אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שי דגן נ' מינהל מקרקעי ישראל

שי דגן נ' מינהל מקרקעי ישראל

תאריך פרסום : 25/04/2017 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
64064-09-16
20/04/2017
בפני השופטים:
1. שרה דברת - אב"ד
2. אריאל ואגו
3. יואל עדן


- נגד -
המערער:
שי דגן
עו"ד צוריאל אברג'ל
המשיב:
מינהל מקרקעי ישראל
עו"ד טובה בוכריס
פסק דין

 

השופטת ש. דברת:

  1. בפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום באשקלון בת.א 29774-02-13, שניתן על ידי כב' השופט עידו כפכפי ביום 27.6.16, בו נדחתה תביעת המערער להשבת דמי חכירה מהוונים אשר, לטענתו, שולמו ביתר.

     

  2. תחילתו של ההליך בתביעה לסילוק יד שהגישה רשות מקרקעי ישראל (להלן - "המשיבה") בבית משפט השלום באשקלון נגד אהרון דגן לסילוק ידו ממגרש 597 חלקה 58 גוש 2572 בהרחבת מושב בית השקמה (להלן - "המגרש"). בהסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 13.9.09 הוסכם, כי ינתן צו פינוי והריסה למבנה במגרש, אולם ביצועו של הצו יעוכב למשך חצי שנה על מנת לאפשר את השלמת ההליכים הנדרשים לצורך חתימה על הסכם פיתוח בין המשיבה לבין בנו של אהרון דגן, שי דגן (להלן – "המערער") ביחס למגרש ולקבלת היתר בניה לבית שנבנה בו (ת.א. 1305/07, נספח 12 לתיק המוצגים של המערער).

     

  3. בהתאם להסכמה שבין הצדדים, הוצאה שומה למגרש על ידי השמאי חיים ברדוגו (להלן – "ברדוגו"), לפיה ערך הקרקע נכון ליום 3.1.10, כולל הוצאות פיתוח, עמד על 324,000 ש"ח. יוער, כי שומה זו הינה שומה מעודכנת לשומה קודמת מיום 23.10.09, בה הוערך שווי המגרש ללא דמי פיתוח, בסכום של 169,000 ש"ח. המערער נדרש לשלם דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% מערך הקרקע בצירוף מע"מ ובסה"כ - 343,310 ש"ח. ביום 3.5.10 שילם המערער את הסכום הנדרש ונחתם עימו חוזה חכירה ביחס למגרש.

    המערער, אשר סבר כי ערך הקרקע נמוך מהערך שקבע השמאי, הגיש השגה על השומה ביום 3.2.10 וזו נידונה בפני שמאית המקרקעין המחוזית מירי רימון אלעזר. בהחלטתה מיום 30.6.10 קבעה, כי ערך הקרקע של כולל מע"מ ופיתוח עומד על 360,000 ש"ח, העולים על הסכום ששולם על ידי המערער בהתאם לשומה הקודמת, ועל כן אין מקום להתערב בשומה.

    על החלטה זו הוגש ערר לועדת ההשגות על שומות (להלן – "ועדת ההשגות"). ביום 30.10.11 קבעה הועדה, כי שווי המגרש הינו 340,000 ש"ח כולל מע"מ וללא פיתוח, כאשר רכיב הפיתוח עומד על 85,000 ש"ח בהתאם לחוות דעת זו, אשר הפחיתה במעט את שווי המגרש, זוכה המערער בהפרשים וקיבל החזר בסך של 36,679 ש"ח ביום 2.3.14.

     

  4. המערער, אשר סבר כי חויב ביתר, הגיש תביעה לבית המשפט בה עתר להשיב את הסכום העודף ששולם על ידו.

    ביום 27.6.16 דחה בית המשפט את התביעה וקבע, כי יש לבחון את סבירות החלטת ועדת ההשגות בכלים מנהליים. על כן, בית המשפט יסתפק בבחינת סבירות ההחלטה ולא יערוך בה דיון מחדש ולא יתערב בהחלטה אם לא נפל בה פגם משפטי גם אם סבור הוא, כי ניתן היה להגיע לתוצאה אחרת.

    עוד נקבע, כי המערער אינו יכול להעלות טענות נגד החלטות המשיבה שקדמו להחלטת ועדת ההשגות ועל כן נבלעו בהחלטתה. ממילא, אין ממש בטענות המערער באשר לתרמית והטעיה מכוונים מטעם המשיבה ולא הוכח קיומם של שיקולים זרים בהחלטתה. המשיבה סברה, כי יש לחייב את המערער בתשלום דמי היוון אשר יגזרו משווי הקרקע בתוספת הוצאות הפיתוח, מאחר והמגרש הוקצה למערער לאחר שפלש אליו ובנה בו בית ואין פסול בהחלטה זו. אין בסיס לטענה, כי ביקשו להסתיר מהמערער את השומה הראשונה והנמוכה יותר שנערכה על ידי ברדוגו.

    בית המשפט קבע, כי אין בסיס לטענות לפיה החלטת ועדת ההשגות מוטית באופן מובנה לטובת המשיבה, מאחר והמדובר בגוף ערר מעין שיפוטי אשר הרכבו מעיד על מקצועיותו ואי תלותו. טענות המערער ביחס לחיובו בהוצאות פיתוח אינן רלבנטיות עוד, משהוצאות אלה הופחתו מהחיוב בועדת ההשגות, ומשמשות אך כמדד לבחינת סבירות ההחלטה. הפערים בין השומות שנערכו אינם גבוהים דיים על מנת להצביע על אי סבירותה של התוצאה ולא קיים כל פגם משפטי בהחלטת ועדת ההשגות המצדיק התערבות בשיקול דעתה. יתרה מכך, גם בחינת טענות המערער לגופן אינה מעלה עילה להתערבות במסקנות הועדה, אשר בחנה לעומק את קביעות השמאים שקדמו לה ובחרה להתבסס על נתונים אחרים, כאשר המערער לא הצביע על כל פגם באותם נתונים. חוות דעת השמאי מטעם המערער, לעומת זאת, אינה מבוססת דיה והחישובים המוצגים בה אינם סבירים ומוטים באופן מכוון כלפי מטה. עוד נקבע, כי אין בנתונים הנוגעים למכרז למכירת מגרשים בבית שקמה משנת 2012 כדי להצביע על טעות בקביעת ועדת ההשגות, שכן הפער בין המחיר בו נמכרו המגרשים לבין הערכת הועדה הוא סביר ואין לצפות מועדת ההשגות להתחשב בנתונים שנולדו לאחר הכרעתה. ודאי, שאין די בתשלום בודד משנת 2006 אשר לא הובררו נסיבות תשלומו על מנת להראות כי החלטת הועדה פגומה. ועדת ההשגות עשתה שימוש בסמכותה המקצועית כדי להעריך מחדש את שווי המגרש באמצעות הנתונים שהיו ידועים במועד החלטתה ולפי שיקול דעתה המקצועית, ואין מקום להתערב בשיקול דעתה על יסוד הראיות בהליך זה.

    מכאן הערעור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ