אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 6636/15יצחק גדליהו קריסטל ואח' נ' עו"ד עודד רוט, הנאמן לנכסי החייב יוסף מרגוליס (בפשיטת רגל) ואח'

ע"א 6636/15יצחק גדליהו קריסטל ואח' נ' עו"ד עודד רוט, הנאמן לנכסי החייב יוסף מרגוליס (בפשיטת רגל) ואח'

תאריך פרסום : 27/10/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
6636-15
27/10/2015
בפני השופט:
נ' סולברג

- נגד -
המערערים:
1. יצחק גדליהו קריסטל
2. Olnato Limited

עו"ד בעז בן צור
עו"ד אלעד פלג
המשיבים:
1. עודד רוט
2. הנאמן לנכסי

עו"ד עודד רוט
עו"ד הילה ברקי
החלטה


בקשה לעיכוב ביצוע חלק מפסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (כב' השופט א' אורנשטיין) במסגרת פש"ר 3946-85 מרגוליס נ' כונס הנכסים הרשמי, מיום 1.7.2015, ובו נקבע כי חוזה המכר שבין המערער 1 (להלן: הרב קריסטל) ובין החייב (להלן: מרגוליס), למכירת זכויותיו בקרקע הידועה כחלקה 130 בגוש 11191 (להלן: המקרקעין) – הוא חוזה בטל, וכי המקרקעין מוקנים לנאמן על נכסי החייב, אשר רשאי לממשם לטובת קופת הכינוס.

 

רקע

  1. הפרשה שלפנינו מתפרשת על פני תקופת זמן ארוכה, מעורבות בה דמויות רבות, ועל כן נסקור את עיקריה בקצרה בלבד, כפי שאלו הוצגו על-ידי בית המשפט המחוזי. תחילתו של העניין שלפנינו בשנת 1980, אז רכש מרגוליס את המקרקעין, המצויים במרכז הכרמל בסמוך לשכונת נווה שאנן, והם נרשמו על שמו במרשם המקרקעין. יעוד המקרקעין היה ועודנו לבניית בית ספר תיכון. בשנת 1985 החלו הליכי פשיטת רגל נגד מרגוליס, ובשנת 1986 הוא הוכרז כפושט רגל ועו"ד עודד רוט מונה נאמן לנכסיו (להלן: עו"ד רוט). מרגוליס, אזרח בריטניה, ברח מן הארץ, ועו"ד רוט לא היה מודע לזכויותיו במקרקעין. מכיוון שבאותה עת מרשם המקרקעין לא היה ממוחשב, לא ניתן היה לאתר בקלות דבר קיומם של נכסים בלתי-ידועים של החייב.

 

  1. לאחר כמה שנים, בשנת 1991, התקשר מרגוליס עם משרד עורכי דין בישראל, וחתם אצלם על כמה יפויי-כח לפעול בענייניו המשפטיים. לענייננו רלבנטי במיוחד יפוי-הכח שחתם מרגוליס, בשנת 2005, שבו מינה ביפוי-כח בלתי חוזר עורכי הדין מהמשרד למכור את זכויותיו במקרקעין. עו"ד רפאל ינאי, ממשרד עורכי הדין האמור, טיפל במכירת המקרקעין. לאחר כמה משאות ומתנים נמכרו המקרקעין בשלהי שנת 2005, בתיווכו של עו"ד מיכאל בצר, שבין היתר משמש כפרקליטה של הקהילה החרדית בנווה שאנן. המקרקעין נמכרו לרב קריסטל, ששימש כנאמן לרכישת המקרקעין עבור גורמים אחרים: שליש מן הזכויות במקרקעין עבור עו"ד בצר, ושני שלישים מן הזכויות עבור נאמן של חברת OLNATO LIMITED, שהיא חברה זרה שמקום התאגדותה באנגליה (להלן:החברה), אשר מימנה את רכישת המקרקעין. על המקרקעין נרשמו הערות אזהרה לטובת הרב קריסטל ולטובת החברה, אך הבעלות במקרקעין לא שונתה במרשם המקרקעין. לגרסת המערערים, הם ביקשו תחילה להקים במקרקעין בית-אבות למטרת רווח, אך מאמציהם לשינוי יעוד המקרקעין נכשלו. משכך, פנו להשתמש במקרקעין לטובת הקמת בית ספר לקהילה החרדית בשכונת נווה שאנן בחיפה.

 

  1. במהלך שנת 2012 הגיע לידי עו"ד רוט מידע מחוקר פרטי, לפיו למרגוליס זכויות במקרקעין. החוקר הציע לעו"ד רוט כי ימסור לו את פרטי הנכס בתמורה לקבלת שיעור מתמורת המקרקעין. לאחר קבלת אישורו של בית המשפט, סוכם בין עו"ד רוט ובין החוקר כי האחרון יהיה זכאי למחצית התמורה שתתקבל מהמקרקעין כתוצאה מהמידע שימסור. לאחר מסירת המידע, התברר לעו"ד רוט כי על המקרקעין רשומות הערות אזהרה לטובת הרב קריסטל והחברה, ועל כן הוא פנה לבית המשפט בבקשה למתן הוראות, אשר בעקבותיה ניתן פסק הדין מושא הערעור.

 

  1. בבקשתו טען עו"ד רוט כי בהתאם להוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה), מוקנים נכסי החייב לנאמן עם הכרזתו כפושט רגל, ועל-כן לא היה רשאי מרגוליס למכור את המקרקעין בשנת 2005, שכן בשלב זה הם לא היו מוקנים לו. כן טען עו"ד רוט טענות שונות בעניין תום לבם של הרוכשים. נטען, כי קיימים קשרים סמויים בין מרגוליס לבין הרוכשים, כך שהללו ידעו שמרגוליס הוא פושט רגל, וכי מטרתה האמיתית של העסקה היתה להבריח את נכסיו של מרגוליס מנושיו. המשיבים לבקשה, הרב קריסטל והחברה, טענו מנגד כי הרכישה נעשתה על-ידם בתום לב ובתמורה ועל כן יש להעדיפם על-פני הנאמן, הן מכוח "תקנת השוק", הן לנוכח התנהלותו של הנאמן אשר חייב לרשום הערה בפנקס רישום המקרקעין על היות החייב בפשיטת רגל, כקבוע בתקנה 21 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985, והוא התרשל בכך.

 

  1. פסק הדין של בית המשפט המחוזי התמקד ביחס בין זכויותיהם הקנייניות של הרב קריסטל והחברה, שרכשו את הנכס מבעליו הרשום, ובין זכויותיו הקנייניות של הנאמן על נכסיו של פושט הרגל, שנכסיו כולם מוקנים לו באופן סטטוטורי עם הכרזתו כפושט רגל (סעיפים 113-114 לפקודה). כעניין עובדתי, נקבע כי הרוכשים לא היו מודעים למצבו של מרגוליס ולעובדת היותו פושט רגל, והם רכשו את הנכס בתום לב. מנגד נקבע, כי גם בהתנהלותו של עו"ד רוט לא נפל פגם, ואין לראות באי-רישום הערת אזהרה על-ידו משום התרשלות, שעה שלא ידע ולא הצליח לאתר במאמצים סבירים את המקרקעין. לעומת זאת, את אי-השלמת רישום העסקה על-ידי הרוכשים יש לראות לכל הפחות כאדישות מצדם. בעקבות קביעות עובדתיות אלו, בחן בית המשפט את תחרות הזכויות שבין הצדדים, והכריע כי זכותו של הנאמן גוברת על זכותם של הרוכשים. זאת, משום שלפי הפקודה מוקנים נכסיו של החייב לידי הנאמן עם הכרזתו כפושט רגל, ועל כן מצויה בידו זכות קניינית, בעוד שלרוכשים נתונה זכות חוזית בלבד, על אף שנלווית לה הערת אזהרה. מכיוון שהעסקה לא נרשמה על-ידי הרוכשים, הם אינם זכאים להגנות הקבועות בסעיפים 9-10 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, שעניינם בעסקאות נוגדות ובתקנת השוק במקרקעין. בית המשפט התייחס גם לכך שנרשמה הערת אזהרה לטובת הרוכשים, אך דחה את הטענה כי זו מאפשרת להם להנות מתקנת השוק (וזאת, בין היתר, על-פי קביעתו של בית משפט זה בע"א 624/13 מורדכיוב נ' מינץ (4.8.2014) (להלן: עניין מורדכיוב)).

 

  1. לאור הכרעת בית המשפט המחוזי בדבר עליונות זכותו של עו"ד רוט על פני זכותו של הרב קריסטל, נקבע כי חוזה המכר – בטל, וכן נקבע כי "רשם המקרקעין ימחק את הערות האזהרה שנרשמו על המקרקעין לטובת המשיבים בפנקס רישום המקרקעין. על המקרקעין תירשם הערה לטובת עו"ד עודד רוט שמונה כנאמן לנכסי המוכר בפשיטת רגל [...] אני מסמיך את הנאמן לממש את זכויות החייב במקרקעין על ידי מכירתם למרבה במחיר [...]". על הכרעה זו הוגש הערעור, וכן בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין בכל הנוגע לאפשרותו של הנאמן עו"ד רוט למכור את המקרקעין.

 

הערעור ובקשת עיכוב הביצוע

  1. על פסק הדין של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור, וכן בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין בכל הנוגע לאפשרותו של הנאמן עו"ד רוט למכור את המקרקעין. בערעור נטען כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע, מחד גיסא, כי הנאמן לא התרשל באי-רישום הערת אזהרה על הנכס, ומאידך גיסא, כי הרוכשים גילו אדישות כלפי רישומם כבעלים. באשר לדין המהותי החל על הסוגיה, טוענים המערערים כי יש להחיל על העניין שלפנינו את דיני העסקאות הנוגדות שבסעיף 9 לחוק המקרקעין, ואת העקרונות שנקבעו בהלכת גנז (ע"א 2643/97 גנז נ' בריטיש וקולוניאל בע"מ, פ"ד נד(2) 385 (2003)) בעניין עדיפותו של רוכש מאוחר בתום לב על פני רוכש מוקדם שהתרשל מלרשום הערת אזהרה. בנוסף, נטען כי גם אם יש להחיל על העניין את סעיף 10 לחוק המקרקעין, שעניינו תקנת השוק במקרקעין, יש ליישמו לאור עקרונות אלו, ולהעניק תקנת שוק לרוכשים המאוחרים.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ