אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 61711-01-14 הראל נ' טייב ואח'

ע"א 61711-01-14 הראל נ' טייב ואח'

תאריך פרסום : 05/08/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
61711-01-14
08/01/2015
בפני השופטת:
רות לבהר-שרון

- נגד -
המערער:
יהודה הראל
עו"ד אופיר הראל
עו"ד דני גולדנברג
המשיבים:
1. דניאל גבידור טייב
2. רשף נכסים השרון (2002) בע"מ

עו"ד אסף שובלי
פסק דין

 

בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופטת רחל ערקובי), שניתן בת"א 33962-04-12, ביום 5.12.13, בו נדונו תביעה ותביעה שכנגד הנוגעות לתשלום דמי תיווך בגין עסקה במקרקעין. התביעה שכנגד (על סך 102,800 ₪) שהגיש המערער ונדחתה על ידי בימ"ש קמא היא נשוא הערעור.

תמצית העובדות ופסק דינו של בית משפט קמא

1.התביעה העיקרית הוגשה על ידי הגב' אורנה פלד (להלן: "המתווכת"), כנגד משה לוינקרון והחברה שבבעלותו, מ.ל. מישורים בע"מ (להלן: "המוכר") בקשר למכירת נכס ברח' התעשייה 5 ברעננה (להלן: "הנכס"). התביעה הוגשה גם נגד המשיב, דניאל גבידור טייב (להלן: "טייב" או "המשיב 1"). המתווכת טענה כי המוכר ומשיב 1 הפרו את ההסכמים שכרתו עימה, וכתוצאה מכך לא קיבלה את דמי התיווך המגיעים לה.

2.הבסיס לתביעתה נסמך על הסכם תיווך שנחתם עם המוכר ביום 29.08.11 לגבי הנכס. במקביל, וכדי לקדם את מכירת הנכס, חתמה המתווכת על הסכם שיתוף פעולה עם המשיבה 2, רשף נכסים השרון (2000) בע"מ (להלן: "המשיבה" או "רשף נכסים"), שבבעלות המשיב 1, לפיו היא תייצג את המוכר, ואילו המשיבים ייצגו את הקונה העתידי בעסקה שתתבצע, כאשר הצדדים יפעלו יחדיו בשיתוף פעולה ובשקיפות (להלן: "הסכם השת"פ"). יצוין כי בפועל הסכם השת"פ נחתם על ידי המערער, שעבד באותה עת כמתווך אצל המשיבים, כאשר המשיב היה נוכח במעמד החתימה.

בסופו של יום נמכר הנכס ביום 23.11.11 בתמורה לסך של 12.5 מיליון ₪. לטענת המתווכת, בדיעבד הסתבר לה, כי חרף הסכם השת"פ, המוכר התקשר מאחורי גבה עם קונה שהובא על ידי משיב 1, ומלוא דמי התיווך שולמו למשיב 1 לאחר שדאג להחתים את המוכר על הסכם תיווך. יצויין כי הקונה אינו צד למחלוקת.

3.המתווכת טענה בפני בית משפט קמא כי המוכר חייב לשלם לה דמי תיווך, בהתאם להתחייבותו, שכן אלמלא הקשר שיצרה בינו לבין משרד התיווך של משיב 1 - לא הייתה נרקמת העסקה. כנגד משיב 1 עתרה המתווכת לקבל את מלוא דמי התיווך, משום שפעל בניגוד להסכם השת"פ. מנגד, המוכר טען, כי המתווכת לא הייתה הגורם היעיל בקשירת העסקה למכירת הנכס לקונה, וכי בכל מקרה הוא מעולם לא העניק לה בלעדיות בהסכם התיווך ביניהם. משיב 1 טען, כי הוא מעולם לא חתם על הסכם השת"פ, אלא המערער הוא זה שחתם על ההסכם, בהיותו סוכן עצמאי במשרדו, ועל כן הסכם זה לא מחייב אותו. לטענתו, בכל מקרה למתווכת לא הייתה בלעדיות בעסקה, והוא היה הגורם היעיל במכירה.

4.המערער הגיש תביעה שכנגד נגד המשיבים, בטענה כי בינו לבין משיב 1 נכרת הסכם, על פיו מעת שהחל לעבוד כסוכן במשרד המשיבה, היה זכאי לקבלת חלקו בעמלות התיווך מתוך העסקאות המובאות על ידו למשרד. לטענתו, במסגרת ההסכם, הוא זכאי לקבל 40% מדמי התיווך של העסקה נשוא המחלוקת.

5.ראוי לציין כי בתום ההתקשרות בין המערער לבין המשיבים, חתם המערער ביום 30.04.12 (כחמישה חודשים לאחר מכירת הנכס) על מסמך העדר תביעות (להלן: "המסמך" או "מסמך הויתור"), במסגרתו בתמורה לקבלת סך של 5,000 ₪, שתוקן ל-6,000 ₪ שניתנו לו בשיק, הצהיר כי הוא מוותר על כל טענה שהיא כלפי המשיבים, לרבות ביחס לנכס נשוא הדיון.

יחד עם זאת, טען המערער כי אין ליתן נפקות למסמך הנ"ל משום שהשיק כלל לא הופקד בידיו, והוא מיד חזר בו ממסמך הויתור.

6.המערער טען בפני בית משפט קמא, כי הוא זה שהביא את העסקה הנדונה למשרד המשיבה, זאת לאחר שראה פרסום של המתווכת בעיתון. הוא פנה אליה בהצעה לשיתוף פעולה בין המשרדים, ובמסגרת תפקידו כסוכן של המשיבה, חתם עם המתווכת על הסכם השת"פ. לטענתו, הצדדים החלו לפעול על פי הסכם השת"פ עד שגילה שמשיב 1 ניהל בסתר משא ומתן מקביל עם קונה שבסופו של דבר רכש את הנכס ונחתם עימו הסכם המכר, כאשר המערער ממודר מהעסקה.

מנגד, טען משיב 1 כי העסקה לא נקשרה בזכות המערער וכי הוא כלל לא היה גורם יעיל בעסקה. עוד טען משיב 1, כי המערער אינו יכול לחזור בו מחתימתו על מסמך העדר התביעות עליו חתם מתוך הבנה שלא הוא זה שהוביל את העסקה.

7.בית משפט קמא קיבל את התביעה של המתווכת, ודחה את התביעה שכנגד שהגיש המערער. לגבי קבלת התביעה קבע בית משפט קמא כי המוכר ומשיב 1 נהגו בחוסר תום לב כשפעלו מאחורי גבה של המתווכת, לאחר שהיא זו שיצרה את הקשר ביניהם, שהניב את ההעסקה. בית המשפט קבע כי יש לראות במתווכת כמי שהייתה הגורם היעיל בעסקה, וכי המתווכת הרימה את הנטל והוכיחה שהיא זכאית לקבלת דמי התיווך מהמוכר. עוד קבע בית המשפט, כי הסכם השת"פ שנחתם בין המתווכת לבין משרד המשיבה הינו הסכם מחייב, כאשר המערער היה באותו הזמן סוכן של המשיבה והיה מוסמך לחתום בשמה, ומשיב 1 ידע והסכים להסכם השת"פ. בית המשפט קבע כי הסכם השת"פ הופר על ידי משיב 1, ובשל כך חייב את המשיב לשלם למתווכת את מלוא דמי התיווך שהייתה זכאית לקבל מהמוכר.

בדחותו את התביעה שכנגד שהגיש המערער, ציין בית המשפט כי במסגרת הסכם השת"פ היה זכאי המערער לדמי תיווך מהקונה בלבד (ולא משני הצדדים כפי שטען המערער), וכי אומנם הקונה לא הובא על ידי המערער, אך הנכס עצמו הובא למשרד המשיבה על ידי המערער, ועל כן קבע בית המשפט כי המערער היה זכאי ל-40% מדמי התיווך ששולמו על ידי הקונה, כל זאת רק אלמלא חתם על מסמך היעדר תביעות. ואולם, בהסתמך על מסמך הויתור שנחתם על ידי המערער נדחתה תביעתו. בית המשפט דחה את טענת המערער כי אין לייחס כל משמעות לחתימתו על מסמך הויתור, וקבע כדלקמן:

"...בזמן אמת, ככל הנראה מר הראל סבר, שהוא אינו זכאי לקבלת דמי תיווך וזאת הואיל ולא הוא שתיווך בין הקונה לבין המוכר, שכן הקונה לא היה לקוח שלו, אלא ככל הנראה לקוח של מר טייב. אינני סבורה כי אדם כשיר, איש עסקים, החותם על מסמך שבמסגרתו הוא מאשר שאין לו כל תביעה ביחס לעסקה נשוא דיוננו, יוכל לחזור בו מהאמור באותו מסמך, בלא שום נימוק. לא הוכח בפניי כי רשף נכסים הטעתה את מר הראל, או כי הניעה אותו לחתום על המסמך מסיבה זו או אחרת. לא הוכח בפניי כי מר הראל לא הבין את תוכנו של המסמך, או כי הייתה איזה מניעה להבנתו. משחתם מר הראל על מסמך שבו הוא מאשר שאין לו כל תביעה כנגד מר טייב ורשף נכסים ביחס לעסקה נשוא דיוננו, אני סבורה כי הוא מחויב בחתימתו.

לאור זאת התביעה שכנגד נדחית".

 

טענות הצדדים בערעור

8.לטענת המערער, שגה בית משפט קמא כשקבע כי מסמך העדר התביעות עליו חתם הינו הסכם תקף, ולטענתו יש להורות על ביטולו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ