אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 51478-01-15 א.א. ליווי פיננסי בע"מ נ' לוי,,15 בפני כב' השופטת רות לבהר שרון

ע"א 51478-01-15 א.א. ליווי פיננסי בע"מ נ' לוי,,15 בפני כב' השופטת רות לבהר שרון

תאריך פרסום : 28/12/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
51478-01-15
23/12/2015
בפני השופטת:
רות לבהר שרון

- נגד -
המערערת:
א.א. ליווי פיננסי בע"מ
עו"ד עמרי ארז ויהונתן נאה
המשיב:
דוד לוי
עו"ד שרון לוי
פסק דין

 

 

1.בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופט אבי שלו), שניתן בת.א. 57823-09-11, ביום 30.10.14, במסגרתו נדחתה תביעת המערערת, א.א. ליווי פיננסי בע"מ (להלן: "המערערת"), כנגד המשיב, דוד לוי (להלן: "המשיב").

 

2.המדובר בתביעה לביצוע שני שיקים על סך 40,000 ₪ כל אחד, כאשר המשיב הגיש התנגדות בטענה לכישלון תמורה, כשלטענתו השיקים נמסרו לצורך נטילת הלוואה חוץ בנקאית, שלא התקבלה בפועל. המשיב טען כי מסר את השיקים למר אברהם עוזיאל במטרה לקבל הלוואה, כאשר אין מחלוקת שהשיקים לא נמסרו לתובעת ישירות אלא הועברו אליה באמצעות מר יגאל סולימן, שקיבל את השיקים ממר עוזיאל. המערערת טענה שמדובר בעסקת ניכיון שיקים שביצעה עבור מר סולימן, וכי היא העבירה למר סולימן מזומן בתמורה לשיקים. יצוין, כי המשיב חתום כערב על השיקים, כאשר המושכת היא אשתו המנוחה.

 

3.בית משפט קמא קבע כי חוק הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993 (להלן: "החוק"), חל במקרה זה. בית המשפט דחה את טענת המערערת כי מאחר ומדובר בעסקה לניכיון שיקים, כך לטענתה, החוק אינו חל, וקבע כי לפי הפסיקה החוק חל גם על עסקה של ניכיון שיקים, המהווה למעשה עסקת הלוואה. עוד קבע בית המשפט כי החוק חל על התובעת-המערערת לאור סעיף 11 שקובע כי החוק חל על כל אוחז בשטר גם אם הוא לא המלווה, וכך גם על הנתבע-המשיב שכן לפי סעיף 12 עומדות לערב כל טענה העומדת ללווה לפי החוק.

 

בית המשפט קבע כי המערערת לא עמדה בתנאים הקבועים בסעיף 2 לחוק (מסמך בכתב) ובסעיף 3 לחוק (חובת הגילוי), וקבע כי "משלא צורף חוזה הלוואה וגילוי פרטי ההלוואה, לא עומדת לתובעת עילת תביעה כנגד הנתבע".

 

בית המשפט הוסיף ובחן לגופו של עניין את טענת המשיב לכישלון תמורה ואת שאלת חובת ההשבה של סכום קרן ההלוואה. בית המשפט, לאחר ששמע את עדויות הצדדים ופירט התרשמותו מהעדים וממהימנותם, קבע כי המערערת "לא הצליחה להציג כל ראיה ממשית כי כספי ההלוואה (שככל הנראה נמסרו על ידה למר סולימן), התקבלו, בסופו של יום, אצל הנתבע...", וציין כי ".... לאחר ששקלתי בדבר, מצאתי להעדיף את גרסת הנתבע כי לא קיבל את כספי ההלוואה ומשכך, אף לא ניתן לחייבו בהשבה". לאור כל זאת, נדחתה תביעת המערערת.

 

4.הערעור נסב למעשה על כל קביעותיו של בית משפט קמא.

 

5.לאחר שעיינתי בפסק דינו של בית משפט קמא, בהודעת הערעור ובעיקרי הטיעון, ולאחר ששמעתי את הצדדים, אני סבורה כי דין הערעור להידחות, וזאת מנימוקיו של בית משפט קמא, ללא צורך בפירוט נוסף, בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

 

6.פסק דינו של בית משפט קמא מפורט ומנומק כדבעי ולא מצאתי כל עילה להתערב לא בקביעותיו המשפטיות באשר לתחולת החוק ולא בקביעותיו העובדתיות המנומקות והמבוססות על ממצאי מהימנות והתרשמות מהעדים, כאשר הלכה היא כי אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות כגון אלה, אלא במקרים חריגים, אשר המקרה דנן אינו נמנה עליהם [ע"א 1966/07 עמליה אריאל נ' קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ (פורסם בנבו, 9.8.10)].

7.מעבר לנדרש, באשר לתחולת החוק על עסקאות של ניכיון שיקים, יצוין, כי בעבר הנטייה הייתה להתייחס לכל עסקת ניכיון כעסקת הלוואה וככזו שהחוק חל עליה, ואולם, באחרונה, הנטייה בפסיקה הינה לבחון בכל מקרה לגופו את אופי העסקה ולא להחיל באופן אוטומטי את החוק על כל עסקת ניכיון, אלא לבחון האם מדובר בעסקת ניכיון טהורה (שאחד ממאפייניה הוא אי יכולתו של הקונה לחזור אל המוכר), שאז החוק אינו חל, או בעסקה שבמהותה הינה עסקת הלוואה, שאז החוק חל [בע"א (ת"א) 16683-06-13 אלפא ביתא עוגנים שירותים פיננסים בע"מ נ' חן קדמי (פורסם בנבו, 30.4.14) (להלן: "פס"ד אלפא ביתא"]. בענייננו, אומנם בית משפט קמא לא התייחס לפס"ד אלפא ביתא, ואולם בהתבסס על מכלול הראיות שהיו בפניו, קבע בית המשפט, כקביעה עובדתית, כי גם אם בשרשרת העסקאות הייתה עסקת ניכיון, הרי שבבסיס עומדת עסקת הלוואה. וכך קבע בית משפט קמא: "... שוכנעתי שהעסקה בין הנתבע למר סולימן היתה בגדר עסקת הלוואה לכל דבר וענין... מר סולימן העיד... כי מהות העסקה היא הלוואה שנטל הנתבע מהתובעת... עסקינן בעד שהובא מטעם התובעת...".

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ