתייחס למאזן הנוחות נטען כי הוא נוטה בבירור לטובת קבלת הבקשה. לטענת המבקשים, ברי כי אם לא תעוכב ההחלטה על העברת מסמכי החברה למנהל המיוחד יתייתר הדיון בערעור שכן לאחר העברת המסמכים כבר לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו.

 

  1. המנהל המיוחד טוען מנגד כי דין הבקשה להידחות. הוא סבור כי סיכויי הערעור נמוכים וכי צדק בית המשפט קמא בקבעו כי סמכותו של המנהל המיוחד לקבל מידע ומסמכים חלה על כל אדם או תאגיד הקשורים בפושט הרגל, גם אם הם עצמם אינם פושטי רגל או נתונים בהליך פירוק. קביעה זו, כך נטען, מתיישבת עם לשונם הברורה של סעיפים 18ג(ב)(1) ו- 59(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל הקובעים כי למנהל המיוחד זכות לדרוש "כל מידע או מסמך" מ"כל אדם" שיש להניח כי הם מצויים ברשותו. כמו כן, היא מתיישבת עם העובדה שתכליתו של המנהל המיוחד היא לשמש כזרועו הארוכה של בית המשפט. המנהל המיוחד מוסיף וטוען כי זכותו לקבל את המסמכים המבוקשים על ידו נובעת אף מזכותו של החייב עצמו לקבל לידיו את המסמכים האמורים, בהיותו בעל מניות מיעוט מקופח בחברה. אשר לטענת המבקשים לפיה החלטתו של בית המשפט קמא אינה מאזנת כראוי בין סמכויות המנהל המיוחד ובין זכות החברה שלא לחשוף את מסמכיה, מדגיש המנהל המיוחד כי בית המשפט קמא קבע שמסמכי החברה המבוקשים על ידו אינם מכילים כל סוד עסקי או מסחרי המצדיק את חסיונם. אשר לטענת המבקשים לפיה המסמכים המבוקשים על ידו נועדו להעניק לו יתרון בלתי הוגן בהליכים שמנהל נגדם החייב, טוען המנהל המיוחד כי הוא טרם החליט האם יש כלל טעם בהמשך ההליכים המדוברים. בהתייחס למאזן הנוחות נטען על ידי המנהל המיוחד כי הוא נוטה לטובת דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע שכן הפגיעה במבקשים מהעברת מסמכי החברה לידיו תהיה מינורית ולעומתה, עיכוב בהעברת המסמכים יאפשר למבקשים להבריח נכסים ולפגוע בזכויותיו של החייב בחברה.

 

  1. לטענת המשיב 3 (הכונס הרשמי) אין מקום לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט קמא. לעניין סיכויי הערעור נטען כי הם נמוכים שכן החלטתו של בית המשפט קמא מנומקת היטב ומבהירה מדוע קיימת למנהל המיוחד סמכות לקבל מסמכים מהחברה. בהתייחס למאזן הנוחות נטען כי אף שיש ממש בטענת המבקשים לפיה דחיית הבקשה לעיכוב תייתר למעשה את הערעור, יש להתחשב בכך שכל עיכוב בהעברת מסמכי החברה לידי המנהל המיוחד עלול להסב פגיעה להליך פשיטת הרגל ולנושי החייב, וזאת לעומת הפגיעה המזערית שתיגרם למבקשים במקרה בו המסמכים יועברו לידי המנהל המיוחד.

 

  1. אף לטענת החייב יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע. לטענתו, סיכויי הערעור נמוכים נוכח לשונה הברורה של פקודת פשיטת הרגל בעניין סמכותו של מנהל מיוחד לדרוש מידע ותכליתם של דיני חדלות הפירעון להעניק למנהל המיוחד את כל הסמכויות הדרושות לו לשם מילוי תפקידו. בהתייחס למאזן הנוחות נטען על ידי החייב כי מאחר שהמסמכים המבוקשים על ידי המנהל המיוחד דרושים להוכיח את הפגיעה בזכויותיו בחברה עיכוב בהעברתם עלול לגרום לנזק רב לקופת פשיטת הרגל.

 

דיון והכרעה

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ