אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 5089-08-16 ברטלר נ' שלומי ואח'

ע"א 5089-08-16 ברטלר נ' שלומי ואח'

תאריך פרסום : 07/12/2016 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
5089-08-16
03/12/2016
בפני השופטת:
חנה פלינר

- נגד -
מבקש/מערער:
ליאור ברטלר
משיבים:
1. מרדכי שלומי
2. חוה שלומי

עו"ד נדב יריב ואח'
החלטה

 

1.בפני בקשה לקבלת פטור מהפקדת ערבון בו חויב המבקש, בסך של 10,000 ₪ בעקבות ערעור אשר הגיש המבקש כנגד פסק דין שניתן ביום 10/5/16 במסגרת תא"מ 33362-12-14 (להלן : "פסק הדין"). בפסק הדין התיר בית משפט קמא לשפעל הליכי הוצאה לפועל בגין חמישה שיקים שחוללו על ידי המבקש, שיקים שנמסרו להבטחת תשלום דמי שכירות (המבקש שכר דירה מהמשיבים). כן חייב בית משפט קמא את המבקש בהוצאות. במסגרת הערעור מלין המבקש על הקביעות בפסק הדין, כמו גם על החיוב בהוצאות, וכן מלין על החלטות ביניים שניתנו במהלך ההליך.

 

2.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, בהחלטת בית משפט קמא ובבקשת רשות הערעור, סבורה אני כי דין הבקשה להידחות. כידוע, הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).

 

3.על תכליתו של העירבון והשיקולים בקביעתו שב ועמד בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) בבשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21/7/14) [פורסם במאגרים]:

"הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המשיב.

ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428 לתקנות).

כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה העירבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנקבעו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראו למשל: רע"א 4763/12 ויסולי נ' דלק נדל"ן בע"מ ...).

תקנה 429 לתקנות מאפשרת לבעל דין לבקש לערוב בדרך אחרת להוצאות המשיב, והכרעה בבקשה זו נתונה לרשם (או למזכיר הראשי של בית המשפט) במעמד צד אחד ..."

 

4.בעל דין רשאי לעתור לפטור מהפקדת ערבון או להפחתתו מטעמים של קושי כלכלי להפקידו ועליו הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים. הראשון שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד את העירבון והשני שלהליך שהוגש סיכוי להצליח (ראה: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי). די שלא עמד בתנאי אחד כדי שבקשתו תדחה. זאת ועוד, על פי ההלכה לצורך בחינת התנאי הראשון לא די בבדיקת המסוגלות האישית של בעל הדין אלא יש להוכיח שניסה להסתייע בחבריו וקרוביו לשם הפקדת העירבון, או להציג טעם מספק מדוע לא עשה כן, ראו בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות (17/12/09) : " לא די בהעלאת הטענה כי קרוב משפחה מדרגה ראשונה אינו יכול לעזור למבקש פטור מעירבון. יש לגבות זאת בנתונים ובמסמכים המאמתים את היעדר יכולתו או היעדר מוכנותו. כבר נקבע כי העירבון "נועד להגן על אינטרס פרטני של בעל הדין שכנגד מפני חסרון כיס, טרדה, ואובדן זמן ומפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות ... להבטחת הוצאותיו בגין גרירתו להליך ערעורי שכשל" (רע"א 8998/08 AL ZAFAR GENERAL CONTRACTING נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.11.08); וראו גם בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.10.07))."

 

5. ואילו לצורך בחינת התנאי השני, לא די בהוכחה לכאורית של סיכוי כלשהו, אף נמוך, להליך או לקיומה של עילה, בדומה לבקשת פטור מהפקדת ערובה, אלא נדרשים סיכויי הצלחה גבוהים יותר כדי לקבל פטור כאמור. על השיקולים השונים בעת מתן פטור מאגרה לבין מתן פטור מהפקדת ערבון ראו בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פד"י מ"ד (2) 383: " לפיכך, במיוחד כשמדובר בערעור על פסק-דין של דרגה ראשונה – פסק ¬דין מנומק ומפורט - ראוי שתיבחן ותישקל בכובד ראש שאלת סיכויי ההצלחה בערעור".

 

6.ומההלכה ליישומה. בבקשתו טוען המבקש כי הוא במצב כלכלי קשה; כי שילם את מלוא סכום פסק הדין וההוצאות (כ – 31,000 ₪) ונשא בתשלום אגרת הערעור, וכי ידו אינה משגת כספים נוספים. המבקש טוען כי במקביל נושא הוא גם בתשלום מזונות ילדיו; כי הוא נמצא בחריגה לבנק בסכום של כ – 60,000 ₪; כי סיכויי הערעור גבוהים ובכל מקרה סכום ההוצאות בו חויב הינו חריג ולא פרופורציונלי לחיוב בכספי שבפסק הדין. לבקשתו צירף דפי חשבון ואישור תשלום מזונות.

 

7.המשיבים בתגובתם טענו כי הערעור נרשם כבר לדחייה בשל אי הפקדת העירבון והבקשה הוגשה לאחר המועד שנקבע לדחייה; לפיכך טוענים המשיבים כי אין מקום כלל להידרש לבקשה. לגופו של עניין טוענים המשיבים כי המבקש הינו עורך דין במקצועו וממסמכים שצירף בהליכים עולה כי הוא משתכר לכל הפחות בסך של 11,000 ₪ לחודש; כי יש ברשותו רכב; כי לא צירף לבקשתו תלושי משכורת; לא פירט את מצבת נכסיו; לא ציין מיהם אותם קרובים אליהם פנה על מנת לגייס את הכספים. המשיבים טוענים כי סיכויי הערעור נמוכים, בין היתר מאחר ומדובר בקביעות עובדתיות והסיכוי שערכאת הערעור תתערב הינו נמוך.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ