אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 5148-05-16 מוהרה נ' באמצעות מנהל מקרקעי ישראל

ע"א 5148-05-16 מוהרה נ' באמצעות מנהל מקרקעי ישראל

תאריך פרסום : 13/09/2016 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי נצרת כבית-משפט לערעורים אזרחיים
5148-05-16
01/01/0001
בפני השופט:
זיאד הווארי

- נגד -
המבקש::
עבד אל ראוף מוהרה
המשיבה::
רשות הפיתוח באמצעות מנהל מקרקעי ישראל
עו"ד ענבל חן
החלטה

1.לפניי בקשות שונות הנוגעות לע"א שבכותרת, אשר הוגש לבית משפט זה.

2.ביום 02.05.16 הגיש המערער את הע"א דנן, במסגרתו ביקש לבטל את פסק דינו של בית המשפט קמא, אשר דחה את תביעת המערער לעניין ביטול צו מנהלי שהוצא נגדו על פי חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), התשמ"א- 1981. המערער הפקיד את העירבון שנקבע בתיק ע"י כב' השופט טאהא והערעור נקבע לשמיעה בפני ההרכב בראשותי.

3.ביום 19.6.16 הגישה המשיבה בערעור בקשה דחופה לסילוק הערעור ולחילופין לעיכוב ההליכים. לטענתה ביום 12.4.13, במסגרת הליך פשיטת רגל, ניתן צו כינוס בעניינו של המערער. בהמשך הוכרז המערער כפושט רגל ומונה נאמן לנכסיו. המשיבה הפנתה להוראות סעיף 107 לפקודת פשיטת רגל (נוסח חדש), התש"ם - 1980 וטענה כי משהוכרז המערער כפושט רגל יהיו נכסיו מוקנים לכונס הרשמי כנאמן על הנכסים. המשיבה הוסיפה כי המערער הגיש את תביעתו בבית המשפט קמא ביום 21.4.13, כלומר לאחר שניתן צו הכינוס בעניינו. על כן טענה כי כל עוד לא ניתן אישור הנאמן לניהול ההליך, אין כל מקום לדון בערעור שהגיש המערער.

לאחר שהוגשה תגובת המערער לבקשה ואף המשיבה הגישה תשובה לתגובה, ניתנה עלי ידי ביום 21.6.16 החלטה, במסגרתה קבעתי כי "לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות נראה לי כי ראוי בנסיבות העניין לדחות את שמיעת הערעור למועד אחר, על מנת לאפשר לב"כ המערער לפנות לבית המשפט של הפש"ר לשם קבלת היתר להמשך ההליכים בערעור" על כן דחיתי את התיק למעקב פנימי לשם קבלת עדכון כאמור מב"כ המערער.

4.ביום 26.6.16 הגיש ב"כ המערער בקשה חדשה לקביעת מועד לקדם ערעור ומתן הוראות. לטענת המערער משתמע מהחלטתי כי אכן המערער אינו יכול לנהל את הליך הערעור ללא קבלת אישור בית המשפט של הפש"ר או הנאמן, ולא כך היא. המערער הוסיף והעלה טענות שונות וביקש כי ייקבע דיון מקדמי בנוכחות הצדדים, בו תידון הסוגיה.

לאחר שהמשיבה הגיבה לבקשת המערער וביקשה לדחותה ואף המערער הגיש תשובה לתגובה, קבעתי ביום 5.7.16 כי ראוי לקבל את עמדת הנאמן על נכסי החייב, טרם הכרעה.

5.ביום 25.8.16 הוגשה תגובת הנאמן, אשר הבהיר כי חרף העובדה שצו הכינוס לנכסי המערער ניתן עוד ביום 12.4.13, הרי שזה כלל לא עדכן את בתי המשפט השונים כי הוא מצוי בהליך פשיטת רגל. לעמדת הנאמן המערער אינו רשאי לפתוח בהליך משפטי ללא אישור בית המשפט של הפש"ר, בין היתר על מנת להעריך את סיכויי התביעה ו/או לפקח על העלויות הכרוכות בניהול ההליך המשפטי. הוסיף, כי אף לגופו של עניין אין פושט רגל רשאי להיות נאמן של הקדש, כפי שמבקש המערער. על כן ביקש הנאמן לא לאפשר למערער לנהל הליכים ללא אישור של בית המשפט של פש"ר וכן לעדכן אותו כצד בתיק לצורך עיון והגשת תגובות. עוד ביקש הנאמן לא לאפשר כל פעולה בכספי העירבון שהפקיד המערער ללא אישור שלו כנאמן על כספי המערער וככל בבית משפט זה יורה על השבתם, יש להעבירן לקופת הכינוס של המערער.

המערער הגיב לעמדת הנאמן. בתגובתו הארוכה טען בתמצית כי עילת התביעה שהגיש בבית המשפט קמא נולדה עובר לצו הכינוס, על כן כלל אינה נכללת בגדר חוב בר תביעה וכלל אין צורך לקבל אישור של בית המשפט של הפש"ר. הוסיף והעלה טענות רבות כגון העובדה שאין לו זכויות בנכס נשוא הערעור. לעמדתו של המערער הסמכות להכריע בדבר מהות התביעה נתונה לבית המשפט אליו הוגשה התובענה ולפיכך בית משפט זה, אליו הוגש הערעור, הוא המוסמך לקבוע האם עסקינן בחוב בר תביעה המחייב היתר של בית המשפט של הפש"ר. אשר לדרישת הנאמן בדבר העירבון טען כי אלו שולמו ע"י צד ג' ולכן אין לנאמן כל זכות בהם.

דיון והכרעה

6.לאחר שבחתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי יש לקבל את עמדת הנאמן.

סעיף 20(א) לפקודה קובע כי "משניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע".

אשר למצב בו מבקש חייב לנהל הליכים נגד אחרים אין התייחסות מפורשת בפקודה, אולם סעיף 107 לפקודה קובע כי "היו בין נכסי פושט הרגל תביעות, יראו אותן כאילו הומחו כדין לנאמן". עוד קובע סעיף 125(א)(2) לפקודה כי "בהסכמת ועדת הבקורת, ובאין ועדת בקורת – בהסכמת הכונס הרשמי, רשאי הנאמן – (2) לפתוח בכל הליך משפטי הנוגע לנכסי פושט הרגל ולהתגונן בהליך כאמור".

לאור האמור קבעה הפסיקה, באופן ברור וחד משמעי כי משעה שאדם הוכרז פושט רגל אין הוא רשאי להגיש תביעה בעצמו, אלא באמצעות הנאמן בפשיטת הרגל. יפים לעניין זה הדברים שנקבעו בבית המשפט המחוזי בחיפה בבש"א 7448/07 בנק הפועלים בע"מ נ' ופא שרוף (פורסם בנבו, 8.11.07):

"מרגע שניתן צו כינוס כנגד חייב ממונה הכונס הרשמי ככונס נכסי החייב ונשללת מן החייב האפשרות לפעול בנכסיו כראות עיניו. למותר לציין כי זכות תביעה המצוייה בידו של החייב הינה בבחינת נכס. על שום כך, לדידי, הדברים ברורים: הואיל והמשיב מצוי בהליכי פשיטת רגל (ניתן כנגדו צו כינוס) הרי שהוא אינו בן חורין לפעול בנכסיו (לרבות בזכות תביעה העומדת לו) על דעת עצמו. כונס הנכסים אמור לאסוף ולכנס את כל נכסי החייב, לרבות זכויות תביעה העומדות לו, כדי שניתן יהיה לשלם מתוכם את המגיע לנושי החייב. הגשת תביעה על ידי החייב באופן עצמאי אינה מותרת גם בשל טעם נוסף: ניהולה של תביעה כאמור כרוך בהוצאות (כגון תשלום אגרה ותשלום שכ"ט עו"ד) ויש עימו סיכון כי החייב יחוייב בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לנתבע או הנתבעים שכנגדם נוהל המשפט. אם כך יקרה כי אז תוקטן מסת נכסי החייב המיועדת לפרעון חובותיו ויש בכך כדי לפגוע בנושיו.

אמור מעתה כי החייב אינו רשאי לנקוט הליך של תביעה באופן עצמאי. אדרבא, נקיטת הליך כאמור (במיוחד אם דבר הגשת התביעה אינו מובא כלל לידיעת הכונס הרשמי) מצביעה על חוסר תום ליבו של החייב. שהרי אם יזכה החייב בדינו לא ידע הכונס הרשמי על דבר הזכיה וממילא לא ידע על דבר האפשרות להגדלת מסת הנכסים שמהן יוכלו נושי החייב להפרע. ואם תדחה תביעת החייב הרי שהוא עלול להיות מחוייב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ויש בכך משום יצירת חובות חדשים כאשר החייב אמור שלא ליצור חובות שכאלה, בעת שהוא מצוי בהליכי פשיטת רגל.

חייב המעוניין להגיש תביעה מחוייב, על כן, לשתף את הכונס הרשמי ברצונו ובכוונתו, לספק לכונס הרשמי את כל המידע והמסמכים הרלוונטים לתביעתו ולפעול על פי הנחיותיו של הכונס הרשמי. זה האחרון, אם ישתכנע כי יש בידי החייב זכות שראוי לפעול למימושה על ידי הגשת תביעה מתאימה, יפנה, בעתו, לבית המשפט של פשיטת רגל ויבקש את ההוראות המתאימות המתבקשות מן המצב האמור (כגון בקשת רשות להקצות חלק מכספי החייב שנתפסו בידי הכונס הרשמי לצורך שכירת שירותיו של עורך דין, לשלם אגרות וכיוצא בזה)".

עמדה זו אשר הובעה שוב ושוב בפסיקה מקובלת עליי לחלוטין ויפה גם לעניין הערעור שלפנינו. למעשה, דומה כי הבקשות הרבות שהגיש המערער מדגימות באופן ברור מדוע נדרש הנאמן להיות צד להליך, שכן נוכח בקשותיו הרבות והארוכות מן הראוי היה להטיל על המערער הוצאות ממשיות בעת דחיית עמדתו כאן. אלא שהטלת הוצאות תיפול למעשה לפתח נושי המערער, דבר אשר אינו ראוי בנסיבות העניין. הדברים כמובן יפים גם לעניין העירבון אשר הופקד ע"י המערער וכן לעניין תשלום אגרות, שכ"ט עו"ד וכיוצ"ב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ