אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 51103-01-15 רות אלביליה נ' יהודה הרשקוביץ ואח'

ע"א 51103-01-15 רות אלביליה נ' יהודה הרשקוביץ ואח'

תאריך פרסום : 24/11/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לערעורים אזרחיים
51103-01-15
17/11/2015
בפני השופטים:
יורם נועם

- נגד -
המערערת:
רות אלביליה
עו"ד סוזאן מצא
המשיבים:
יהודה הרשקוביץ ואח'
עו"ד יעקב אמסטר
עו"ד רועי שניר
עו"ד יעקב אמסטר בתפקידו ככונס נכסים
פסק-דין

השופט מ' בר-עם:

1.לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום בירושלים (כב' השופט אלכסנדר רון), מיום 24.12.2014, שעניינו פסיקת שכר טרחת כונס נכסים בגדר תובענה לפירוק שיתוף במקרקעין.

 

2.בבית-משפט קמא התבררה תביעת המשיבים נגד המערערת לפירוק שיתוף במקרקעין הנמצאים ברחוב רבנו גרשום 4 ירושלים והידועים כחלקה 98 גוש 30085 (להלן – המקרקעין). המערערת הִנה הבעלים הרשום של 3.66% מזכויות החכירה במקרקעין, המשיבים נמנים על קבוצה אחרת של בעלי הזכויות הנותרות במקרקעין. ביום 19.12.2012, במהלך הדיון בתובענה ובהסכמת הצדדים, נתן בית-משפט קמא את פסק-דינו לפיו המקרקעין יוצעו למכירה לכל המרבה במחיר, כאשר אופן פירוק השיתוף ייקבע על-ידו לאחר שיקבל את עמדות הצדדים. בתחילה נקבע, כי פירוק השיתוף במקרקעין ייעשה על-דרך של מכירה במכרז פומבי, שלצורך ביצועו מונה ב"כ המשיבים ככונס נכסים, זאת בשל חלקם המכריע בזכויות במקרקעין. בית-משפט קמא דחה את עמדת המערערת, לפיה יש לבצע את פירוק השיתוף על-פי עקרונות המשפט העברי. משלא צלח פירוק השיתוף בדרך של מכרז פומבי, החליט בית-המשפט על פירוק השיתוף בדרך של התמחרות בין המערערת לבין המשיבים ועל פיו רכשו המשיבים את זכויות המערערת במקרקעין.

 

3.עם סיום הליך פירוק השיתוף במקרקעין, הוגשה בקשת הכונס למתן הוראות בדבר חלוקת יתרת התמורה שהתקבלה ממכירת המקרקעין וכן לפסיקת שכר טרחתו ככונס נכסים. הכונס פירט בבקשתו את הפעולות שנקט למימוש פירוק השיתוף על-דרך של מכירה פומבית ופנייה לציבור בהזמנה להציע הצעות לרכישת הזכויות במקרקעין; זאת, לאחר שפנה לקבל חוות-דעת שמאית בדבר שווי המקרקעין. משלא התקבלה כל הצעה ועל-פי החלטת בית-משפט קמא, נרכשו הזכויות במקרקעין על-ידי המשיבים בהליך התמחרות שנערך על-ידי המשיב בפיקוח בית המשפט. על החלטת בית משפט קמא לאישור ההתמחרות כמו גם על החלטות נוספות בעניינים נלווים להליך, הגישה המערערת ערעור ובקשת רשות ערעור (ע"א 6849-11-13; רע"א 6893/11 – הערעור נדחה). בית-משפט קמא אישר לכונס לחתום על כל מסמך הנחוץ להעברת הזכויות במקרקעין. הכונס הוסיף ופירט פעולות נוספות אליהן נדרש לצורך העברת הזכויות וקבלת התמורה, לרבות תשלום מס שבח, ארנונה ועוד – שעם סיומן פנה בבקשה לקביעת שכרו כאמור. הכונס טען, כי נדרש לפעולות רבות והשקיע עבודה רבה מצִדו במשך תקופה ארוכה, אשר הצדיקו לפסוק את שכרו בשיעור של 8% משווי המקרקעין.

 

4.בתגובה לבקשה נטען, כי התנהגות הכונס היא זו שגרמה לכישלון הליך הכינוס וכי אינטרס המערערת מעולם לא היה בראש מעייניו, זאת נוכח חלקה הקטן בזכויות במקרקעין. המערערת הדגישה כי הכונס, כמי שייצג את המשיבים, פעל תוך ניגוד עניינים ופירטה את הפגמים המהותיים שנפלו, לטענתה, בפעולותיו. לגוף העניין טענה כי אין מקום לפסוק לכונס שכר בשיעור שהתבקש, זאת נוכח התנהלותו ומשהמקרקעין נמכרו למשיבים ולא במכירה פומבית לציבור הרחב. בנסיבות אלה טענה כי יש לדחות את בקשת הכונס ולחילופין להפחית משכרו לשיעור של 2%, בלבד. המערערת צירפה לתצהירה תמלילי שיחות שנערכו בין מי שהתעניין ברכישת המקרקעין לבין נציג המשיבים וכן שיחה שהתנהלה עם שמאי המקרקעין.

 

5.בהחלטה קצרה ותמציתית מיום 24.12.2014, נושא הערעור שלפנינו, קבע בית-משפט קמא, כי הליך פירוק השיתוף במקרקעין הסתיים. בית-המשפט בחן את השיקולים העומדים בעניין קביעת שכרו של הכונס והקשיים שליוו את הליך הכינוס, שבמסגרתם התנגדה המערערת כמעט לכל צעד, חרף חלקה הקטן בזכויות במקרקעין, דבר שקיבל ביטוי בהחלטותיו. עם זאת, סבר כי המשיב נדרש להתמודד רק עם בעלת זכויות "לעומתית" אחת, מצב מורכב פחות מאשר במרבית המקרים האחרים; ולפיכך, מצא להפחית במעט משכרו ביחס לדרישתו. בית-המשפט הוסיף כי נוכח חלקה הקטן של המערערת, שיעור השתתפותה בשכר הטרחה צפוי להיות מוגבל. בנסיבות אלה קבע, כי יש לפסוק את שכר טרחת הכונס בשיעור הקרוב לבקשתו – 7.5% בתוספת מע"מ כחוק, משווי המקרקעין. בית-המשפט הוסיף, כי הצדדים יישאו בשכר טרחת הכונס על-פי חלקם במקרקעין.

 

6.בהודעת ערעור מפורטת מלינה המערערת על החלטת בית-משפט קמא. לטענתה החלטת בית המשפט ניתנה בטרם עיין בתגובתה לבקשת הכונס לשכר טרחה, בגדרה פורטו בהרחבה טענותיה בדבר התנהלותו הפגומה של הכונס והיותו בניגוד עניינים. לגוף העניין חלקה על שיעור שכר הטרחה שנקבע. המערערת הוסיפה וטענה כי מינוי הכונס נקבע לצורך מכירה פומבית של הזכויות במקרקעין, הגם שלמעשה לא הייתה כל כוונה למכור את הזכויות לצד שלישי. בהקשר זה נטען, כי התנהגות הכונס לקתה בחסר החל מאופן גיוס השמאי וכלה בחשיפת הנכס למתעניינים פוטנציאלים וגרמה לכישלון מוחלט של הליך הכינוס. המערערת הטעימה, כי הכונס לא פעל למקסם את חלקה וכל פעולותיו הסתכמו בהליך קצר של התמחרות שבגינו לא נדרש למאמץ או הליכי ביצוע מוגברים, וכי התנהל בחוסר שקיפות וללא דיווח אמיתי ומלא למערערת. עוד נטען כי שגה בית משפט קמא משלא מינה לצד הכונס את ב"כ המערערת, וכי כל ההליכים נשוא הבקשה היו מיותרים לחלוטין, מגמתיים וחד צדדיים, ונועדו להיטיב עם הכונס. לסיכום טענה כי שגה בית המשפט בשעה שקבע את שכר הכונס משווי המקרקעין בשלמותם.

 

7.בדיון שלפנינו חזרה המערערת על טענותיה והדגישה כי בית משפט קמא התעלם מתגובתה ומשכך יש לקבל את הערעור ולהחזיר את הדיון לערכאה הדיונית. המערערת הוסיפה כי הכונס פעל בשני כובעים בערבוביה וכי אין בפעולותיו כדי להצדיק את שיעור השכר שנקבע. לשאלת בית המשפט, השיבה כי "איננה זוכרת" אם טענותיה העובדתיות בתגובה נתמכו בתצהיר והבהירה כי על פי החלטת בית המשפט, השתתפותה בשכר הכונס הינו בסך של כ-20,000 ₪, בלבד, זאת בשים לב לחלקה במקרקעין. מנגד, ביקש המשיב לדחות את הערעור. לטענתו, אין כל עילה להתערב בהחלטת בית-משפט קמא שניתנה בגדר שיקול דעתו. המשיב דחה את טענות המערערת בעניין התנהלותו והדגיש כי כל ההליך התנהל תחת פיקוחו של בית-משפט קמא, זאת בשעה שהמערערת לא שיתפה פעולה עם המשיבים בדבר פירוק השיתוף וגרמה לעיכוב חריג ונדיר בביצוע הליך פשוט ומהיר. במהלך הדיון הוצע לצדדים כי בית-המשפט יפסוק את שיעור שכרו של הכונס בפשרה; זאת, לסילוק סופי ומוחלט של כל טיעוני הצדדים בעניין פירוק השיתוף. אולם, משלא ניתנה הסכמת המערערת להצעה, הובא התיק לפנינו למתן פסק-דין

, כדלקמן.

 

8.דין הערעור להידחות.

תחילה בהיבט הדיוני. עיון בהחלטת בית משפט קמא מעלה כי זו נעדרת התייחסות לטענות המערערת כפי שהובאו בתגובתה לבקשה, ולא ברור כלל אם התגובה עמדה לפניו טרם מתן ההחלטה. אכן, החלטתו הקצרה והתמציתית של בית משפט השלום מעוררת חוסר נוחות ואך ראוי היה שתינתן הנמקה ולו קצרה לטענות המערערת. על חשיבות ההנמקה בתהליך גיבוש ההחלטה אין צורך להכביר במילים באשר זו מאפשרת לצדדים להבין את הבסיס לפסק הדין ולבית המשפט שלערעור לבקרו ( ראו : רע"א 1982/05 מקומון כל הצפון נ' פלוני (23.1.2006). בנסיבות אלה, שקלנו להשיב את הדיון לבית משפט קמא להשלמת החלטתו. אולם, משיקולים מעשיים ועניינים, הכרוכים ביעילות הדיון, בשים לב לסכום הכספי שבמחלוקת והגם שאין הדעת נוחה מכך, לא נמצא טעם משכנע ועילה מספקת, בנסיבות המקרה, כפי שיובהר להלן, כדי להוביל לקבלת הערעור מטעם זה, בלבד.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ