אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 6495/14 - א' קסלמן וקסלמן ואח' נ' לינדה מסלם

ע"א 6495/14 - א' קסלמן וקסלמן ואח' נ' לינדה מסלם

תאריך פרסום : 27/11/2014 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
6495-14-א'
27/11/2014
בפני הרשם:
גיא שני

- נגד -
המערערים:
קסלמן וקסלמן ואח'
המשיבה:
לינדה מסלם
החלטה
 

 

 

 

1.        ההליך שבכותרת נסב על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 27.6.2014. ההחלטה ניתנה במסגרת תביעה שהגישה המשיבה נגד המערערים, ותביעה שכנגד שהגישו הם – נגדה. ההליך הוגש כערעור בזכות, ובהחלטתי מיום 22.10.2014 ביקשתי את עמדתם של הצדדים לגבי השאלה אם אמנם קיימת כאן זכות ערעור. בעלי-הדין הגישו את התייחסותם; המערערים מצדם עומדים מאחורי ההליך כפי שהוגש, ואילו המשיבה גורסת כי הערעור טעון רשות.

 

2.        להלן הרקע בתמצית: בשנת 1998 חברו הצדדים יחד בהסכם שותפות (משרד ראיית חשבון). בשלב מסוים עלו היחסים על שרטון כאשר המשיבה טוענת, בין היתר, כי לא שולמו לה סכומי-הכסף המגיעים לה. במסגרת התביעה שהגישה המשיבה נגד המערערים התבקשו סעדים של מתן חשבונות ופיצויים. המערערים מצדם הגישו תביעה שכנגד ובה טענו כי המשיבה הפרה את יחסי השותפות וכי עליה לפצות את השותפות בסכומי-כסף שונים.

 

           ההליך המשפטי פוצל לשלושה חלקים: הראשון יועד לבירור העתירה למתן חשבונות; השני – למחלוקת ההסכמית, "דהיינו מה בדיוק כלל הסכם השותפות שבין התובעת לבין הנתבעים, ומה היה אמור להיות חלקה של התובעת בהתאם למוסכם... מהו המתווה ההסכמי שקבעו בעלי הדין באשר לחלקה וזכויותיה של התובעת"; והחלק השלישי נועד לבירור התוצאה החשבונאית.

 

3.        ההחלטה נשוא הערעור סיימה את החלק השני בהליך, קרי – מדובר בהכרעה לגבי "המחלוקת ההסכמית". בית המשפט קבע בין היתר כי החל מיום 1.1.2001 נחשבה המשיבה שותפת הון, וכי היא זכאית לחלק מרווחי השותפות בהתאם למדדים שהותוו בהחלטה. בית המשפט הבהיר כי החלטתו "קובעת את העקרונות לפיהם יש לסמוך את הכימות החשבונאי המיישם את אותן הסכמות", וכי "החישוב שייערך ע"י מומחה מטעם בית המשפט, בפעימה השלישית, יסיים את הדיון בטענות התובעת". בית המשפט מינה מומחה והורה לו לערוך חוות-דעת לפי העקרונות שנקבעו בהחלטה. במסגרת ההחלטה דן בית המשפט גם בטענות שהעלו המערערים במסגרת התביעה שכנגד, הקשורות בפן ההסכמי, ובמסגרת זו דחה את טענת המערערים כי המשיבה הפרה את התחייבותה בדבר אי-תחרות וכי על המשיבה להשיב סכום מסוים ששולם לה מקרן עידוד.

 

           כאמור, המערערים הגישו ערעור בזכות על ההחלטה, והשאלה היא אם בדין עשו כן. לאחר ששקלתי בדבר מסקנתי היא כי התשובה לשאלה זו היא בשלילה.

 

4.        כידוע, התשובה לשאלה שעל המדוכה נגזרת ממבחן הסופיות: אם ההחלטה היא בגדר "פסק-דין", קרי יש בה כדי לסיים את העניין התלוי ועומד בבית המשפט או חלק ממנו, אזי קיימת זכות ערעור. לעומת זאת, אם מדובר ב"החלטה אחרת", קרי החלטה שאינה פסק-דין, אזי הערעור טעון רשות (ראו בש"א 6428/12 פלוני נ' פלוני (4.12.2012)). בהקשר זה נהוג להסתייע במבחן הסעד, לאמור: אם ניתן או נשלל סעד בהחלטתו של בית המשפט – הרי זה פסק-דין (חלקי); ואם לאו – מדובר ב"החלטה אחרת" (ראו למשל ע"א 6058/93 מנדלבליט נ' מנדלבליט, פ"ד נא(4) 354 (1997)).

 

           בהתאם לכללים האמורים, נפסק לא אחת כי במקום שבו בית המשפט מפצל את הדיון בין שלב קביעת החבות לבין שלב קביעת שיעור הפיצוי, הרי שההחלטה בעניין החבות היא "החלטה אחרת", שהערעור עליה טעון רשות (ראו למשל ע"א 4458/00 ציון חברה לביטוח בע"מ נ' שטיין(7.5.2001); רע"א 3724/96 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית (26.6.1996)). כלל זה חל בתביעות נזיקין אך כוחו יפה גם בתביעות אזרחיות אחרות, שבהן בית המשפט דן תחילה בשאלת החבות ואחר-כך – בשאלת התוצאה הכספית. בענייננו, החלטתו של בית המשפט המחוזי דנה בשאלות ההסכמיות שהיו במחלוקת ובתוך כך שרטטה את העקרונות לביצוע ההתחשבנות בין הצדדים, אולם ההתחשבנות – קרי שאלת הסכום לתשלום – נותרה תלויה ועומדת ותוכרע בשלב השלישי של הדיון. כל אלה מצביעים לכיוון "החלטה אחרת".

 

5.        יטען הטוען – וכך אכן טוענים המערערים – כי במקרה שלפנינו מדובר בכל זאת בפסק-דין, שכן בית המשפט המחוזי דחה בהחלטתו חלק מן העילות והסעדים שנתבעו במסגרת התביעה שכנגד. שקלתי בכובד ראש את הטענה הזו, אך בסופו של יום מצאתי כי אין בה כדי לשנות מן המסקנה שמדובר ב"החלטה אחרת".

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ