אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 6407/14 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה כרמיאל ואח' נ' אחמד מסרי ואח'

ע"א 6407/14 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה כרמיאל ואח' נ' אחמד מסרי ואח'

תאריך פרסום : 28/05/2018 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים אזרחיים
6407-14
29/08/2016
בפני השופטים:
1. א' חיות
2. ע' פוגלמן
3. ע' ברון


- נגד -
המערערות:
1. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה כרמיאל
2. עיריית כרמיאל

עו"ד אילנה בראף-שניר
עו"ד אן ברלוביץ
המשיבים/מערערים שכנגד/המשיבים הפורמליים:
1. אחמד מסרי
2. פאטמה עלי קייס
3. יורשי המנוח מוחמד קייס ז"ל
4. עומר יחיא פטום
5. יוסף יחיא סעיד
6. יוסף אחמד שבאט ז"ל
7. רשות הפיתוח מנהל מקרקעי ישראל

עו"ד ח'אלד דגש
עו"ד אחמד מטר
עו"ד איימן אבורייא
פסק-דין חלקי והחלטה

 

השופט ע' פוגלמן:

 

           ערעור וערעור שכנגד על פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה אשר פסק לטובת המשיבים פיצוי כספי בגין הפקעת מקרקעיהם.

 

רקע עובדתי

 

  1. ביום 10.4.1997 פורסמה למתן תוקף תכנית מס' ג/בת/199 (להלן: התכנית). מטרת התכנית הייתה פיתוח שטח של 1,042 דונם באזור התעשייה של כרמיאל, ובכלל זה סלילת כביש גישה לאזור ("כביש עוקף דרומי"). התוואי של כביש זה תוכנן לעבור, בין היתר, בחלקות מקרקעין שהן נושא ערעור זה – שיועדו על פי התכנית לשמש ל"דרך" – ולפיכך נדרשה הפקעת חלק מהן. הודעות הפקעה בהתאם לסעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן גם: הפקודה או פקודת הקרקעות) פורסמו ביום 18.6.1997; הערות על אודות פרסום ההודעות נרשמו בפנקס הזכויות ביום 17.7.1997; וביום 13.11.1997 פורסמה ברשומות הודעת המערערת 2, עיריית כרמיאל, שלפיה השטח המופקע בהתאם לתכנית יהא קניינה ממועד זה ואילך. כבר עתה יצוין כי לפי קביעת בית המשפט המחוזי, המערערות תפסו בפועל חלקים נוספים מהחלקות הנ"ל פרט לחלק שהופקע על פי התכנית, וזאת מבלי שחלקים אלה הופקעו מכוח התכנית (להלן: ההפקעה בפועל).

 

  1. לבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ב' בר-זיו) הוגשו שתי תובענות בדרך של המרצת פתיחה בידי מי שטענו כי הם בעלי זכויות (יחד עם אחרים) בחלק מן המקרקעין שהופקעו על פי התכנית – חלקה המכונה "חלקה 19" וחלקה המכונה "חלקה 26". בשתי התובענות האמורות התבקש בית המשפט המחוזי לחייב את המערערות, הוועדה המקומית לתכנון ולבניה כרמיאל ועיריית כרמיאל, להפקיע את שתי החלקות בשלמותן מכוח סעיף 190(א)(1) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבנייה או החוק) שעניינו "הגנת היתרה" (הגנה אשר עליה נרחיב בדברים בדיון לגופו של ערעור). בתמצית, טענת המשיבים הייתה כי החלק שנותר בידם לאחר ההפקעה הוא בעל ערך נמוך בהרבה ביחס לערכו טרם ההפקעה ואפשרויות ניצול הקרקע בו מוגבלות, ומשכך, מכוח סעיף 190(א)(1) לחוק – יש לחייב את המערערות בהפקעה מלאה של המקרקעין. לחלופין התבקש בית המשפט, אם יתר בעלי הזכויות בחלקות יתנגדו להפקעתן בשלמותן, לחייב את המערערות להפקיע את מלוא חלקיהם של המשיבים מסרי וקייס (על כך להלן), ולקבוע כי אלה זכאים לפיצויי בגין חלקם היחסי.

 

  1. בבית המשפט המחוזי הבחינו הצדדים בין מגרשים שונים בחלקות נושא ההליך לפי טיב ההפקעה שבוצעה בהם: חלקים מן החלקות – מגרשים אחדים –הופקעו במסגרת התכנית; מגרשים אחרים באותן חלקות הופקעו בפועל; ומגרשים נוספים נשארו בידי המשיבים אך על פי הטענה ערכם נפגע עקב התכנית. לשם הבהירות אעמוד בקצרה על פרטי התובענות שהוגשו לבית המשפט המחוזי ביחס לכל חלקה ולכל מגרש.

 

תובענת מסרי

 

  1. התובענה האחת הוגשה על ידי המשיב 1, אחמד מסרי (לעיל ולהלן: מסרי), בגין הפקעת שטח מחלקה 26 בגוש 19148, שגודלה 8,759 מ"ר (לעיל ולהלן: חלקה 26 או חלקת מסרי). מסרי הוא הבעלים הרשום של מחצית מחלקה 26. המשיבים הפורמאליים 2-1 (אשר לא נטלו חלק בהליך שהתנהל בערכאה הדיונית) הם הבעלים של המחצית השנייה של חלקה זו, בחלקים שווים. מחלקה 26 הופקע על פי התכנית שטח של 3,450 מ"ר למטרת דרך (מגרש מס' 26/4). לצד זאת, כעולה מחוות דעתו של השמאי יצחק סיוון (להלן: סיוון), אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט כדי לשום את שווי החלקות, ובהתאם למפה מצבית (מש/12), מגרשים אחרים בחלקה 26 הופקעו בפועל. מגרש מס' 26/5 לא משתייך לקטגוריות אלה, כפי שיתואר להלן. להלן הפירוט הרלוונטי כנלמד מחוות דעתו של סיוון:

 

  • מגרש מס' 26/1 – שטחו 722 מ"ר. מגרש זה מיועד לדרך לפי תכנית מס' ג/4232, והוא משמש כדרך משנות ה-80 (היינו, הופקע בפועל).

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ