אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 49955-06-14 משק חביבה בע"מ ואח' נ' ין נטפים מים וביוב אילת בע"מ

ע"א 49955-06-14 משק חביבה בע"מ ואח' נ' ין נטפים מים וביוב אילת בע"מ

תאריך פרסום : 23/02/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
49955-06-14
19/02/2015
בפני השופטים:
1. שרה דברת- ס.נשיא-אב"ד
2. אריאל ואגו
3. טלי חיימוביץ


- נגד -
מערערים:
1. משק חביבה בע"מ
2. בנימין אביגדול

עו"ד אינסה גולדנברג
משיבה:
עין נטפים מים וביוב אילת בע"מ
עו"ד גיורא אונגר
עו"ד יפעת אילוק
פסק דין
 

 

השופט א. ואגו:

לפנינו ערעור על פסק דינו המשלים של בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת מ. וולפסון), שניתן ביום 11.4.14, בתיק ה"פ 40057-02-10.

 

בפסק הדין המשלים, שב ודחה בימ"ש השלום את המרצת הפתיחה שהמערערים הניחו לפניו, תוך מתן נימוקיו לכך. הדבר נעשה בהמשך לפסק דינו המקורי – הראשון, שניתן ביום 13.8.12, ולאחר שהתיק הוחזר לערכאה הדיונית, בידי בימ"ש זה, לשם מתן פסק דין מנומק, לגופן של שאלות מהותיות שהצדדים טענו בפניו. החזרת התיק לשם מתן הנמקה, נעשתה בהסכמת הצדדים ובהמלצתנו, עת נדון הערעור שהוגש על פסק הדין המקורי (ע"א 18532-11-12, פס"ד מיום 13.3.13).

הערעור הנוכחי עוסק, איפוא, בפסק הדין המשלים, שהוא בבחינת פסק הדין השלם והרלוונטי שהכריע בהמרצת הפתיחה דנן.

 

המערערים הם חברה ובעל המניות בה, שהינם בעלי הזכויות במקרקעין בשטח כ-36 דונם, המצויים בחלקה 1, גוש 40070, הידוע כ"משק חביבה" (להלן גם:"הנכס"). במקרקעין מופעל מיזם תיירותי, המדמה ומדגים חקלאות עתיקה. המקום מרוחק, כיום, כקילומטר מבתיה הקיצוניים של העיר אילת ובתווך – שטח בלתי מפותח המכונה "גבעות אילת" (להלן גם: "השטח החוצץ"). המערערים חפצים להקים כעת מרכז מבקרים במקום, והגישו בקשה למתן היתר בניה למבנה, אלא, שהתגלעה מחלוקת בינם לבין המשיבה בדבר ההיתכנות והתנאים לחיבור הנכס לתשתית אספקת מים. המשיבה היא חברת מים וביוב, שהוקמה מכוח הוראות חוק תאגידי מים וביוב תשס"א -2001 (להלן:"החוק"), והיא נכנסה בנעלי עיריית אילת, על פי הסדרי החוק, בכל הקשור לאחריות לאספקת שירותי מים וביוב, למחזיקי נכסים בתחום עיריית אילת. על פי תוכנית המתאר, החלה על המקרקעין, התווך שבין השטח המבונה כיום בעיר לבין הנכס הנדון, משמע – השטח החוצץ, מיועד לפיתוח כשכונת מגורים. כל עוד השכונה העתידית היא בגדר חזון בלבד, אין תשתית מים קיימת שניתן להתחבר אליה. המחלוקת היא סביב קיומה או העדרה של חובה מהדין, המוטלת על המשיבה לדאוג להקמת תשתית מים עבור הנכס, וסביב שאלת מימון עלויות הקמת מערכת המים, שככל הנראה תהיה זמנית, ותשרת את המיזם הזה בלבד (שהרי, כשתוקם שכונת מגורים יש להניח שאופי המערכת ותוואי הולכתה יעברו שינוי), והאם ניתן להשית על המערערים, ככל שהמערכת תוקם, לשאת בהוצאה המשמעותית הכרוכה בכך (מדובר במאות אלפי ₪. לטענת המשיבה, הנחת קו המים לבדו יעלה כ 500,000 ₪, ומחייבת מציאת פתרון להגברת הלחץ, מעבר לעצם הנחת הקו).

זהו הרקע להגשת המרצת הפתיחה, שפסק הדין בה נתון כעת לערעור.

 

הסעדים שהתבקשו על ידי המערערים, בפני בימ"ש קמא, התמצו בכך, שיש לחייב את המשיבה לחבר את הנכס למערכת המים הציבורית ולספק שירותי מים, וזאת - אך ורק בכפוף לתשלום שגרתי של אגרת הנחת צינורות כקבוע בחוק העזר לאילת (אספקת מים) תשכ"ו- 1966, ולאסור על המשיבה להתנות חיבור הנכס למערכת בכל תשלום אחר ונוסף.

 

טיעונם של המערערים, בקליפת אגוז, הינו, וכך נטען בפני בימ"ש השלום, שכאשר זכויותיהם במקרקעין (הסכם חכירה), מעוגנות כדין, והמיזם המוקם על ידם תואם את תוכנית המתאר וכשר לקבל היתר בניה חוקי (בין שניתן בפועל ובין שצפוי להינתן), חלה חובה על המשיבה לדאוג לאפשר התחברות המקום לצנרת מים ראשית, גם אם מדובר בהשקעה כבדה, וגם אם, לעת הזו, המקום מוגדר כמצוי "בלב המדבר" ובלא שטח מבונה סביבו. לשיטת המערערים, מדובר במימוש זכותם החוקתית לקבלת אספקת מים, ולא הם צריכים ליתן פתרון מימוני להסדרת התשתית לכך, ככל שהמימון חורג מנשיאה רגילה ומקובלת באגרה המוסדרת בחוק העזר העירוני. לטעמם, אין שיקול הדעת וקביעת סדרי עדיפות בכגון דא, נתונים למשיבה כלל ועיקר.

 

בפסק דינו המקורי (מיום 13.8.12), קיבל בימ"ש השלום את עמדת המשיבה, ולפיה אין להטיל על קופתה את העלויות שנובעות, כפי שהגדיר זאת ביהמ"ש, מחסר תכנון מפורט של השטח החוצץ בין הנכס לבין השטח הבנוי הקיים, וקבע, שתרופת המערערים היא לנקוט בהליכים כדי לחייב הועדה המקומית לתכנון ובנייה, ליישם את תוכנית המתאר החלה על המקרקעין, ומכאן שהמרצת הפתיחה הקדימה את זמנה.

כאמור, בהוראת ערכאת הערעור, לעת הדיון בערעור שהוגש על דחיית תביעת המערערים, הוסיף ופירט בימ"ש השלום את נימוקיו, תוך התייחסות לסוגיות המהות שהיו שנויות במחלוקת בין הצדדים. נסקור כעת, בקצרה, את הקביעות והנימוקים שניתנו בפסק הדין העדכני, המשלים, שהוא זה הנתון כיום לערעור בפנינו.

 

כב' השופטת וולפסון דנה תחילה בטענה, שחוסר המעש בהנחת תשתיות מים לנכס מהווה פגיעה בזכותם החוקתית של המערערים למים. הוזכר, שקיים קו מים זמני לנכס שהונח בשנת 2001, לאחר שהמערערים הסכימו לשלם עלות הנחתו. מכאן – אין מדובר כעת בישום זכות "מינימאלית" לאספקת מים, אלא, בשאלה, אם לבעלים של נכס עומדת הזכות לדרוש חיבור מים והסדר סילוק שפכים שונה ומשודרג, כאשר אין בסמיכות תשתית קיימת הניתנת להתחברות.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ