אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 499-10-13 עו"ד ר' נ' המוסד לביטוח לאומי ואח'

ע"א 499-10-13 עו"ד ר' נ' המוסד לביטוח לאומי ואח'

תאריך פרסום : 08/10/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
499-10-13
14/07/2014
בפני השופטים:
1. נאוה בן אור
2. רפאל יעקובי
3. רם וינוגרד


- נגד -
המערער:
עו"ד מ' ר'
עו"ד חיים מאיר
המשיבים:
1. המוסד לביטוח לאומי
2. הדר חברה לביטוח בע"מ
3. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ
4. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
5. חניתה יוספי

עו"ד עדנה אוריון ואח'
עו"ד בלטר גוט אלוני
עו"ד א. פלדה ואח'
פסק דין
 

 

  1. ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום בירושלים (כבוד השופט ע' עאסי), בגדרו התקבלה תביעת המשיב 1 (להלן: המל"ל) כלפי המשיבות 4-2 (להלן: המבטחות) לשיפוי מכח ההסכם רב השנים שנכרת בין המל"ל לבין המבטחות; התקבלה הודעה לצד שלישי ששלחו המבטחות כנגד הנפגעת בשל תניית שיפוי בהסכם הפשרה שנכרת ביניהן; והתקבלה ההודעה לצד רביעי ששלחה הנפגעת כנגד המערער, שייצגה בהליכים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, שהתנהלו בינה לבין המבטחות בבית משפט השלום בראשון-לציון (להלן: התובענה). בית המשפט קמא קבע כי התנהלותו המקצועית של המערער היתה רשלנית, וכי הוא לא הסביר לנפגעת את תוכן ומשמעות הסדר הפשרה עליה חתמה; לא הבהיר לה את סוגיית הניכויים האפשריים; ולא בחן את שאלת ניכויי המל"ל אף שהוא עצמו ניסח עבורה מכתב המופנה למל"ל. על קביעותיו אלה של בית המשפט קמא, המטילות על המערער את האחריות לשפות את הנפגעת בגין הסכומים בהם חוייבה, מוסב הערעור.

     

  2. הנפגעת נפגעה בתאונת דרכים ביום 4.8.2000. היא הגישה תובענה לבית משפט השלום בראשון-לציון במרוצת שנת 2002. ביום 19.9.2002 הגישה תביעה לענף נכות כללית במל"ל (נ/1). במסגרת תביעה זו מסרה כי הגישה כבר תביעה כנגד המבטחת, וכי היא מיוצגת במסגרת אותה תביעה על ידי המערער (עמ' 6 לנ/1). ביום 8.1.03 נשלח לתובעת מכתב מהמל"ל ובו הודעה על כי נקבעה לה נכות רפואית בשיעור 40% והיא זכאית לקצבה בשיעור 65% (נ/3א). במכתב זה נכתב עוד כי עליה "לשלוח אלינו פרטים אודות התאונה שארעה לך – טופס משטרתי ופרטי עורך הדין". ביום 18.2.03 ערך המערער מכתב הממוען למל"ל, למסירה ביד, ובו הצהיר כי הוא מטפל בתביעתה של הנפגעת לקבלת פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה, וכי הוא מאשר שהיא טרם קיבלה פיצוי בגין התאונה.

     

    במקביל להתנהלות מול המל"ל התקדמו ההליכים בתובענה שהגישה הנפגעת כנגד המבטחות. חוות-דעת המומחה מטעם בית המשפט (מיום 25.12.02) קבעה כי לנפגעת נכות בשיעור 14.5% שרק מחציתה משוייכת לתאונה. ביום 6.7.03 נשלחה לצדדים הצעת פשרה בכתב מבית משפט השלום בראשון-לציון. בחודש ינואר 2004 הוגש הסכם פשרה במסגרת אותה תובענה. ההסכם נחתם על ידי באי-כוח הצדדים. אין מחלוקת כי הנפגעת לא חתמה על ההסכם ואף לא על כתב קבלה. במסגרת ההסכם, שקיבל תוקף של פסק-דין, התחייבה הנפגעת לפצות את המבטחות "מיד עם שדרישתם הראשונה באם תוגש נגדם תביעה ו/או דרישה על ידי אדם או גוף כלשהו בקשר ו/או בנוגע לארוע נשוא כתב התביעה".

     

    ביום 2.8.07 הגיש המל"ל את התובענה לבית המשפט קמא. המבטחות העלו טענות שונות כנגד התביעה ושלחו הודעה לצד שלישי כנגד הנפגעת בהסתמך על התנייה בהסכם הפשרה. זו שלחה הודעה לצד רביעי נגד בא-כוחה.

     

  3. בית המשפט קמא קיבל את טענות המל"ל וקבע כי קביעות המומחים מטעמו גוברות על קביעות מומחה בית המשפט במסגרת היחסים שבין הצדדים. כן קבע כי מכוח הסכם הפשרה על הנפגעת לשפות את המבטחות עד לגובה מלוא הסכום ששולם לה. על קביעות אלה לא מוסב הערעור שלפנינו, למעט בעניין אחד שייזכר להלן, ואף לו היה מוגש בגינן ערעור – לא היה כל מקום להתערב בהן לגוף העניין.

     

    עוד קבע בית המשפט קמא, תוך שהוא מעדיף את גרסת הנפגעת ובעלה על גרסת המערער, הן מטעמים הנוגעים להגיונם של דברים והן בשל התרשמותו הבלתי אמצעית מהנפגעת ובעלה (מול ההתרשמות, ככל הנראה, שלמערער אין זכרון פוזיטיבי ברור של הארועים), כי לא ניתן לנפגעת כל הסבר אודות טיב הסכם הפשרה, הדרך בה חושב הסכום, ומעל הכל – העובדה כי היא חשופה לתביעות שיפוי וההתעלמות מפנייתה למל"ל. לעניין זה אימץ בית המשפט קמא את הטענה לפיה הקשר בעניין הסכם הפשרה בין הנפגעת לעורך-דינה היה קשר טלפוני שהתמצה בהזמנת הנפגעת לקבלת ההמחאה; וכי גם מששאלה מדוע הסכום הוא זה שמופיע בהמחאה נענתה באמירה לפיה עליה להודות על כי קיבלה סכום זה. בית המשפט קמא הטעים כי על עורך-דין העוסק בנזיקין מוטלת החובה להסביר ללקוחותיו את משמעות הניכויים האפשריים, בפרט שעה שבהסכם נכללת תניית שיפוי גורפת, וכי היה על המערער להעמיד את מרשתו על ההשלכות האפשריות של ההסכם כאשר ידוע לו כי נעשתה פנייה למל"ל מטעמה. בית המשפט קמא דחה את גרסת המערער לפיה המכתב שערך עבור הנפגעת נועד, על פי הבנתו, עבור הבטחת הכנסה. מכל מקום, הוא קבע כי היה על המערער לברר עניין זה עד תום בטרם חתם על הסכם הפשרה.

     

  4. קביעותיו של בית המשפט קמא בעניין אחריותו של המערער לשפות את הנפגעת מקובלות עלינו. הקביעות העובדתיות שבפסק דינו של בית המשפט קמא הושתתו הן על ממצאי מהימנות והן על הגיונם של דברים, ואין הן מהמין המזמין או המצריך התערבות של ערכאת הערעור. הטענה כאילו סבר המערער שהמכתב שערך עבור המל"ל נועד דווקא לענף הבטחת הכנסה אינה מעוגנת בדבר, והעובדה כי המכתב נשלח בסמוך לדרישה של המל"ל להמציא אישור בדבר פרטיו המלאים של עורך-הדין מחזקת את קביעתו של בית המשפט קמא כי המכתב נערך עבור ענף נכות כללית, וכי המערער ידע כי כך הם פני הדברים. ממילא הוטלה על המערער החובה לוודא מה עלה בגורל תביעתה של הנפגעת במל"ל בטרם חתם על הסכם פשרה בשמה ומטעמה, ובטרם התחייב בשמה לשפות את המבטחות בגין כל תביעה עתידית. אף אם במישור היחסים שבין הנפגעת לבין המבטחות סבר המערער שאין מקום לגלות את הכללים (בדומה לגישתו הכללית, הבעייתית כשלעצמה, לפיה הוא מבקש להימנע ככל האפשר מלהשיב לשאלונים הנשלחים אליו ובכך מונע גם מעצמו פרטים חשובים על אודות לקוחותיו), הרי שחובתו כלפי הלקוחה חייבה אותו לבצע בירור נוסף. ניתן להותיר בצריך-עיון את השאלה אם אכן קיימת חובה כללית וגורפת של עורך-דין העוסק בנזיקין לבחון עם לקוחו אם אכן נעשתה פנייה למל"ל, לכל הפחות במסגרת שיחה שיערוך עימו קודם להגעה לפשרה מחייבת, ואם אכן מוטלת חובה מעין זו גם שעה שהמומחה מטעם בית המשפט ייחס לתאונה נכות בשיעור נמוך. מכל מקום, במקרה דנא היתה למערער הרבה למעלה מ"ראשית ראיה" להגשת תביעה למל"ל בעקבות התאונה, ושומה היה עליו איפוא לעמוד על תוצאותיה של הפנייה למל"ל בטרם יחתום על הסכם פשרה החושף את הנפגעת לכל תביעה אפשרית עתידית.

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ