אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 6028/15 זבולון צופיוף נ' אליקים רוט ואח'

ע"א 6028/15 זבולון צופיוף נ' אליקים רוט ואח'

תאריך פרסום : 31/07/2016 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון ירושלים כבית משפט לערעורים אזרחיים
6028-15
31/07/2016
בפני השופטים:
1. א' חיות
2. י' עמית
3. ד' ברק-ארז


- נגד -
המערער:
זבולון צופיוף
עו"ד יורם חגבי חגי
עו"ד אלישיב ברקוביץ'
המשיבים:
1. אליקים רוט
2. אהרון חיים אדל
3. יוסף סופיוב

עו"ד עמיר ליבונטין
פסק דין

 

השופט י' עמית:

 

           ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ח' פלינר) מיום 23.6.2015 בת"א 20832-06-14, במסגרתו נדחתה תביעתו של המערער על הסף.

 

רקע עובדתי והליכים קודמים

 

  1. בשנת 1965 רכש המערער (להלן: זבולון) מאֵחָיו, המשיב 3 (להלן: יוסף) ובכור סופיוב, את הזכויות במקרקעין שהיו בזמנו מגרש ריק וכיום ניצב במקום בניין מגורים ברח' קושניר 18 בבני ברק (גוש 6178 חלקה 208) (להלן: המקרקעין או הנכס). העסקה לא נרשמה. בשנת 1987 בכור ויוסף התקשרו בעסקת הלוואה שהומרה לעסקת מכר עם המשיבים 2-1 (להלן: אליקים ואהרון), והעבירו להם חלק מהמקרקעין בתמורה לבנייה על החלקים הנותרים (להלן: עסקת הקומבינציה). בשנת 1988 זבולון רשם לטובתו הערת אזהרה, לאחר שגילה את דבר קיומה של עסקת הקומבינציה. בעקבות מסכת אירועים זו החל רצף של הליכים משפטיים בין הצדדים.

 

  1. בת"א 205/97, שהתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ה' גרסטל), נדונו תביעותיהם ההדדיות של הצדדים לעניין הבעלות במקרקעין. בפסק דין מיום 6.2.2004 נדחתה תביעתו של זבולון מחמת שיהוי ומהטעם שאכיפה תהא בלתי צודקת בנסיבות העניין, ונקבע שבכור ויוסף הם הבעלים של הנכס (להלן: פסק דינה של השופטת גרסטל) (בהמשך אסקור את עיקרי פסק הדין). על פסק דין זה הוגש ערעור לבית משפט זה, שהתקבל חלקית בפסק דין מיום 13.6.2007, ובו נקבע כי חלקי הבניין שלא נמכרו לאליקים ואהרון יירשמו על שם זבולון, דהיינו, תביעתו של זבולון כנגד אחיו בכור ויוסף נתקבלה. בנוסף נאמר בפסק הדין בערעור, כי "כפי שציינה הערכאה הראשונה פתוחה הדרך לצדדים לבקש סעדים כספיים, ובכך ניתן, למעשה, היתר לפיצול סעדים" (ע"א 2907/04). [בהערת אגב אציין כי השופטת (כתוארה אז) נאור המליצה לאחים ליישב את המחלוקות הכספיות ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט, ולאחר שחלפו 10 שנים יש לשוב ולהצר על כך שההמלצה לא יושמה].

 

           בת"א 22581/08 נדונה תביעתם של אליקים ואהרון נגד זבולון, בכור ויוסף, בבית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת ר' עורקבי), שנסבה על החבות במס והוצאות הבנייה על פי עסקת הקומבינציה. בתביעה נטען, בין היתר, כי בשל אי תשלום חובות המס נבצר מאליקים ואהרון לרשום את דירותיהם על שמם. תביעתם של אליקים ואהרון התקבלה בפסק דין מיום 5.6.2011, בו נמתחה ביקורת נוקבת על זבולון. בית המשפט קבע כי זבולון חטא בהגשת מסמך מזויף, בדה עובדות מליבו ועשה ניסיונות חוזרים ונשנים להטעות את בית המשפט. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה על אתר בהסכמת הצדדים, למעט התערבות נקודתית שאינה נוגעת לענייננו (ע"א (ת"א) 1053-08-11 צופיוף נ' רוט (19.4.2012)).

 

           בת"א 49993-02-12, הוגשה תביעה נוספת מצידו של זבולון לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' אלמגור). התביעה הוגשה נגד אליקים ואהרון, וכמשיבים פורמליים צורפו יוסף ועזבונו של בכור ז"ל. במסגרת הליך זה תבע זבולון את ביטול הסכם הקומבינציה וכן "פיצויים ראויים שייתנו ביטוי לאופי ההפרה ולהתנהלות הנתבעים משך למעלה מ-20 שנה עת חיו בנכס על חשבון התובע" (סעיף 21ג לכתב התביעה). יחד עם זאת, ביקש זבולון היתר לפיצול סעדים באופן שיתאפשר לו לתבוע את נזקיו הכספיים בהליך נפרד. בפסק דין חלקי, מיום 20.11.2012, נדחתה התביעה נגד בכור ויוסף, בהסכמתו של זבולון. בפסק דין מיום 27.4.2015 דחה בית המשפט המחוזי גם את תביעתו של זבולון נגד אליקים ואהרון, וכן את בקשתו לפיצול סעדים (להלן: פסק דינה של השופטת אלמגור).

 

           במקביל להליך שהתנהל בפני השופטת אלמגור, הגיש זבולון לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ח' פלינר) תביעה נוספת נגד אליקים, אהרון, יוסף ועזבונו של בכור ז"ל (ת"א 20832-06-14) (להלן גם: התביעה הנוכחית). במסגרת תביעה זו תבע זבולון פיצויים בסך 3.1 מיליון ₪ בגין אובדן הנאה ודמי שימוש בחלקים מן המקרקעין שנמצאים בבעלותו וכן בגין נזק בלתי ממוני. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתו של זבולון על הסף, משני טעמים: ראשית, נקבע כי ההליך שהתנהל בפני השופטת אלמגור נוגע לאותה מסכת עובדתית ולאותה עילה, ולא ניתן היתר לפיצול סעדים. שנית, מחמת התיישנות התביעה, מכיוון שהאפשרות המעשית של זבולון להגיש תביעה כספית התגבשה כבר בשנת 2004, כאשר ניתן פסק-דינה של השופטת גרסטל.

 

  1. המערער הגיש שני ערעורים, הערעור שבפנינו נסב על התביעה הנוכחית והערעור השני נסב על פסק דינה של השופטת אלמגור. הערעור על פסק דינה של השופטת אלמגור נדחה בפסק דינו של בית משפט זה מיום 3.5.2016 (ע"א 4185/15), למעט קביעה אחת הנוגעת לענייננו, ואותה נביא כלשונה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ