אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 5258-01-15

ע"א 5258-01-15

תאריך פרסום : 13/07/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לערעורים אזרחיים
5258-01-15
06/07/2015
בפני השופט:
אהרן פרקש

- נגד -
מערערים:
1. עזבון המנוחה ללא שם
2. שרין אבו גנאם
3. ג'בר אבו גנאם

עו"ד עמוס גבעון ואח'
משיבה:
שירותי בריאות כללית
עו"ד איתן האזרחי ואח'
פסק דין

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מיכל שרביט), מיום 18.11.14 בת"א 31629-05-13, לפיו נדחתה תביעת המערערים כנגד המשיבה בעילה של רשלנות רפואית.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי המנוחה סבלה ממום לבבי מולד קשה, שאותר במהלך מעקב ההיריון, וכי בעטיו היא נפטרה ביום 13.5.07, שלושה ימים לאחר היוולדה. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה האם הורי המנוחה – המערערים – היו מודעים לחומרתו של המום והאם הוצעה להם האפשרות לפנות אל הועדה להפסקת היריון מיד לאחר גילוי המום הקשה, כדי לסיים את ההיריון.

לאחר שמיעת הראיות והעדויות, ובפסק דין מפורט ומנומק כדבעי, הגיע בית המשפט למסקנה לפיה התובעים לא עמדו בנטל להוכיח טענותיהם כי לא ידעו אודות חומרת המום הלבבי והשלכותיו, וכי לא הוצגה להם האפשרות להפסקת ההיריון כבר בסמוך לאחר גילוי המום החמור.

בית המשפט קמא מתייחס לעדויות הצוות המטפל, אותן מצא מהימנות עליו לחלוטין, עקביות וקוהרנטיות, ונתמכות ברשומות הרפואיות. לעומת זאת, בית המשפט מצא קושי ליתן אמון בעדות המערערים, נוכח סתירות שונות שנמצאו בעדותם בפרטים שונים – הן בקשר לאירוע, והן בקשר לנתונים עובדתיים חיצוניים. בית המשפט הוסיף, כי לא מצא להטיל ספק באמינות הרשומות הרפואיות שנרשמו בזמן אמת.

בין השאר, מפנה בית המשפט לרישום מיום 1.3.07, בו מתואר המום שנמצא ומצוין במפורש כי הוסבר המום להורים, וכן לרישום מיום 5.3.07 בו מוסרת המערערת 2 לרופא על דבר קיומו של המום הלבבי החמור. באותו מסמך, תחת הכותרת "דיון/תוכניות טיפולית" צוין, כי האם מוזמנת בעוד יומיים לדיקור מי שפיר גנטי, לאחריו יחליטו על המשך ניהול ההיריון. כפי שכתב בית משפט קמא, רישום זה מלמד באופן ברור כי האפשרות להפסקת ההיריון היתה בהחלט מונחת על הפרק. תיעוד נוסף על ההסבר שנמסר להורים גם במהלך האשפוז שקדם ללידה, מצא בית המשפט קמא ברשומה הרפואית מיום 10.5.07, שם כותב ד"ר בורנשטיין בעת ביקור עם ד"ר אוחנה, כי "בני הזוג קיבלו הסבר חוזר על מצבו של העובר והפרוגנוזה הקשה ביותר שנלוות לתמונה קלינית בעובר הזה, לרבות מוות לאחר הלידה, ובמידה וישרוד סיכוי מאוד גבוה להיותו סיעודי. הם מבינים זאת היטב, אך מבקשים להתייחס לעובר כאל עובר תקין ולנקוט בכל התערבות שדרושה להציל את חייו, כולל החייאה לעובר לאחר הלידה, וכולל אם יש צורך לנתח את האישה".

לטענת המערערים, הרשומות הרפואיות לקויות וחסרות באופן מהותי, וגם לאור הרשומות הקיימות, הוכח שלא ניתנה להורים הפנייה לוועדה להפסקת היריון, לא לראשונה ולא לשנייה. עוד טוענים המערערים, כי הוכח שהצוות הרפואי המליץ להורים להמשיך בהיריון למרות שהיה מודע לנכות בשיעור 100% עם תסמונות שונות. המערערים מלינים על כך שהצוות הרפואי המליץ להמשיך במעקב ההיריון ולבצע דיקור מי שפיר, וגם לאחר ביצוע בדיקה זו, הם המשיכו להציע להורים שלא להפסיק את ההיריון, בנימוק שקיים מום קטן שניתן לתקנו בניתוח לאחר הלידה.

המשיבים טוענים לעומת זאת, כי אין מקום להתערב בפסק דינו המלומד והמנומק של בית המשפט קמא, כי כל הערעור עניינו בטענות עובדתיות ובעניינים שבמהימנות עדים, ואין בערעור כל טענה המצדיקה התערבות בפסק הדין.

לאחר שעיינו בפסק הדין, בטיעוני הצדדים ובראיות אשר עמדו בפני בית המשפט קמא, מצאנו כי דין הערעור להידחות. פסק הדין מבוסס על ממצאים עובדתיים ועל המהימנות שרכש לעדים מטעם המשיבה, והלכה היא כי למעט במקרים חריגים וקיצוניים, לא תתערב ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים שנקבעו בערכאה הדיונית אשר התרשמה באופן בלתי אמצעי מהראיות והעדים שהובאו בפניה (ע"א 874/13 שד-של בילדינג אנד אינווסמנט בע"מ נ'מירון (16.6.15)).

אכן, כפי שטוען ב"כ המערערים, אין ברשומות הרפואיות אמירה מפורשת המפנה את המערערים לוועדה להפסקת היריון. ברם, בית משפט קמא אימץ את העדויות מטעם המשיבה לפיהן קיומו של המום החמור והשלכותיו האפשריות הובאו לידיעת המערערים וגם האפשרות להפסיק את ההיריון, הועמדה במפורש לפניהם, ואולם הם שללו את האפשרות להפסיק את ההיריון. העדויות מטעם המשיבה נמצאו כמהימנות על ידי בית המשפט ונתמכו ברשומות הרפואיות שהוצגו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ