אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 54662-07-14 שרוסטר נ' עיריית ערד

ע"א 54662-07-14 שרוסטר נ' עיריית ערד

תאריך פרסום : 21/09/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
54662-07-14
10/08/2015
בפני השופט:
יעקב פרסקי

- נגד -
המערער::
אדוארד שרוסטר
עו"ד נעמה זר-כבוד
עו"ד הגר אסיף
המשיבה::
עיריית ערד
עו"ד חיים שימן
פסק דין
 

 

 

ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש השלום בבאר שבע, (כב' השופט י. טישלר) מיום 19.6.14 ולפיו התקבלה תביעת המשיבה כנגד המערער לתשלום ארנונה בסך 288,403 ₪.

 

 

רקע והחלטת ביהמ"ש קמא

1.העירייה הגישה תביעה בסדר דין מקוצר בשל חיובי ארנונה ולאור החזקת המערער בגלריה מחודש 3/06 ועד לתום 12/11. כפי שפורט בפסק הדין קמא, התמקדה הגנת המערער, בכך שלמשיבה היה אינטרס לפנות את המתחם בו פעלה הגלריה ובהתאם הוצעה למערער הצעה אותה הוא קיבל, להעברת הגלריה למיקום חדש, בתנאי ולפיו ישפץ את המקום שאז יקבל פטור מארנונה ופטור מדמי שכירות לשלוש שנים, כאשר בתום השלוש שנים, ישלם ארנונה רק בשטח בהיקף הדומה לחנות קטנה וזאת לאור כך שהגלריה תופעל בחסות המתנ"ס המקומי. לטענת המערער, המשיבה לא עמדה בהתחייבותה לפטור.

 

2.ביהמ"ש קמא דחה את טענות המערער. בין היתר נדחתה הטענה ולפיה למערער ניתנה הבטחה שלטונית מחייבת ונדחתה הטענה ולפיה התביעה לוקה בשיהוי כבד. כאן המקום להקדים ולציין כי המערער טוען במסגרת הערעור כי ביהמ"ש קמא דן בטענות שלא נטענו על ידו, אלא שעיון בבקשת הרשות להתגונן שהפכה להיות כתב הגנה, במיוחד סע' 92, מעלה כי הטענה המרכזית והמהותית בהגנת המערער, בבית המשפט קמא היתה כי המשיבה הבטיחה ו/או התחייבה כלפיו לפטור מתשלום ארנונה, (לשלוש שנים כאשר לאחר מכן יחול חיוב בשטח מופחת) וכי המשיבה אינה יכולה לחזור בה מההבטחה ו/או ההתחייבות שנתנה לאחר שהוא עמד במוטל עליו.

 

3.עיקר פסק הדין קמא עניינו בתוקפה של אותה הבטחה שלטונית לפטור מארנונה. ביהמ"ש קמא הפנה להלכה הפסוקה ולפיה הטוען להבטחה שלטונית מחייבת, נדרש להוכיח מספר קריטריונים בהם שנותן ההבטחה היה בעל סמכות לתת את ההבטחה, כי היה בעל יכולת למלא אחריה ושאין צידוק חוקי לשנות או לבטל את ההבטחה. ביהמ"ש קמא הפנה למורכבות המיוחדת במקרה של התחייבות עירייה, לאור הצורך שבדרישת הכתב כעולה מסע' 203 לפקודת העיריות. בשל הקביעה ולפיה דרישת הכתב, זו כנדרש בסע' 203 לעיל מהותית וקונסטיטוטיבית, ובשל הקביעה כי לא עומדת למערער הגנת ההבטחה השלטונית המחייבת, נדחתה הגנת המערער. כן נקבע כי בטענת השיהוי שטען המערער אין ממש. לפיכך, התקבלה התביעה והמערער חוייב בתשלומי הארנונה למשיבה.

 

 

תמצית טענות המערער

4.טוען המערער וממקד את ערעורו בכך שאין עסקינן בהבטחה שלטונית אלא בחוזה מפורש שנערך בינו לעירייה, חוזה בו העירייה הציעה הצעה, הוא קיבל את ההצעה ובהתאם שינה מצבו לרעה, קיים את חלקו בהסכם בעוד שהעירייה הפרה את התחייבויויה ולכן אין עסקינן בטענת "הבטחה שלטונית" אלא בטענה לקיום "חוזה רשות" ומדובר במערכת דינים שונה. המערער מוסיף וטוען כי גם אם יש לדון בטענת ההבטחה השלטונית, טעה ביהמ"ש קמא בכך שקבע כי לא היה מסמך בכתב ומורשי החתימה לא חתמו על התחייבות. לשיטת המערער, מורשי החתימה הרלבנטיים ידעו על מהלך הדברים והפטור לו טען המערער. עוד טוען המערער כי ביהמ"ש קמא התעלם מעדות ראש העירייה שקדם למר בריל, מר בצלאל טביב אשר העיד כי הוא זה שהגה את הרעיון למתן פטור מארנונה לאמנים בעיר. הוסיף המערער וטען כי מסקנת ביהמ"ש קמא כי התביעה הוגשה בשיהוי מוטעית, ולא סביר שעירייה לא תדרוש ארנונה במשך 6 שנים לפני הגשת תביעה.

 

 

תמצית טענות המשיבה

5.טוענת המשיבה כי המערער פשוט לא שילם ארנונה ואגרות שילוט במשך השנים הרלבנטיות לתביעה ובדין חייבו ביהמ"ש קמא בתשלומים אלו. טוענת המשיבה כי המערער לא צירף את הראיות הנדרשות להוכחת טענתו להבטחה שלטונית מחייבת ואף הפנתה למכתב מיום 4.10.06 של מר מוטי בריל ולפיו הובהר בצורה חד משמעית שלא ניתנה כל הבטחה לפטור מארנונה. טוענת העירייה כי בצדק, דחה ביהמ"ש קמא את הטענה להבטחה שלטונית מחייבת, לאור כך שעל המערער היה להראות כי הינה חד משמעית ואינה מוטלת בספק וכי נותן ההבטחה מוסמך היה להורות על פטור מארנונה תוך שטוענת המשיבה כי ביהמ"ש קמא שאל שאלה מפורשת האם יש סמכות כזו לראש העיר והתשובה היתה שלא. המשיבה הוסיפה וציינה כי המערער טען לפטור מארנונה כמתנ"ס, אולם לא הוכח כי למתנ"ס ניתן פטור וכך טוענת המשיבה כי פטור מארנונה לא ניתן לאף אחד מהאמנים שעברו לאזור בו פועל המערער. לסיכום טוענת המשיבה כי בדין נתקבלה התביעה ושיש לדחות הערעור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ