ע"א 62505-06-15 עידן נ' מועצה מקומית אבן-יהודה

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח-תקווה (כב' השופטת מימון שעשוע), מיום 5.5.2015. פסק הדין דחה את תביעת המערער לפיצוי בגין נזקים שלטענתו נגרמו למשתלה שבחזקתו כתוצאה מעבודות פיתוח, שעל פי הנטען בוצעו על ידי המשיבה, וכן על החלטת בית משפט קמא שדחה את בקשת המערער לדחות את מועד הדיון כדי לאפשר העדת עדים נוספים מטעם המערער.

המערער טוען כי המשיבה, באמצעות עובדיה או שלוחיה, גרמה לו נזקי רכוש ונזקים לא ממוניים. זאת בכך שלאחר אישור תכנית בניין עיר הכוללת חלוקה מחדש של מגרשים בתחום התכנית, פרצה שלא כדין לתוך שטח ששימש אותו כמשתלה וגרמה נזק לדרך סלולה, שטח שהוכשר על ידו כמגרש חנייה וכן לעצים שהיו נטועים בשטח המשתלה.

כן נטען כי המשיבה דרשה מהמערער לפנות מכולה שהניח בסמוך לשביל הגישה למשתלה ופעלה בכוח הזרוע לפינוי המכולה וכי המערער שהזמין משטרה לעצירת הפינוי, נעצר ללא כל סיבה למרות שהיה קרבן של הסגת גבול.

פסק דינו של בית משפט קמא

בית משפט קמא קבע בפסק דינו כי טענות המערער, לגבי העצים שנעקרו ונשרפו והנזקים שנגרמו למגרש החנייה, נטענו באופן לקוני ללא כל פירוט והוכחה, וכי גם לגבי אופן גרימת הנזק לא פורט מתי ומי גרם את הנזקים הנטענים.

בית משפט קמא ביסס מסקנותיו על הנימוקים הבאים: עדותו של המערער הייתה "מתנגחת ומגמתית" ולא הייתה אמינה. מעדות המערער ניתן להבין כי הוא עצמו לא נכח במקום. המערער העיד כי בוקר אחד ראה שני פועלים עם שופל שאמרו לו שהם "מטעם המועצה" ושלאחר ששרפו את שני הדקלים נכנסו לאזור המגודר של הבניה בו עבדו פועלים של קבלן מטעם היזם שבנה את מתחם המגורים החדש. עדות זו היא עדות שמיעה כמו גם עדותו כי הקבלן הכחיש כי פועליו היו אלה שעקרו או שרפו את העצים, ואין בה כדי להוות ראיה לכך שהמשיבה שלחה את הפועלים האמורים לעקור או לשרוף עצים במקום. בית המשפט קבע עוד כי עדות זו לא הייתה מהימנה עליו.

התרשמות בית המשפט מעדות המערער הייתה כי יש בלבו טינה וכעס על המועצה ועל מי שעמד בראשה, בעניינים הקשורים לפן התכנוני וכי עויינות מופגנת זו גרמה לו להעיד דברים מהרהורי לבו לגבי עקירת העצים על-ידי המשיבה או מי מטעמה.

לא סביר שהמערער, אם אכן פגש את הפועלים שלטענתו ביצעו פעולות עקירה או שריפה של עצים, לא בירר את שמותיהם, מי הקבלן המעסיק אותם ולא רשם את פרטי הטרקטור או השופל שהיה במקום.

המערער לא עד לאירוע ועל כן אין בידו למסור גרסה עובדתית ברורה לגביו.