אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 45518-05-16 שנריק נ' פרקש

ע"א 45518-05-16 שנריק נ' פרקש

תאריך פרסום : 27/11/2016 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
45518-05-16
21/11/2016
בפני השופט:
מאיר יפרח

- נגד -
מערער::
אהרון שנריק
משיב::
שלמה פרקש
פסק דין

לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום הרצליה (כב' הרשם הבכיר א' לכנר) מיום 30.3.16, בתא"מ 62607-01-15, שבו נתקבלה תביעת המשיב נגד המערער והאחרון חוייב לשלם למשיב סכום שווה ערך ל-5,000 דולר בתוספת מע"מ, בגין יתרת שכ"ט עו"ד שנפסק שהמערער נותר חייב למשיב. כמו כן חוייב המערער לשאת בהוצאות המשיב בסכום כולל של 7,500 ₪.

אבן הראשה של פסק הדין היא כישלונו של המערער להרים את נטל השכנוע שהוטל לפתחו בשל טענת הגנה שהעלה, שנפסק כי היא טענת הודאה והדחה.

תביעת המשיב נגד המערער התבססה על הטענה כי המערער התחייב לשלם למשיב סכום של 20,000 דולר (בתוספת מע"מ) תמורת ייעוץ וליווי משפטי בהסכם השקעה בחברת ID-U Biometrics Ltd. (סעיפים 4 ו-6 לכתב התביעה, מוצג 12 בתיק מוצגי המערער). המערער שילם סכום של 15,000 דולר ונותר חייב סכום של 5,000 דולר. מנגד, טען המערער כי הוסכם על תשלום שכ"ט בסכום של עד 20,000 דולר, מתוכו 15,000 דולר עבור הליווי המשפטי ו-5,000 דולר אם העסקה תושלם (סעיף 13 לכתב ההגנה, מוצג 7 למוצגי המערער).

בית משפט קמא קבע כי "טענתו של הנתבע הינה טענת 'הודאה והדחה' – דהיינו, הודאה בעצם קיומו של החוב, בתוספת טענות המוכיחות כי הנתבע אינו חייב בתשלום .... הנתבע מודה כי נחתם (צ"ל: נכרת, שכן מוסכם על הכל שאין חוזה כתוב. מ' י') בין הצדדים הסכם שכ"ט על סך 20,000 דולר, אך מאחר ולטענתו חלק מהסכום היה מותנה בהשלמת עסקת ההשקעה הרי שלא יוכל התובע לדרוש את תשלום אותו החלק בהסכם" (פסקה 7 לפסק הדין). בית המשפט הוסיף וקבע כי בנסיבות אלה, משעבר הנטל אל המערער היה עליו להוכיח שהוסכם על התליית חלק מסכום ההסכם, אלא שהמערער לא הצליח להציג ולו ראשית ראייה להסכמה כאמור. על כן, נקבע שהסכום שהוסכם בין הצדדים הינו 20,000 דולר ללא התלייה של אי אלו חלקים ממנו בהשלמת עסקת ההשקעה (פסקה 8 לפסק הדין).

המערער סבור שבית משפט קמא טעה בקביעתו זו. המערער סבור כי אין מדובר בהודאה והדחה, שכן לא נתגבשו התנאים הנדרשים לכך (היינו: הודאה בכל העובדות המקימות את עילת התביעה, בתוספת טיעון המפקיע את זכותו של התובע-המשיב). לעומתו טוען המשיב כי המערער הודה בפה מלא שסכום שכר הטרחה שהוסכם, היה 20,000 דולר, מתוכם 5,00 דולר הותנו (לגישת המערער, שהמשיב כופר בה) בהשלמת העסקה ותנאי זה לא נתקיים. משכך – ברור הוא, לטענת המשיב, שהמערער הודה בכל העובדות הרלוונטיות לעילת התביעה והעלה טענת המבקשת לכפור בחובת תשלום יתרת הסכום שלא שולם (5,000 דולר). טענה אחרונה זו לא הוכחה בידי המערער, ועל כן בדין פסק בית משפט קמא את שפסק.

טענת "הודאה והדחה" מתאפיינת בשני פנים: פן פרוצדוראלי אשר משמעו היפוך סדר הבאת הראיות כקבוע בתקנה 159 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ופן מהותי הבא לידי ביטוי בהעברת נטל השכנוע אל כתפי הנתבעים הטוענים לפירעון החוב (ראו למשל ע"א 530/89 בנק דיסקונט נ' נופי, פ"ד מז (4) 116, 123(1993)). סיכום ממצה של העקרונות המנחים בסוגית ההודאה וההדחה ניתן למצוא בספרו של ד"ר יואל זוסמן בהאי לישנא:

"ואולם יש ונתבע מתגונן בטענה המכילה הודאה בכל עובדות העילה, ומצרף אל ההודאה טענה-עובדה חדשה אשר, אם תוכח, פוטרת אותו מחובתו. טענה כפולה זו נקראת הודאה והדחה, בלע"ז confession and avoidance, לאמור: הנתבע מודה, אך יחד עם זאת הוא מביא עובדות נוספות, העשויות למנוע את החיוב הנובע מן ההודאה ... נתבע הטוען 'פרעתי' מודה בחוב, אלא טוען, אף על פי כן לפטור, על שום שהפרעון ניקה אותו מן החוב. בטענה כזאת הטומנת בחובה הודאה בתביעה, כרוכה סכנה, כי הנתבע נתפס על הודאתו, ואילו את הפרעון עליו להוכיח. לא הצליח להוכיח את הפרעון, לא 'הדיח' את התביעה והתובע נוטל פסק דין על יסוד הודאת הנתבע, ללא צורך בהוכחת התביעה"

(יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, ד"ר שלמה לוין, עורך) 320 – 321 (1995). ראו גם דודי שוורץ סדר דין אזרחי – חידושים, תהליכים ומגמות 263 – 265 (תשס"ז)).

עוד ראוי להוסיף כי מבחינת כללי הטיעון אין הבדל בין טענה בדבר פירעון החוב המפרטת במסגרתה את הסכום המדויק שנפרע, תאריך הפירעון ואופן הפירעון לבין טענת הודאה והדחה מפורשת. כפי שהסביר זאת המלומד משה קשת בספרו: "אבן הבוחן המסורתית היא שרק הודאה פורמלית או משפטית, הנכללת בכתבי הטענות או הנסמכת בהליך דיוני המיועד לכך, מובילה לצמצום המחלוקת ופוטרת את בעל הדין שכנגד מהבאת ראיות להוכחת עמדתו בנושא ההודאה ... ראוי להבחין בין הודאה בזכויות, הצריכה כוונת התייחסות לטיעון, לבין הודאה בעובדות, שיכול שתינתן גם שלא מתוך רצון וכוונה להתייחס להודאה כטיעון" (משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי – הלכה ומעשה (כרך ב') 1148 (מהדורה 15, 2007)).

ראו לעניין הודאה והדחה גם ע"א 4340/06 לילוף נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, ניתן ביום 21.4.10, פורסם במאגר נבו, שם מצינו דברים אלה:

"בענייננו, הודה המערער ביתרת החוב בחשבונו, אך טען לקיומן של עובדות נוספות אשר לגרסתו פוטרות אותו מן החוב. במצב דברים זה, התהפך סדר הבאת הראיות בבית המשפט קמא ונטל השכנוע כי הוא פטור מלשאת בחוב הוטל על המערער. הודייתו של המערער ביתרת החוב עולה מבקשת הרשות להתגונן, במסגרתה לא חלק המערער על עצם קיומו או על שיעורו של החוב; אלא העלה טענות שונות בנוגע לאופן יצירת החוב".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ