אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 50159-07-14 איבגי נ' רוצקי

ע"א 50159-07-14 איבגי נ' רוצקי

תאריך פרסום : 19/05/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי נצרת כבית-משפט לערעורים אזרחיים
50159-07-14
22/12/2014
בפני השופט:
ד"ר אברהם אברהם

- נגד -
המערער:
1. יעקב איבגי2. א.ב.ג.י. הובלות מנוף בע"מ
המשיבה:
אנה רוצקי
החלטה

1.המערערים הגישו תביעה כספית בסדר דין מהיר לבית משפט השלום בנצרת. בדיון מיום 12.6.14 הורה בית המשפט (כב' השופט ע' טהא) על מחיקת התביעה, כיוון שהמערערים לא הגישו את תצהיריהם במועד, איחור שהביא לידי כך, שהמשיבה לא נתנה את תצהיריה, וכך סוכלה שמיעת הראיות במועד שנקבע.

2.על פסק דין זה הוגשה הודעת ערעור, כשהמערערים מיוצגים בידי עו"ד מאיר מלכא, שייצגם בערכאה דלמטה.

3.בטרם נתקיים דיון בערעור, דיון אליו זומנו בעלי הדין, הודיעתני עו"ד אטד, באת כוחה של המשיבה, כי בעלי הדין הגיעו לידי הסכם פשרה, ולכן ביקשה לדחות את הערעור. על יסוד הודעה זו דחיתי את הערעור, בפסק דין מיום 6.11.14.

4.בו ביום הגיש עו"ד מלכא בקשה לביטול פסק הדין כשהוא טוען, כי ההודעה על הסכם הפשרה ניתנה שלא על דעתו. הוא טען, כי אין הוא יודע על הסכם הפשרה שהושג בין המשיבה לבין המערערים, ואם הוא אכן נכרת – הוא לא היה שותף לו. הוא טוען, כי בעקבות פסק הדין של בית המשפט קמא נפגע שמו הטוב, ולכן יש לו עצמו עניין לבירורו של הערעור.

5.לבקשתי נתנה המשיבה את תגובתה, באמצעות באת כוחה, והיא מתנגדת נחרצות לביטול פסק הדין, משזה ניתן בעקבות כריתתו של הסכם פשרה עם המערערים. היא טוענת, כי עורך הדין מלכא איננו צד להליך, ואין הוא רשאי לבקש ביטולו של פסק הדין, מה גם שעמדה זו של עו"ד מלכא מנוגדת לעמדתם של המערערים. על כך מוסיפה עו"ד אטד, כי המערער 1 פנה אליה לאחר שניתן פסק הדין בבית משפט השלום, וכשהיא הפנתה את תשומת לבו לכך שהוא מיוצג בידי עורך דין, ולכן אין היא רשאית לשוחח עמו, הוא מסר לה כי פיטר את עורך דין מלכא, ומעולם לא ביקש ממנו להגיש ערעור. הערעור הוגש שלא על דעתו, אפוא, ובמימונו של עו"ד מלכא, ששילם את האגרה והערבון. הואיל וכך, אין לעו"ד מלכא, שעתה איננו מייצג כלל את המערערים, כל מעמד לבקש את ביטולו של פסק הדין שניתן בעקבות הסכם הפשרה.

6.גם המערער 1 עצמו נתן את תגובתו לבקשת עו"ד מלכא (הודעת המערער הגיעה היום לתיק בית המשפט, בעקבות החלטה שנתתי, שכן בהודעת עו"ד אטד לא צורפה הודעת המערער, אף שנאמר בה כי היא מצורפת). בהודעתו מציין המערער 1, כי מעולם לא רצה בערעור, וזה הוגש על ידי עו"ד מלכא שלא בידיעתו. הוא מבקש להותיר על כנו את פסק הדין שניתן על יסוד הסכם הפשרה.

7.עו"ד מלכא נתן את תשובתו לתשובתם של עו"ד אטד ושל המערערים, ובה הוא שב על עמדתו, כאמור מעלה. הוא עומד על כי הערעור הוגש "לפי דרישת המערער". הוא שב וטוען, כי פסק הדין של בית משפט השלום פגע במוניטין שלו, ומכאן עניינו שלו (של עורך הדין) בביטולו.

8.לאחר ששקלתי בעמדותיהם של עו"ד מלכא ובעלי הדין, לא מצאתי כל טעם ראוי לביטולו של פסק הדין. פסק הדין ניתן לפי בקשתם של בעלי הדין. מהודעתו של המערער 1 למדתי, כי הוא לא ביקש את עו"ד מלכא להגיש ערעור, וכי פיטר אותו מלייצג את המערערים זה מכבר.

נוכח הדברים הללו, הרי שערעור שהוגש שלא על דעת המערער, דינו סילוק מיניה וביה.

9.מכל מקום, אפילו נניח, לשם הדיון, כי הערעור הוגש לפי בקשתם של המערערים, המערערים הם לעולם אדונים להליך שיזמו, ובידיהם שלהם לבקש את מחיקתו/דחייתו, כפי שעשו המערערים בחותמם על הסכם הפשרה עם עו"ד אטד. לעו"ד מלכא אין, במקרה שכזה, כל מעמד, ואין בידו להביע עמדה הנוגדת את זו של מרשיו (בהנחה, לשם הדיון, שהם עדיין מרשיו).

10.עו"ד מלכא טוען, כאמור, כי הוא עצמו בעל עניין בערעור, והוא מבקש את בירורו, בשל הפגיעה בשמו הטוב.

ובכן הלכה היא שמכבר, כי לא רק מי שהיה צד פורמלי להתדיינות הראשונית רשאי להגיש ערעור על החלטה שניתנה במסגרתה, כי אם כל מי שהיה צד להליך (ראו למשל בש"פ 658/88 חסן נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(1) 670 (1991)). אלא שלקביעה עקרונית זו נתקיימו סייגים נוקשים, עליהם עמד כב' הרשם ג' שני בבש"א 8472/09 הוניגבוים נ' כב' השופט מגן אלטוביה (08.04.2010) לאמור:

"הנה כי כן, כדי שתקום זכות ערעור לאדם שלא היה בעל-דין פורמאלי בהליך, לא סגי בכך שאותו אדם חש פגוע מן האמור בו; גם לא די בכך שנפגע אינטרס של אותו אדם או ששמו הטוב נִפחָת. השאלה המכרעת היא האם התקיים בעניינו הליך שהכריע באשר לזכות הופלדיאנית שלו, או במילים אחרות, האם פסק הדין "...שינה את מערך הזכויות שהיו נתונות לעותר או החובות שחלו עליו עובר לנתינתו" (דברי השופטת ד' דורנר בעניין צירינסקי הנ"ל, בעמ' 742). מבחן זה, שלפיו נדרש כי מגיש ההליך הערעורי יהא "צד להליך בפועל", יושם גם במקרים שהמבקש מפנה אליהם(ראו למשל עניין פרץ פרי הנ"ל; כמו-כן ראו ע"א 5956/03 אוזן נ' האפוטרופוס הכללי,פ"ד נח(2) 433 (2003)). על יסוד מבחן זה הוכרה למשל זכות הערעור של עורך-דין על חיובו בהוצאות אישיות (ע"א 2240/90 בן עטר נ' מלצר, פ"ד מז(4) 46 (1993)); ושל עֵד בהליך משפטי על שיעור שכר הבטלה שנפסק לזכותו (בש"א 2369/06כהן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ([פורסם בנבו], 7.5.2006))."

11.מכאן לענייננו: ראשית, אילו רצה עו"ד מלכא לערער על פסק הדין כמי שהינו צד (לא פורמלי), בשל כך שנפגע באופן אישי מפסק הדין, היה עליו להגיש את הערעור בשמו שלו, ולא בשם המערערים. הערעור הוגש בשם המערערים, וכיוון שהם ביקשו למוחקו, אין לעו"ד למלכא כל מעמד להתנגד לעמדתם זו.

שנית, אפילו היה מגיש עו"ד מלכא את הערעור בשמו שלו, כמי שנפגע מכך שהשופט קמא מחק את התביעה בשל האיחור בהגשת תצהירי עדות ראשית על ידי המערערים/התובעים (שיוצגו בשעתם על ידי עו"ד מלכא), אינני סבור כי מתקיים בעניינו המבחן לקיומו של מעמד להגשת ערעור. הביקורת המשתמעת מפסק הדין על התנהלותו של עורך הדין, שלא הגיש – בשם מרשיו – את תצהירי העדות הראשית, אינה מגעת כדי הצדקה להענקת מעמד בידי עורך הדין לתקוף את ההחלטה כמי שהינו צד להליך, על ידי הגשת ערעור בשמו שלו. יתרה מכך, ההלכה הפסוקה לא הכירה בפגיעה בשמו הטוב של צד (לא פורמלי, כגון עד) להליך כטעם ראוי להכרה בו כבעל מעמד להגיש ערעור (עניין חסן, ע' 694). על כל אלה אוסיף, כי אפילו היה מגיש עו"ד מלכא ערעור על פסק הדין בשמו שלו, לא יכולתי לראות איזו טענה עשויה היתה לבוא מפיו, שהרי התצהירים אכן הוגשו באיחור, על כך אין חולק. הטענה האפשרית שבערעור (וכזו אכן נטענה בערעור שהוגש בשם המבקשים) היא טענה לטעות משפטית שנפלה אצל בית המשפט קמא, על שבחר למחוק את התביעה בעקבות האיחור במקום לנקוט בסנקציה מתונה יותר. אלא שטעות זו יש בידי בעל הדין, משמע המערערים, לטעון, ולא בידי עורך הדין שייצגם במשפט.

12.סוף דבר, משום הטעמים הללו לא יכולתי לקבל את בקשתו של עו"ד מלכא. פסק הדין שדחה את הערעור בהסכמה שבין בעלי הדין ייוותר על כנו.

לפנים משורת הדין בחרתי שלא לעשות צו להוצאות, אף שנתבקשה עמדתם של המשיבה ושל המערערים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ