פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שרותים משפטיים | פורום
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 5233/08 ש.ר. נ' מכבי שירותי בריאות ואח'

ע"א 5233/08 ש.ר. נ' מכבי שירותי בריאות ואח'

תאריך פרסום : 04/01/2017 | גרסת הדפסה
ע"א, בע"א
בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים אזרחיים
5233-08,5321-08
09/02/2010
בפני השופטים:
1. א' ריבלין
2. א' רובינשטיין
3. ח' מלצר


- נגד -
המערערת בע"א 5233/08 והמשיבה בע"א 5321/08:
ש.ר.
עו"ד אסף פוזנר
המשיבה בע"א 5233/08 והמערערת בע"א 5321/08:
מכבי שירותי בריאות
עו"ד יעקב אבימור
פסק-דין

 

 המשנה לנשיאה א' ריבלין:

העובדות, פסק-הדין של בית המשפט המחוזי וגדר המחלוקת

 

  1. המערערת בע"א 5233/08 (המשיבה בע"א 5321/08; להלן: המערערת), ילידת שנת 1980, נכנסה להריונה הראשון בשנת 2001. סוג הדם של המערערת הוא A, עם גורם Rh שלילי. סוג הדם של בעלה הוא A, עם גורם Rh חיובי. במצב דברים זה – ועל כך אין מחלוקת – יש לבצע חיסון Anti-D באישה ההרה. מטרתו של החיסון היא למנוע ממערכת החיסון של האם – כשהיא נחשפת לכדוריות דם של העובר המכילות את האנטיגן D – לייצר נוגדנים נגד גורם ה- Rh החיובי, שיחזרו אל העובר ויגרמו אצלו למחלה המוליטית, קרי: הרס כדוריות דם אדומות ("תמט דם") ובשל כך, אנמיה. החיסון למעשה מונע ממערכת החיסון של האם לייצר נוגדנים, וכך נמנע התהליך האמור המוביל לאנמיה אצל העובר. מקובל ליתן חיסון Anti-D לנשים שבדמן גורם Rh שלילי בשבוע ה-28 להריון, וחיסון נוסף ניתן בתוך 72 שעות מן הלידה אם מתברר שבדמו של הרך הנולד מצוי גורם Rh חיובי. כדי לברר שהאישה ההרה לא החלה בתהליך של יצירת נוגדנים – שאז אין עוד תועלת במתן החיסון Anti-D – נהוג לבצע בתחילת ההיריון, ושוב בשבוע ה-24 להריון, בדיקת Coombs שמצביעה על רמת הנוגדנים הקיימים. אם לא ניתן החיסון במועד, ונוצרו נוגדנים אצל האם, לא ניתן עוד להחזיר את הגלגל אחור, ובכל הריון עתידי קיים הסיכון שהעובר יחלה במחלה המוליטית.

 

           המערערת הייתה נתונה במעקב הריון אצל ד"ר גייפמן מטעם מכבי שירותי בריאות (שהיא המשיבה בע"א 5233/08 והמערערת בע"א 5321/08; להלן: המשיבה). המערערת הופנתה לבדיקות שונות. נעשתה לה בדיקת Coombs אחת, בתחילת ההיריון, ולא נמצאו נוגדנים בדמה. לא בוצעה בדיקת Coombs נוספת. כמו-כן לא ניתן לאם חיסוןAnti-D במהלך ההיריון אלא רק לאחר שהתינוק יצא לאוויר העולם. לכן, כאמור, בכל הריון של המערערת קיים סיכון שהעובר יחלה במחלה המוליטית. על רקע זה הוגשה תביעה נזיקית לבית המשפט המחוזי בירושלים.

 

  1. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט נ' סולברג) בחן את הגרסאות הסותרות לגבי הפניית המערערת לביצוע בדיקת Coombs נוספת, ופסק – כממצא עובדתי – שלא הייתה הפנייה כזו. בהקשר זה צויין בין היתר כי לא נמצא כל רישום או תיעוד בדבר הפניית המערערת לבדיקת Coombs, זאת בניגוד להוראות החוק ולפסיקה בדבר הנוהל הרפואי התקין. הודגש, כי בכרטיס הממוחשב של מעקב ההיריון במרפאה בבני-ברק, שם טופלה המערערת, יש שדה שנועד להקלדת בדיקת ה- Coombs, אך רישום לא היה, וגם אין בנמצא תוצאות של בדיקת Coombs שנייה. בית המשפט התרשם ממהימנות עדותה של המערערת, שסיפרה כי לא ידעה ולא נמסר לה דבר לגבי בדיקות ה- Coombs, לגבי חיסון ה- Anti-D ולגבי הנושאים הקשורים. בית המשפט לא קיבל את ההסברים שנשמעו מפי המשיבה, כגון לגבי בעיות במחשב, לגבי השגרתיות בהפניה לבדיקות ה-Coombs ולגבי האפשרות שהמערערת הופנתה לבדיקה באופן ידני. גם הטענות לגבי התנהלות לא זהירה מצד המערערת, ובכלל זה השתהות בביצוע הבדיקות שאליהן הופנתה ואיחור בחזרה לביקורת אצל ד"ר גייפמן, לא היה בהן, לדעת בית המשפט, כדי להשליך על שאלת ההפניה של המערערת לבדיקת ה- Coombs, אלא על שאלת האשם התורם. בית המשפט ציין כי כאשר המערערת הגיעה לביקורת אצל ד"ר גייפמן, בשבוע ה-34, היה זה מאוחר מדי לבצע את בדיקת ה- Coombs, שכן חיסון ה-Anti-D ניתן עד השבוע ה-32 להריון (לאחר מכן החיסון יוצר סיכונים חמורים כגון היפרדות שליה). עם זאת, בית המשפט הביע תמיהה על כך שבביקור בשבוע ה-34 לא העלתה ד"ר גייפמן את הנושא, וסבר כי יש בכך כדי לחזק את המסקנה בדבר אי-הפניית המערערת לבדיקת ה-Coombs. סיכומו של דבר, נפסק כאמור כי המשיבה לא הרימה את הנטל שהועבר אליה – לאור מחדלי התיעוד – להראות שהמערערת הופנתה לבדיקת Coombs שנייה.

 

  1. ייאמר מיד, כי המשיבה אינה משיגה על ממצא זה, ואינה חולקת גם על המסקנה המתבקשת בדבר התרשלותה של ד"ר גייפמן. יצוין כי בית המשפט המחוזי הוסיף שאפילו אם היה בא לכדי מסקנה עובדתית שהמערערת הופנתה לבדיקה, עדיין נתגלתה התרשלות בהתנהלותה של הרופאה. זאת, הן בשל שלא הסבירה למערערת "ברחל בתך הקטנה" באשר לבדיקת ה-Coombs ולחיסון ה-Anti-D, תוך הבהרת חשיבות הנושא; והן בשל שלא ביצעה מעקב כנדרש אחר ביצוע הבדיקה ואחר תוצאותיה. גם בקביעות אלה של בית המשפט המחוזי, הנוגעות בהתרשלותה של הרופאה-המטפלת, אין למעשה ערעור לפנינו, למעט טענות "בשוליים" לגבי חובת-המעקב שנדונה בפסק-הדין. יצוין כי טענות אחרונות אלה אינן מקימות עילה להתערבות וגם אינן משנות מן המסקנה בדבר התרשלותה של הרופאה, ועל כן לא נוסיף לדבר בהן.

 

  1. בית המשפט המחוזי ייחס למערערת אשם תורם בשיעור של 30%. נמצא, כי ד"ר גייפמן הפנתה את המערערת לביצוע בדיקות בשבוע ה-25, וכי המערערת נתבקשה לשוב לביקורת כעבור חודש עד ששה שבועות. חרף זאת, המערערת ביצעה את הבדיקות כעבור שבעה שבועות (בשבוע ה-32), ובאה לביקורת בשבוע ה-34. בית המשפט הטעים כי אילו גילתה המערערת ערנות, ביצעה את הבדיקות במועד ושבה לביקורת לא יאוחר מהשבוע ה-31, ניתן היה עדיין לתקן את המחדל. בית המשפט הדגיש כי אילו פעלה כך המערערת, אפשר שד"ר גייפמן הייתה מבחינה בכך שלא בוצעה בדיקת Coombs ופועלת בבהילות על-מנת שהבדיקה תיעשה והחיסון יינתן. "אישה הרה סבירה ונבונה" – כך נפסק – "לא הייתה סוטה מפרקי הזמן שקבעה ד"ר גייפמן ליולדת לשם ביצוע הבדיקות ולצורך חזרה לביקורת, במידה משמעותית, כפי שעשתה התובעת".

 

  1. בשלב זה פנה בית המשפט המחוזי לבירור הסעדים המגיעים למערערת, ובעניין זה הפנה להחלטה קודמת שניתנה על-ידו (ביום 18.1.2006). באותה החלטה דן בית המשפט המחוזי בין היתר בבקשת המשיבה לדחות את התביעה על הסף, מן הטעם שהילדים שנולדו למערערת, עד כה, אינם סובלים ממחלה, כלומר מדובר ב"ביצה שלא נולדה" – תביעה-ללא-נזק. בית המשפט דחה בקשה זו, כמו-גם את הבקשה להעביר את הדיון לבית משפט השלום. בית המשפט הבהיר כי הסעד הראשון שלו עתרה המערערת הוא פיצול סעדים, וכתב: "דעתי-שלי נוטה לדעתו של ב"כ הנתבעת [המשיבה כאן – א' ר'] בדבר העדר עילת תביעה לפיצויים עבור נזקי ילדים שטרם באו לעולם מביצית שטרם הופרתה. אך אין צורך להכריע בדבר, היות ומדובר בסעד חלופי גרידא. הסעד העיקרי המבוקש בכתב התביעה בעניינם של ילדי-העתיד הינו, כאמור, היתר לפיצול סעדים" [ההדגשות במקור]. המשיבה לא התנגדה לבקשה לפיצול סעדים, ובשל כך, כמו-גם בשל צדקת בקשה זו לגופה, נעתר בית המשפט והורה על פיצול סעדים כמבוקש. משמעות הדבר היא שהסעדים שנותרו לדיון במסגרת התביעה הנוכחית הם סעד הצהרתי בעניין אחריותה של המשיבה, וכן סעד כספי הנסב על נזקיה של המערערת בלבד (להבדיל מהנזקים שעלולים להיגרם לילדיה העתידיים).

 

           על רקע זה קבע בית המשפט המחוזי – בפסק-הדין הסופי – כי אינו נדרש לעילת התביעה ולשאלת הפיצויים בכל הנוגע לילדים שטרם באו לעולם, וזאת מן הטעם שהסעדים פוצלו בהתאם לעתירתה העיקרית של המערערת. בית המשפט עמד על כך שלמערערת נולדו שלושה ילדים בריאים, וכי המעקבים והטיפולים שהיה על המערערת לעבור בהריונות השני והשלישי אמנם היו מעבר לנדרש בהריון רגיל, "אולם במידה סבירה ונסבלת, שלא הייתה כרוכה במאמצים ובסבל יוצאי דופן". בית המשפט ראה לנכון להביא בחשבון הפיצוי את הידיעה המלווה את המערערת, אישה יראת שמיים הצפויה ללידות רבות, באשר לנוגדנים שבגופה ולסיכונים הכרוכים בלידות עתידיות. בהינתן השיקולים כולם הועמד הפיצוי עבור כאב וסבל על סך של 120,000 ש"ח (לאחר ניכוי האשם התורם), והפיצוי עבור הוצאות הוערך – בהיעדר קבלות או ראיות מהימנות אחרות – על סך של 30,000 ש"ח. בית המשפט לא מצא בסיס לפסיקת פיצויים עונשיים בנסיבות העניין, או לפסיקת פיצויים לבעלה של המערערת.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ, עיצוב: סטודיו מילינק'ה