אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 50868-05-14 אהרון קנדינוף ואח' נ' זהבה רמוראנו

ע"א 50868-05-14 אהרון קנדינוף ואח' נ' זהבה רמוראנו

תאריך פרסום : 12/08/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לערעורים אזרחיים
50868-05-14
24/02/2015
בפני השופטים:
1. י' נועם
2. כ' מוסק
3. מ' בר עם


- נגד -
המערערים:
1. אהרון קנדינוף
2. יעקב קנדינוף
3. שלמה חי חיזק
4. אייל קנדינוף
5. יעקב הרב רבין
6. משה סיטון

עו"ד א' סאלם
המשיבה:
זהבה רמוראנו
פסק-דין

 

השופט כ' מוסק:

 

1.לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ד' פיינשטיין), שניתן ביום 3.4.14, בת"א 10311/09, לפיו נדחתה תביעת המערערים להורות כי המשיבה אינה דיירת מוגנת על פי חוק, בנכס בו היא מתגוררת, הממוקם ברח' הלני המלכה 19 בירושלים.

 

2.עיקרי פסק הדין

א.בית המשפט דן בשאלה הראשונה, כפי שהוגדרה על ידו, והיא האם בעלה המנוח של המשיבה היה דייר מקורי בנכס, או בן ממשיך להוריו.

ב.בית המשפט קבע, כי המערערים מחזיקים בהסכם משנת 1949, שמכוחו אביו של המנוח ואשתו הראשונה של המנוח היו דיירים מוגנים. המשיבה הציגה הסכם משנת 1954 בו נרשם כי גם המנוח הוא דייר מקורי.

ג.המשיבה העידה בבית המשפט, והבהירה כי בשנת 1952 התגרש המנוח מאשתו הראשונה וביקש להסדיר את מעמדו כדייר מוגן. כראיה הוגשה גם תעודת הגירושין של המנוח מאשתו הראשונה בשלב הסיכומים, חרף התנגדות המערערים.

ד. בית המשפט קבע, כי המנוח היה גם הוא דייר מקורי.

ה.כעובדה קבע בית המשפט, כי למשיבה דירת מגורים אחרת שהייתה בבעלותה גם בעת פטירת בעלה.

ו.בית המשפט קבע, כי במצב דברים זה חלות על המשיבה הוראות סעיף 20(א) לחוק הגנת הדייר, התשל"ב-1972 (להלן: "חוק הגנת הדייר"), ואילו הוראות סעיף 20(ב) לחוק אינן חלות.

ז.הוסיף בית המשפט וקבע, כי בנסיבות אלו, סעיף 27 לחוק הגנת הדייר לא חל, שכן בעלה של המשיבה היה "דייר מקורי" בנכס, ועל כן עד למועד פטירתו אין תחולה להוראות סעיף 27 הנ"ל, שחל רק על מי שהפך להיות דייר מכוח הוראות סעיפים 20-26 לחוק הגנת הדייר.

ח.לאור זאת קבע בית המשפט, כי המשיבה הפכה להיות דיירת בנכס, ועל כן התביעה נדחתה.

 

טענות המערערים

3.בית המשפט טעה כאשר קבע שההסכם משנת 1954 תקף. לדעת המערערים, מאחר שהוצג העתק של ההסכם, ולא ההסכם המקורי, לא ניתן לקבלו, שכן הדבר עומד בסתירה "לכלל הראיה הטובה", ולקבוּע בסעיף 41 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971.

 

4.המערערים טוענים, כי "כלל הראיה הטובה" אינו פוסל את הגשת ההעתק הצילומי, אך מפחית ממשקל הראיה, ולפיכך, נדרש דיון מעמיק באשר למהימנות המסמך. המערערים טוענים כי התנגדו להגשת המסמך ולקבילותו, אך בית המשפט דחה את התנגדותם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ