אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 52320-06-15 תולי אחזקות בע"מ נ' קבהא ואח'

ע"א 52320-06-15 תולי אחזקות בע"מ נ' קבהא ואח'

תאריך פרסום : 01/03/2017 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
52320-06-15
02/12/2015
בפני הרכב השופטות:
1. יעל וילנר (אב"ד)
2. ריבי למלשטריך-לטר
3. תמר נאות-פרי


- נגד -
המערערת:
תולי אחזקות בע"מ ח.פ. 51-292555-3
עו"ד ק. פינגרהוט ואח'
המשיבים:
1. נאהד קבהא
2. בסאם קבהא

עו"ד אבו פנה תמים
פסק דין מתוקן

 

 

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת ה' אסיף) מיום 18.6.15 בה"פ 8348-07-14 ובת"א 20680-07-14.

 

השופטת תמר נאות-פרי:

 

מהות המחלוקת -

1.בבסיס המחלוקת רכב מסוג סיטרואן ברלינגו מ"ר 4664073 (להלן: "הרכב").

אין חולק כי עובר לאירועים נשוא ההליכים המשפטיים דכאן, הרכב היה בבעלות המערערת, תולי אחזקות בע"מ (להלן: "המערערת"). אין אף חולק כי ביום 2.6.2014 עברה הבעלות ברכב על שמה של המשיבה מס' 1, גב' נאהד קבהא (להלן: "המשיבה 1") – וזאת בסניף של בנק הדואר בערערה (להלן: "סניף הדואר"). נכון להיום הרכב רשום על שם המשיבה 1 אך מצוי בחזקת המערערת.

עוד מוסכם כי המשיב 2, מר בסאם קבהא, בעלה של המשיבה 1 (להלן: "המשיב 2"), היה במשך שנים עובד של המערערת (אשר עוסקת בגינון וניקיון), ופוטר בסמוך לפני האירועים הרלבנטיים. היתה אף מחלוקת לגבי האפשרות שגם המשיבה 1 היתה עובדת של המערערת.

שני המשיבים יחדיו, יכונו להלן "המשיבים".

2.הטענה הבסיסית של המשיבים הינה כי הרכב נמכר להם על ידי מנהלה של המערערת, מר רמי אוחנה (להלן: "אוחנה"). לטענתם, אוחנה חתם על ייפוי כוח מטעם המערערת, אשר אותו אימת עורך דין (להלן: "ייפוי הכוח"), ומסר ייפוי כוח זה בידם - לצורך העברת הבעלות ברכב. עוד טוענים הם כי שילמו עבור הרכב סך של 68,000 ₪, במזומן. לטענתם, לאחר ביצוע העסקה והעברת הבעלות ברכב על שם המשיבה 1, ביקש אוחנה שהרכב יישאר בחזקת המערערת למשך חודש נוסף לצורך השימוש בו, ולכן הוסכם על כך שאוחנה ישכור מהמשיבים את הרכב למשך חודש, כנגד סך של 3,000 ₪. לכן, למרות השלמת העסקה, ביצוע התשלום והעברת הרישום במשרד הרישוי, החזקה ברכב נותרה בידיו של אוחנה למשך חודש. ממשיכים וטוענים המשיבים, כי בתום אותו החודש – הם דרשו מאוחנה את הרכב – אך הוא סרב למסור אותו לחזקתם.

3.מנגד, הטענה הבסיסית של המערערת הינה שהרכב נגזל ממנה במרמה, כי היא מעולם לא מכרה אותו למשיבים, כי מעולם לא נכרת הסכם בין הצדדים, מעולם לא נחתם ייפוי הכוח הנטען ומעולם לא התקבלה תמורה כנגד הרכב, משמע שהעברת הרישום על שמה של המשיבה 1 - נעשתה שלא כדין.

4.סביב מחלוקת זו, בבית המשפט קמא התבררו שני הליכים. ההליך הראשון בזמן היה המרצת הפתיחה אשר הוגשה על ידי המערערת כנגד המשיבים, ובה התבקש מתן סעד הצהרתי לפיו הבעלות ברכב הינה של המערערת וכי יש להורות על תיקון הרישום בהתאם. המשיבים להמרצת הפתיחה היו המשיבים, משרד התחבורה - אגף הרישוי וחברת דואר ישראל. ההליך השני בזמן היה התביעה האזרחית אשר הגישו המשיבים כנגד המערערת, במסגרתה התבקש צו עשה שיורה למערערת למסור לידם את הרכב.

5.יוער עוד בבחינת הערה מקדמית, כי בין הצדדים התנהלו ומתנהלים הליכים משפטיים נוספים בבית הדין האזורי לעבודה - המשיבה 1 הגישה תובענה כנגד המערערת לתשלום סכומים המגיעים לה עקב קיומם של יחסי עובד-מעביד בינה לבין המערערת (והליך זה הסתיים בפשרה), והמשיב 2 מנהל הליך נוסף למול המערערת (שם הוא נתבע), ואף זאת בבית הדין האזורי לעבודה (הליך שטרם הסתיים).

פסק הדין קמא -

6.בית המשפט קמא איחד את הדיון בשני ההליכים, ולאחר שמיעת ראיות ניתן פסק הדין נשוא הערעור. בפסק דינו של בית המשפט קמא הנכבד נקבעו ממצאי מהימנות שאינם מחמיאים (בלשון המעטה) לחובת שני הצדדים, כאשר כב' השופטת קבעה שמצאה סתירות, פרכות וחוסרים משמעותיים, הן בעדות של אוחנה והן בעדויות של המשיבים, וכך גם בעדויות של שלוש העדות שהתייצבו מטעם שני הצדדים.

במצב דברים שכזה, קבעה כב' השופטת, לא ניתן לבסס ממצאים עובדתיים ברורים על יסוד גרסאות הצדדים, ולפיכך, גורל המחלוקת יוכרע על פי דיני נטלי הראיה.

ממשיכה וקובעת כב' השופטת קמא כי לטובת גרסת המשיבים קמה חזקת תקינות המעשה המנהלי, במובן שהואיל והבעלות ברכב הועברה על שם המשיבה 1 בסניף הדואר, יש להניח שהדבר התבצע על יסוד מסמכים אשר מכוחם בוצעה ההעברה. לכן, מן הסתם, היו מסמכים (כגון ייפוי הכוח), שהוצגו לנותנת השירות בסניף הדואר, ודי בכך כדי לקבוע שהמשיבים עמדו ברף ראייתי מקדמי שמספיק לצורך העברת הנטל אל כתפי המערערת. עתה, על המערערת להוכיח שלא היו מסמכים שכאלו או שהם זויפו או שלא היו מספיקים לצורך ביצוע ההעברה. הואיל והמערערת לא הציגה ראיות שיש בהן כדי להרים את אותו נטל, המסקנה חייבת להיות לחובת גרסת המערערת ולטובת גרסת המשיבים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ