אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 4683/16 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' עזבון אשר כהן ז"ל ואח'

ע"א 4683/16 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' עזבון אשר כהן ז"ל ואח'

תאריך פרסום : 20/07/2016 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
4683-16
20/07/2016
בפני השופט:
ע' פוגלמן

- נגד -
המבקשת:
חברת החשמל לישראל בע"מ
עו"ד יוסי אשכנזי; עו"ד אודליה עפר
המשיבים:
1. עזבון אשר כהן ז"ל
2. רוני ריטבלט
3. חשמל הצפון ר.ב.נ בע"מ (בפירוק מרצון)
4. אלקטרו חבש בע"מ

עו"ד ד"ר גיל עשת
עו"ד שלומי אביטן
החלטה

 

 


בין המבקשת לפניי – היא חברת החשמל לישראל בע"מ – לבין המשיבים ניטש סכסוך משפטי שנסוב על נזקים נטענים למבקשת שנגרמו כתוצאה מפרשיות שחיתות שונות. לטענת המבקשת, אדם בשם אשר כהן שכיהן בתקופה הרלוונטית בראש אגף אספקה ואחסנה אצל המבקשת ושעזבונו הוא המשיב 1 (להלן: כהן), התערב לטובת המשיבים האחרים כדי שאלה יזכו במכרזים שונים להספקת ציוד למבקשת במחירים מופקעים, ויעבירו בתמורה לכהן חלק מהרווחים שיפיקו. במסגרת כתב אישום שהוגש על רקע הפרשיות האמורות כנגד כהן וכנגד המשיב 2 הורשע כהן – בין היתר – בקבלת שוחד ואילו המשיב 2 הורשע – בין היתר – במתן שוחד. על השניים נגזרו עונשי מאסר בפועל (להלן: ההליך הפלילי). לאחר הכרעת הדין שניתנה בהליך הפלילי הגישה המבקשת תביעה שבמסגרתה טענה כי היא זכאית לפיצויים בשווי כל סכומי הכסף ששילמה המבקשת בעבור המוצרים שסופקו לה על ידי המשיבים – לטענתה במחיר מופקע – עד ליום הגשת כתב האישום בהליך הפלילי. יוער כי לצורך תשלום אגרת בית משפט העמידה המבקשת את התביעה על סכום של 20,000,000 ש"ח. לאחר הגשת התביעה הוטלו עיקולים זמניים על נכסים אחדים של מרבית המשיבים.
 

 

  1. ביום 30.4.2016 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' כהן) את התביעה על הסף מחמת התיישנות. נקבע כי יש לראות את המבקשת כמי שידעה על פרשיות השחיתות לכל המאוחר בחודש ספטמבר 2001 – שאז נחקר כהן בחקירה נגדית במסגרת עתירה מנהלית שהמשיבה 3 הגישה כנגד המבקשת, ושאז הוצגה לכהן המחאה שנרשמה לטובתו בסכום של 330,000 דולר (להלן: ההמחאה); וכי הכרעת הדין בהליך הפלילי שבמסגרתה הורשע כהן לא יצרה עובדות חדשות הרלוונטיות להתגבשות עילות התביעה השונות של המבקשת. נוסף לכך נקבע כי עוד קודם למועד האמור הגיע למבקשת מידע על פרשיות השוחד; וכי המבקשת הייתה מודעת לכך שהיא משלמת מחירים מופרזים עבור מוצרים שרכשה מהמשיבים 4-2. על רקע זה נקבע כי התביעה, שהוגשה ביום 3.6.2009, הוגשה בחלוף תקופת ההתיישנות הקבועה בדין – 7 שנים – וכי המבקשת אינה יכולה להסתמך על הוראות החוק הקבועות בסעיפים 8-7 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 ובסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] על מנת להאריך את מרוץ ההתיישנות. בית המשפט הורה כי העיקולים הזמניים שניתנו במסגרת ההליכים יוסיפו לעמוד על כנם עד ליום 15.6.2016 וזאת כדי לאפשר למבקשת לערער על פסק הדין.

 

  1. המבקשת ערערה על פסק הדין והגישה בקשה למתן סעד ארעי ולמתן סעד זמני להארכת תוקפם של העיקולים הזמניים עד להכרעה בערעור. המבקשת טוענת כי מתקיימים התנאים להיעתרות לבקשה, שכן סיכויי הערעור גבוהים ומאזן הנוחות נוטה במובהק לטובתה. אשר לסיכויי הערעור נטען כי שגה בית המשפט עת קבע כי התביעה התיישנה. נטען כי במועד שבו הוצגה ההמחאה לכהן לא הייתה למבקשת ידיעה על אודות מעשי השוחד של המשיבים, וממילא לא ידעה המבקשת את מכלול העובדות המבססות את עילת התביעה; וכי אלו התגלו רק בעקבות הפיכתו של אחד המעורבים בפרשה לעד מדינה. בהקשר זה טענה המבקשת כי בית המשפט המחוזי שגה כשהתייחס לכתב התביעה כאל מקשה אחת, מבלי שהפריד בין הנזקים שנגרמו בגין פרשיות השחיתות השונות. נוסף לכך טענה המבקשת כי בית המשפט המחוזי שגה כשקבע כי למבקשת היה מידע בדבר מעשי השוחד עוד עובר למועד הצגת ההמחאה, וזאת בהתבסס על תצהירים של מי ששימש כיועץ המשפטי של אגף האספקה והאחסנה במבקשת ושל מבקר הפנים במבקשת בתקופה הרלוונטית. לבסוף נטען כי בית המשפט המחוזי שגה באופן יישום החריגים הקבועים בדין בעניין הארכת תקופת ההתיישנות.

 

  1. אשר למאזן הנוחות נטען כי זה נוטה באופן מובהק לטובתה של המבקשת. נטען כי מצבם הכלכלי של המשיבים הורע באופן ממשי בעקבות ההליך הפלילי ותוצאותיו – ובכלל זה הקנסות שנדרשו המשיבים לשלם – כמו גם בעקבות ההליך הממושך בתביעה נושא הבקשה דנן. לפיכך, קיים חשש כי אם לא יוארך תוקפם של צווי העיקול והמבקשת תזכה בערעורה בבית משפט זה לא תוכל המבקשת להיפרע מהמשיבים. בהקשר זה הוסיפה המבקשת כי קיים חשש ממשי כי המשיבים ינסו להבריח נכסים, וזאת גם אם תהיה להם יכולת לשלם את הסכומים הנתבעים מהם ככל שהערעור יתקבל, שכן המשיבים היו מעורבים במעשי שחיתות חמורים. מנגד – נטען – הארכת תוקפם של העיקולים הזמניים אינה משנה מהמצב הקיים, שכן אלה ניתנו במהלך הדיון בתביעה האזרחית. לכך הוסיפה המבקשת כי אין חשש שמא המשיבים לא יוכלו להיפרע ממנה את נזקיהם ככל שהערעור ידחה, נוכח איתנותה הפיננסית.

 

  1. ביום 13.6.2016 הוריתי על קבלת תשובות המשיבים ועל מתן צו ארעי עד להכרעה בבקשה דנן. המשיב 1 – הוא עזבונו של כהן – טען כי דין הבקשה להידחות. נטען כי סיכויי הערעור נמוכים נוכח מסקנתו של בית המשפט המחוזי המבוססת על קביעות עובדתיות, שלפיהן המבקשת ידעה עוד עובר לחודש ספטמבר 2001 ולכל המאוחר במועד זה על מעשי השחיתות, ומכאן כי תביעתה התיישנה. לכך הוסף כי המבקשת אינה יכולה להסתמך על מועד מתן פסק הדין בהליך הפלילי לשם הארכת תקופת ההתיישנות, כפי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי. אשר למאזן הנוחות נטען כי זה נוטה לטובת דחיית בקשתה של המבקשת. בפרט מתייחס המשיב 1 לעיקול על דירת המגורים שבה מתגוררת אלמנתו של כהן, וזאת נוכח הפגיעה הכרוכה בהותרת העיקול בקניינה של אלמנתו של כהן, שהיא אישה מבוגרת החיה בגפה ומטפלת בבן המתגורר במעון לבעלי צרכים מיוחדים. לחילופין נטען כי יש להסיר את צווי העיקול הזמניים על זכויות כספי הפנסיה של המשיב 1.

 

  1. המשיבים 4-2 הצטרפו לטענות המשיב 1. אשר למאזן הנוחות הוסיפו כי טענותיה של המבקשת שלפיהן ככל שלא יוארך תוקפם של צווי העיקולים הזמניים ישנו חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין בערעור, ככל שזה יתקבל, נטענו בעלמא ומבלי להציג כל בסיס עובדתי המלמד על הרעה במצבם הכלכלי של המשיבים, כטענת המבקשת. בהקשר זה נטען כי הטענה שלפיה קיים חשש שהמשיבים יבריחו נכסים אינו מבוסס; וכי לאורך כל התקופה שבמסגרתה התנהלו הליכים נגד המשיבים הם לא ביצעו כל דיספוזיציה בנכסיהם, שיש בה כדי להעיד על חשש להברחת נכסים בעתיד. מנגד, טוענים המשיבים כי נגרמו להם נזקים כבדים בגין הטלת העיקולים; וכי אלה גורמים למשיבה 4 – שהיא חברה – קושי בניהול עסקיה ופוגעים במוניטין שלה אל מול לקוחותיה. עוד נטען כי העיקול הזמני על דירת המגורים של המשיב 2, ממילא אינו יכול לשמש כבטוחה שכן מדובר בדירת מגורים הרשומה על שמם של המשיב 2 ושל אשתו בחלקים שווים.

 

  1. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחים לה, וכמו כן בתשובות המשיבים באתי למסקנה כי דינה להתקבל. כידוע, על המבקש סעד זמני למשך תקופת הערעור להראות כי מתקיימים בעניינו שני תנאים המקיימים ביניהם מעין "מקבילית כוחות": האחד, כי סיכויי ערעור גבוהים; והשני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ע"א 3552/15 סמיח נ' לביא, פסקה 3 (26.8.2015); ע"א 6834/13 אנגלנדר נ' יודלמן, פסקה 8 (23.10.2013)). אף מבלי לקבוע מסמרות בשאלת סיכויי הערעור, סבורני כי במקרה דנן מאזן הנוחות מטה את הכף לעבר קבלת הבקשה. כידוע, נטל השכנוע כי יש להותיר את הסעד הזמני על כנו רובץ על מבקש הסעד הזמני (והשוו רע"א 108/14 מ. אסרף חברה קבלנית לעבודות בנין בע"מ נ' פריטלי בע"מ, פסקה 5 (25.3.2014)). בבקשה דנן שוכנעתי כי המבקשת ביססה את טענתה כי דחיית הבקשה עלולה לגרום לקושי באכיפת פסק הדין שלערעור – ככל שזה אכן יתקבל – במובן זה שהמבקשת לא תצליח להיפרע מן המשיבים. דברים אלה נכונים בפרט בשים לב לסכום המשמעותי הנתבע על ידי המבקשת – 20,000,000 ש"ח כאמור – שיש בו כדי להוות שיקול בבחינת בקשה בכגון דא (בש"א 7637/06‏ כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, פסקה 7 (13.11.2006); חמי בן-נון, טל חבקין הערעור האזרחי 372 (2012)). המבקשת לפניי ביססה את טענתה לקשיים כלכליים של המשיבים בעיקר על החיובים – בסכומים שאינם מבוטלים – שהוטלו עליהם בעקבות ההליך הפלילי, ועל הוצאותיהם בהליך האזרחי נושא הבקשה דנן. מנגד, המשיבים לא סתרו את הטענה האמורה של המבקשת, ונמנעו מלציין כי יהיה בידם לפרוע את הסכום הנתבע אף אם ערעורה של המבקשת יתקבל. המשיב 1 אף הודה כי הוא חב בהתחייבויות כספיות בלתי מבוטלות על רקע ההליכים המשפטיים האמורים; וכי אלמנתו אכן ניצבת לפני קשיים כלכליים. לכך יש להוסיף כי המשיבים לא הצביעו על נזקים פרטניים שייגרמו להם מהותרת צווי העיקול בתוקף, או על כוונה ממשית ומעשית לביצוע עסקאות בנכסים, שאינה בת מימוש נוכח קיומם של הצווים. בנסיבות אלו ראוי ליתן למבקשת את יומה בבית משפט שלערעורו ובכלל זה לאפשר לה לממש את הסעד שייפסק בערעור, ככל שזה יתקבל. מנגד, המבקשת – כהצהרתה – נהנית מאיתנות פיננסית ויהיה באפשרותה לפצות את המשיבים בגין נזקים שייגרמו להם כתוצאה מקבלת הבקשה במקרה של דחיית הערעור, ככל שיימצא כי קיימת עילה לכך (השוו ע"א 1356/09 בנק מזרחי-טפחות בע"מ נ' צוף יער בניין והשקעות בע"מ, פסקה 5 (25.3.2009)).

 

           על יסוד האמור, הבקשה מתקבלת אפוא. בנסיבות העניין לא ראיתי ליתן צו להוצאות.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ