אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 4611/13 גדעון כהן ואח' נ' מעצ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ

ע"א 4611/13 גדעון כהן ואח' נ' מעצ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ

תאריך פרסום : 21/05/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים אזרחיים
4611-13
21/05/2015
בפני השופטים:
1. א' חיות
2. ע' פוגלמן
3. נ' סולברג


- נגד -
המערערים:
גדעון כהן ואח'
עו"ד דוד בסון
עו"ד אורי עמנואל
המשיבה:
מעצ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ
עו"ד דוד כחלון
עו"ד גלית רובינשטיין
פסק דין

 


השופט ע' פוגלמן

 

לפנינו ערעור על רכיביו של פיצוי הפקעה ועל שיעורו, כפי שנפסקו על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ב' בר-זיו). נאמר, כבר בראשית הדברים, כי השאלה העומדת להכרעתנו בשלב זה – כפועל יוצא של הסכמת הצדדים כמבואר להלן – הוגבלה לאי פסיקת פיצוי לפי סעיפים 9(ד)(I) ו-9(ד)(II) לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943 (להלן:הפקודה). ממילא לא נדרש לסוגיות אחרות שנדונו בפסק הדין ואינן טעונות הכרעה.

 

  1. המערערים הם בעלים של חלקות חקלאיות באזור השרון. ביום 2.3.1998 פורסם שינוי 42 לתמ"א 3 (להלן: התכנית הראשונה) שעניינו התווית כביש מס' 9 מכביש החוף – דרך מס' 2 ועד לכביש מס' 6. מספר שנים לאחר מכן, ביום 7.9.2005 פורסמה למתן תוקף תכנית תשתיות לאומיות "תת"ל/3, 4/6" (להלן: התכנית השנייה), שמפרטת את התוואי המדויק של כביש מס' 9 וכוללת הוראות של תכנית מפורטת. המערערים הגישו תביעה לפיצויים בגין פגיעה על ידי תכנית לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה). התביעה נדחתה בהתייחס לחלק מהחלקות בגין התיישנות. שאלה זו הייתה נושא להליך נפרד שנשמע אף הוא לפנינו במעמד אחד עם ההליך דנן (ראו בר"ם 8250/10 מנדלסון נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חדרה (16.3.2015)). בעקבות התכנית השנייה פורסם צו הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) (דרך מס' 9: קטע מכמורת-שדה יצחק (סמוך למחלף עם דרך מס' 444); מסלול צפוני; קטע מכמורת-שדה יצחק (סמוך למחלף עם דרך מס' 444); מסלול דרומי; מערכת מחלפים: מחלף חרובים עם דרך מס' 2; מחלף יער חדרה עם דרך מס' 4; מחלף אזור התעשיה עמק חפר על דרך מס' 4; צומת הרוא"ה; מעבר חקלאי; מחלף חדרה דרום; דרכים חקלאיות לאורך דרך מס' 9) (ק"מ 0 – ק"מ 11.9), התשס"ו-2005, אשר מכוחו הופקעו חלקות המערערים.

 

  1. בעקבות תביעות שהגישה המשיבה במטרה לאפשר לה תפיסת חזקה, סוכם בין הצדדים על תשלום פיצויי הפקעה, בכפוף לזכותם של המערערים לחלוק על סכום הפיצויים ששולם (להלן:הסכם הפשרה). ואכן, האחרונים הגישו לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה בדרך של המרצת פתיחה לקביעת פיצויי הפקעה מעבר למוסכם בהסכם הפשרה (להלן: המרצת הפתיחה). ביום 6.2.2008 מונה, בהסכמת הצדדים, מר ספי רביב כשמאי מוסכם (להלן: השמאי). חוות דעתו של השמאי הוגשה לבית המשפט, שנדרש בפירוט לטענות הצדדים לגבי רכיבים שהיו שנויים במחלוקת. בפסק דין מיום 20.3.2012 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ב' בר-זיו) כי בהתאם להוראות הדין יש להפריד בין תביעת פיצויים מחמת פגיעה בגין תכנית לבין תביעה לפיצויי הפקעה, ועל כן על השמאי היה לקבוע את פיצויי ההפקעה במנותק מהפיצויים בגין הפגיעה שנגרמה עקב התכנית. בית המשפט ביטל אפוא את קביעת השמאי שלפיה יש לראות את "אישור התכנית ופרסום הצו ברצף תכנוני אחד ובהתאם לכך יהיה זה סביר לנהל תביעת פיצויים אחת ולא כפולה" והורה לו לערוך שומה מתוקנת בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסק הדין. בנושא המחלוקת שנותרה להכרעתנו, סקר השמאי בשומה מיום 14.3.2010 (להלן: השומה; נספח 5 למוצגי המשיבה) את הוראות סעיף 9(ד) לפקודה ואת פסיקת בתי משפט המחוזיים הנוהגת בהקשר זה. המערערים מבקשים להסתמך על תחשיב השומה, שכולל בין היתר עמודה הנוגעת לפיצויים בגין פגיעה ב"שטח נותר" (עמ' 34 לשומה). המשיבים טוענים מצדם כי סלילת הכביש מגדילה את הפוטנציאל לשינוי הייעוד של הקרקעות החקלאיות ולכן אין עילה לפסיקת פיצוי בראש זה. בית המשפט קבע כי "הרציונל העומד מאחורי הקביעה לפיה במסגרת הבקשה שבפני אין לפסוק [פיצויים – ע' פ'] בגין נזקי התכנית יפה גם לעניין הקביעה באשר לירידת ערך יתרת החלקה" ולפיכך לא ראה לפסוק פיצוי בהקשר זה. על קביעה זו, כמו גם על קביעות נוספות שבפסק הדין נסב הערעור שלפנינו. בצד האמור, למען שלמות התמונה, נציין כי לאחר הגשת חוות דעת משלימות בהתאם לפסק הדין, קבע בית המשפט המחוזי בפסק דין משלים מיום 28.5.2013 כי המשיבה תשלם למערערים סכום של 12,591,320 ש"ח בהתאם לחוות הדעת של השמאי רביב מיום 24.7.2012 בצירוף הסכום של 11,292,234 ש"ח כאמור בחוות דעתו של השמאי שפירא מיום 26.7.2012. עוד נמסר לנו כי בהליך נפרד, לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, נפסק למערערים פיצוי גם בגין 25% הראשונים שהופקעו –בגדר הלכת רוטמן (ע"א 8622/07 רוטמן נ' מע"צ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ(14.5.2012) (להלן: הלכת רוטמן)), ובכך התייתר הדיון גם בנושא אחרון זה.

 

  1. בא כוחם המלומד של המערערים טען בסיכומיו בערעור, בכתב ובעל פה, כי המערערים זכאים לפיצוי לפי סעיף 9(ד)(1) לפקודה, שלפיו יש לפסוק נזק שנגרם מחמת ניתוקה של הקרקע מקרקע אחרת השייכת לבעל. להשקפתו, מחוות דעת השמאי עולה כי המשיבה הסכימה לפיצוי בגין פגיעה בנותר (עמ' 19 לשומה). בתשובה לשאלתנו בדיון היכן בחוות הדעת יש קביעה שמאית בהקשר זה – מעבר לאזכור של סעיפי חוק ואסמכתאות הפנה אותנו בא כוח המערערים לעמודה המוזכרת לעיל בתחשיב השומה. לאחר שמצאנו כי אין התייחסות שמאית מפורשת בגוף השומה לשאלת הפיצוי האמור, מעבר לציון סכום בטבלה, הצענו – והצדדים קיבלו את הצעתנו זו – לבקש מהשמאי התייחסות לעמודה האמורה. בהחלטה מיום 15.3.2015 קבענו כי: "השמאי מתבקש להבהיר האם הנזק האמור שאותו ציין נובע מן ההפקעה ונגרם בנסיבות המנויות בסעיפים 9(ד)(I) ו-9(ד)(II) לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943 [...] או שמא מדובר בפגיעה שהיא פועל יוצא של הוראות התכנית. ככל שמדובר בפגיעה שניתן לייחס אותה הן להפקעה הן לתכנית מתבקש השמאי לייחס בהתאמה את סכומי הפיצוי המתחייבים מן ההפקעה בלבד (להבדיל מן הפגיעה הנובעת מהתכנית)". עוד ציינו בהחלטה זו כי הצדדים יהיו רשאים להפנות לשמאי שאלות הבהרה, וקבענו כי בהיאסף החומר אל התיק יינתן פסק הדין.

 

           כאן המקום לשוב ולהזכיר את הסכמת הצדדים לפנינו כי הערעור יוגבל לשאלה זו בלבד, וכן לקביעת שכר טרחת עורך דין. בעניין אחרון זה הוסכם כי בית משפט זה יקבע, חלף הסכום שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי (500,000 ש"ח), שכר טרחה בסכום גבוה יותר, שלא יעלה על 7.5% מסכום הפיצוי שהמערערים יהיו זכאים לו בהליך זה.

 

  1. בהבהרה ששלח אלינו השמאי בהמשך להחלטתנו האחרונה ציין, בין היתר, כי לפי מיטב הבנתו התכנית המייעדת לדרך וההפקעה שלובים זה בזה ולכן ההפרדה בין פיצוי לפי הפקודה לבין פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה אינה אפשרית. בהמשך לכך, שיגר אלינו בא כוח המערערים הודעה ובקשה למתן פסק דין. בהקשר זה נציין כי לא נדרש לטיעונים כתובים המפורטים באותו מסמך שכן בהחלטתנו מיום 15.3.2015 קבענו כי שמיעת הטיעונים בתיק הושלמה והתרנו לצדדים משלוח שאלות הבהרה לשמאי ותו לא.

          

           בנקודת הזמן הנוכחית בשלה אפוא המחלוקת להכרעה, שאליה נפנה עתה.

 

  1. זכותו של בעל קרקע לקבל פיצוי בגין הפקעה מכוח חוק התכנון והבניה נחלקת כידוע לשני שלבים: בשלב הראשון קמה זכותו של בעל הקרקע לפיצוי בגין פגיעה בשווי הקרקע הנובעת משינוי ייעודה לצורכי ציבור – בגדרו של סעיף 197 לחוק התכנון והבניה; ובשלב השני קמה זכותו לפיצוי בגין ההפקעה עצמה. שלביות זו נוהגת גם בהפקעה לפי הפקודה (הלכת רוטמן, פסקה 25; דנ"א 3454/13 חברת רכבת ישראל בע"מ נ' בית עדה, פסקה 12 (29.9.2014) (להלן: עניין רכבת ישראל (דיון נוסף))).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ