אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 6456/13 פלונית נ' פלוני

ע"א 6456/13 פלונית נ' פלוני

תאריך פרסום : 05/05/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
6456-13
03/05/2015
בפני השופטים:
1. א' חיות
2. ע' פוגלמן
3. ד' ברק ארז


- נגד -
המערערות:
1. פלונית
2. פלונית

עו"ד גלעד ישעיהו
עו"ד איריס ליצ'י-כהן
המשיבים:
1. פלוני
2. כונס הנכסים הרשמי
3. עו"ד ארז חבר

עו"ד יעקב חסדאי
עו"ד טובה פריש
פסק דין

 

השופטת א' חיות:

 

           ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ת' אברהמי) בפש"ר 1253/06 מיום 2.9.2013.

 

  1. המשיב 1 הוא יליד 1938, מורה לספרות ולמדעי היהדות בהכשרתו. בשנת 1968 התחתן המשיב 1 עם פלונית (המערערת 1, להלן: המערערת) ולזוג נולדה בת, ל.י. (להלן: הבת). בני הזוג פלוני נפרדו לאחר תקופה קצרה בלבד של חיים משותפים ובשנת 1971 הגישה המערערת בשמה ובשם הבת תביעה למזונות. לאחר הליכים משפטיים שונים נקבע כי על המשיב 1 לשלם מזונות לאשתו ולבתו. המשיב 1 לא עמד בתשלומי המזונות בהם חויב ובשנת 1973 נסע לאוסטרליה וחזר ארצה רק בחלוף כעשרים שנה. בשנת 1995 התגרשו בני הזוג.

 

           בשל אי-תשלום חוב המזונות פתחו המערערות נגדו בהליכי הוצאה לפועל במסגרתם מומשו נכסים שונים שהיו בבעלותו, אך אלה לא כיסו את החוב והוא המשיך לתפוח. בשנת 2001 הגיש המשיב 1 בקשה להכריז עליו כפושט רגל והצהיר כי חוב המזונות האמור לאשתו ולבתו הוא חובו היחיד. בית המשפט המחוזי בבאר שבע נעתר לבקשתו והורה ביום 20.8.2001 על כינוס נכסיו. כשנה לאחר מכן, ביום 15.8.2002 הוכרז המשיב 1 כפושט רגל (פש"ר 6250/01) והמשיב 3 מונה כנאמן על נכסיו.  

 

  1. הליכי פשיטת הרגל נמשכו עד ראשית שנת 2007 אז הגיש המשיב 1 בקשה למתן צו הפטר. ביום 28.2.2008 נעתר בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (אליו הועבר ההליך לפי החלטה מיום 21.2.2006), לבקשה אך הורה כי שאלת הפטר חוב המזונות תידון בבית המשפט לענייני משפחה, וזאת נוכח הוראת סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן:הפקודה) הקובעת כי:

 

"צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה: [...] חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה".

 

           ביום 26.7.2011 דחה בית המשפט לענייני משפחה את בקשת המשיב 1 למתן צו הפטר לחוב המזונות. נוכח החלטה זו פנה המשיב 1 לבית המשפט המחוזי בשנית בטענה כי צו ההפטר שניתן לו הוא למעשה חסר משמעות שכן חובו היחיד הוא חוב המזונות - וממנו לא הופטר. בית המשפט המחוזי דחה את טענותיו של המשיב 1 אך ערעור על החלטתו התקבל על-ידי בית משפט זה (רע"א 3050/12) שקבע כי צו ההפטר שניתן למשיב 1 נעדר כל משמעות שכן החוב היחיד שהיה לו נותר תלוי ועומד, וכי הסמכות לקבוע את מעמדו של חוב המזונות לאחר מתן הפטר מסורה לבית המשפט לפשיטת רגל ואין להעבירה לבית המשפט לענייני משפחה. על כן, הורה בית משפט זה על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי אשר יכריע במעמדו של חוב המזונות ולמעשה, ידון מחדש בבקשה למתן צו הפטר. ביום 27.1.2013 הגיש המשיב 1 בקשה חדשה למתן צו הפטר ופסק דינו של בית המשפט קמא בעניין זה הוא נושא הערעור שבפנינו.

 

פסק דינו של בית המשפט קמא

 

  1. בית המשפט קמא עמד תחילה על נסיבותיו הייחודיות של המשיב 1: גילו המתקדם; הימשכות הליך פשיטת הרגל למעלה מ-12 שנים; מצבו הרפואי הלקוי; והעובדה כי אין טענה לפיה יש לו נכסים אשר לא מומשו או כי צפוי שינוי ביכולתו לפרוע את חובותיו בעתיד. בהינתן נסיבות אלה, קבע בית המשפט קמא כי אילולא היה מדובר בחוב מזונות, לא הייתה מחלוקת כי מצבו של המשיב 1 מצדיק מתן הפטר, כפי שנקבע בפועל בהחלטה מיום 28.2.2008. ואולם חוב מזונות, כך ציין בית המשפט המחוזי, מחייב התייחסות שונה על פי הדין וההלכה הפסוקה לפיהם ככלל לא יינתן לחייב בפשיטת רגל הפטר מחוב מזונות. עם זאת, ציין בית המשפט כי הוראת סעיף 69(א)(3) לפקודה מעניקה לבית המשפט מרחב של שיקול דעת ליתן לחייב הפטר חלקי או מלא גם מחוב מזונות בנסיבות מתאימות. בענייננו, ראה בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו ולפטור את המשיב 1 מחוב המזונות בהינתן נסיבותיו האישיות המפורטות לעיל וכן בהינתן העובדה כי המשיב 1 אינו חי ברמת חיים גבוהה כלל וכלל ולעומת זאת מצבן של המערערות "שפיר" (שכן המערערת מקבלת פנסיה ובתה היא משפטנית). עוד ציין בית המשפט כאחד השיקולים את העובדה שהמערערות גבו "סכומים ניכרים" מתוך חוב המזונות האמור. בית המשפט קמא הדגיש כי המסקנה אליה הגיע היא חריגה ונובעת מן השיקולים שפורטו, וכי אין בה כדי לכרסם בעיקרון הכללי לפיו ככלל לא יוענק הפטר מחוב מזונות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ