אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 51064-01-1404 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' פלוני

ע"א 51064-01-1404 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' פלוני

תאריך פרסום : 09/02/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לערעורים אזרחיים
51064-01-14
04/02/2015
בפני השופטים:
1. הנשיא דוד חשין
2. סגן הנשיא משה דרורי
3. עודד שחם


- נגד -
מערער:
בנק לאומי לישראל בע"מ
עו"ד אלון מגן
משיב:
פלוני
עו"ד ליאורית דניאל
פסק דין
 

 

הנשיא דוד חשין:

 

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת תמר בר-אשר צבן), שניתן ביום 11.12.13 בת"א 700356/09, במסגרתו דחה בית המשפט קמא את תביעת המערער על הסף, מחמת התיישנות (להלן – פסק הדין).

העובדות ורקע דיוני

  1. המערער העמיד למשיב הלוואה בסכום קרן של 260,000 ₪ ביום 6.4.95 (להלן - ההלוואה הראשונה או ההלוואה), בהתאם להסכם משכנתא מסגרת וחוזה הלוואה שנחתם בין השניים (להלן – חוזה ההלוואה). על פי תנאי חוזה ההלוואה, התחייב המשיב לפרוע לבנק את ההלוואה ב-264 תשלומים חודשיים ורצופים, החל ביום הראשון לחודש של החודש הראשון שלאחר מתן ההלוואה. בהמשך העמיד המערער למשיב הלוואה נוספת, בסכום קרן של 240,000 ₪ (להלן – ההלוואה השניה), בהתאם להסכם משכנתא מסגרת וחוזה הלוואה שנכרת בין השניים ביום 21.1.99 (להלן – חוזה ההלוואה השני). את ההלוואה השניה התחייב המשיב לפרוע ב-360 תשלומים חודשיים. כערובה לפירעון שתי ההלוואות גם יחד, מישכן המשיב את זכויותיו במגרש 403, המצוי בחלקה 403 בגוש 73730, בכתובת ***, גבעת זאב, המהוות מחצית הזכויות במגרש (להלן – המשכון). במגרש זה נבנה בית מגוריו של המשיב (המגרש והבית יחד יכונו להלן – הנכס).

  2. המשיב החל לפגר בתשלומי שתי ההלוואות, והמערער הגיש נגדו ביום 11.9.02 תביעות לפירעון תשלומי ההלוואות שלא נפרעו במועדם, בסך 8,809 ₪ (להלן - תביעות הפיגורים). המשיב לא התגונן נגד תביעות אלו, ובינואר 2003 ניתן פסק דין בו חויב המשיב לשלם את מלוא סכום התביעות. במקביל לניהול התביעות, החל המערער בהליך למימוש המשכון על הנכס בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים (להלן – מימוש הנכס). וכך, ביום 18.11.02 הגיש בקשה למימוש הנכס, וביום 19.4.03 הוחלט כי עו"ד אהרון רשף ימונה ככונס נכסים לצורך מימוש הנכס. במסגרת הליך הכינוס הוצא צו לפינוי המשיב מהנכס, וביום 21.5.03 פינה המשיב את הנכס, בהתאם לצו. כמו כן, ביום 8.11.04, פרע המשיב את חובותיו מכח פסקי דין בתביעות הפיגורים.

  3. במאמר מוסגר אציין כאן כי ההליך הפינוי נעצר, כאשר במאי 2003 הגיש אחיו של המשיב, מר פלוני 2 (להלן – פלוני 2), תביעה בבית משפט השלום בירושלים במסגרתה טען כי אין למשיב (פלוני) זכויות בנכס, וכי הזכויות להן טען, הן למעשה זכויותיו של פלוני 2. תביעה זו נדחתה, הן בבית משפט השלום והן בבית המשפט זה (כערכאת ערעור), ופלוני 2 נצטווה לפנות את הנכס, אך במסגרת הליך בקשת רשות הערעור שהתנהל בבית המשפט העליון (רע"א 5654/12), ניתן צו לעיכוב ביצוע פסק הדין (שהורה על פינויו של פלוני 2 מהנכס), אשר יעמוד בתוקפו עד 30 יום לאחר שיינתן פסק דין בערעור זה שלפנינו (החלטה מיום 15.12.14).

  4. לאור התמשכות ההליכים רבת השנים, בין אחיו של המשיב (פלוני 2) והמערער (הבנק), שהובילה לאי יכולתו להיפרע מן הנכס, ובהתאם לסעיף 23 בחוק המשכון, תשכ"ז-1967, המורה כי אין במתן משכון כדי לגרוע מזכותו של נושה לגבות את החיוב שלא על ידי מימושו, וכי אין במימוש המשכון כדי לגרוע מזכותו לגבות את יתרת החיוב שלא סולקה במימוש, פנה המערער, ביום 17.9.09, לבית משפט השלום, בתביעה בסדר דין מקוצר. בגדרי תביעה זו ביקש המערער לחייב את המשיב בסך של 364,213 ₪, המהווה את חוב המשיב למערער בגין ההלוואה הראשונה וריבית פיגורים נכון ליום 30.8.09.יצוין כי בכתב התביעה עצמו ייחס המערער חוב זה לשתי ההלוואות, והוא ביקש לתקן זאת בערעור.

     

  5. תחילה לא ביקש המשיב להתגונן מפני התביעה. משכך ניתן פסק דין אשר חייב את המשיב במלוא סכום התביעה בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד. המשיב הגיש בקשה לביטול פסק הדין ולביטול העיקולים אשר הוטלו מכוח תיק ההוצאה לפועל. ביום 24.2.10, במהלך דיון אשר התנהל בפני כב' הרשם פוני, הסכימו הצדדים על ביטול פסק הדין וביטול ההליכים בתיק ההוצאה לפועל. עוד נקבע כי המשיב יגיש בקשת רשות להתגונן. בהליכים אלו לא היה המשיב מיוצג, ורק כאשר הגיש את בקשת הרשות להתגונן עשה כן באמצעות עורך דין. ביום 27.8.12 דחה כב' הרשם פוני את בקשת הרשות להתגונן, למעט באשר לטענת ההתיישנות אותה העלה המשיב, שלגביה קבע הרשם, כי זאת תידון בפני המותב אשר ידון בתיק. המערער הבין מהחלטה זו שהשאלה האם ליתן למשיב רשות להתגונן בסוגיית ההתיישנות תתברר בפני השופט אשר ידון בתיק, והדבר לא נסתר על ידי המשיב (פרוטוקול הדיון בבית משפט קמא מיום 20.1.13). בהמשך לכך, ביקש המערער לחקור את המשיב על תצהירו לעניין ההתיישנות בלבד. ב"כ המשיב הסכים לזאת, ובית המשפט (מפי כב' השופטת מירים ליפשיץ-פריבס) קבע כי כך יהיה (שם). ביום 29.10.13 חקר המערער את המשיב כאמור, בפני כב' השופטת בר-אשר צבן, לאחר שבתחילת הדיון ציין כי "בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 20.1.13 חקירת הנתבע היא רק בשאלת ההתיישנות". בהוראת בית המשפט הגישו הצדדים סיכומים. המשיב פתח סיכומיו בבקשה כי תינתן לו הרשות להתגונן, תתקבל טענתו בעניין התיישנות התביעה וכי זו תידחה על הסף. המערער מצדו טען בסיכומיו כי בקשת הרשות להתגונן של המשיב צריכה להידחות.

     

    פסק דינו של בית משפט קמא

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ