אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 4486-14, 6596-14, 4493-14 עו"ד שפירא ואח' נ' עו"ד בר טוב ואח'

ע"א 4486-14, 6596-14, 4493-14 עו"ד שפירא ואח' נ' עו"ד בר טוב ואח'

תאריך פרסום : 24/06/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
4486-14,6596-14,4493-14
24/06/2015
בפני השופטים:
1. י' דנציגר
2. א' שהם
3. מ' מזוז


- נגד -
המערערים:
1. עו"ד עופר שפירא - כונס נכסים
2. י' ר'
3. בנק לאומי לישראל בע"מ

המשיבים:
1. עו"ד אמיר בר טוב ועו"ד יעקב אמסטר - בתפקידם כנאמנים לנידר חברה לבניין ופיתוח בע"מ
2. הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ
3. משמרת חברה לשירותי נאמנות בע"מ
4. א' ר'
5. ד' ר'
6. י' ר'
7. נ' ר'
8. בנק לאומי לשיראל
9. כונס הנכסים הרשמי
10. בנק לאומי לישראל בע"מ
11. נידר חברה לבניין ופיתוח בע"מ
12. עו"ד עופר שפירא

עו"ד יעקב אמסט
עו"ד אמיר בר טוב
עו"ד יוסי מנדלבאום
עו"ד אופיר נאור
עו"ד טלי שלו
עו"ד רם שמגר
עו"ד יאיר לייבוביץ
עו"ד טובה פריש
פסק דין

 

 

השופט י' דנציגר:

 

             לפנינו שלושה ערעורים על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ד' מינץ) מיום 11.5.2014 בפש"ר 59344-01-12 (בקשה 31), במסגרתה נפסק שכר טרחתם של בעלי תפקיד בהליך חדלות פירעון.

 

הרקע העובדתי

 

  1. בבית המשפט המחוזי בירושלים התנהל, החל מחודש יולי 2008, תיק הקפאת הליכים בעניינה של חברת נידר חברה לבנין ופיתוח בע"מ (להלן: החברה). צו הקפאת ההליכים ניתן ביום 27.7.2008 ובאותו יום מונה עו"ד אמיר ברטוב כנאמן זמני לחברה. בסמוך לאחר מכן, ביום 6.8.2008 מונו עו"ד אמיר ברטוב ועו"ד יעקב אמסטר כנאמנים קבועים של החברה במסגרת הקפאת ההליכים (להלן: הנאמנים). בהמשך, ביום 21.1.2009 מונה עו"ד עופר שפירא ככונס נכסים זמני מטעם בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: הכונס ו-הבנק בהתאמה) על נכסי החברה במקרקעין הידועים כחלקות 85 ו-86 בגוש 30194, במתחם הידוע כ"פרויקט הולילנד" בירושלים, אשר שועבדו לבנק (להלן: המקרקעין). המקרקעין נמכרו לאחר הליך התמחרות תמורת סך של 145,500,000 ₪ לחברת ספיר וברקת נדל"ן (הולילנד) בע"מ.

 

  1. לבית המשפט המחוזי הוגשו שתי בקשות לפסיקת שכר טרחה:

 

(א)         בקשת הכונס – הכונס ביקש לפסוק לו שכר טרחה בגין מימוש המקרקעין בסך של 1,226,879 ₪ בצירוף מע"מ, בהתאם למסלול "שכר מימוש" שבתקנה 8 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981 (להלן: תקנות השכר או התקנות), ולאחר הפחתת השכר ב-25% לפי תקנה 10 לתקנות. בנוסף נטען כי יש להשית את שכר טרחת הכונס על כתפי הנושים האחרים של החברה זולת הבנק. בנוסף ביקש הכונס כי ישולם לו סך של 400,000 ₪ בצירוף מע"מ עבור ייצוג הבנק במכלול ההליכים בתיק. הכונס טען כי במסגרת הסדר פשרה שנחתם בין הבנק לבין הנאמנים ביום 27.12.2010 באשר לתביעת החוב של הבנק נקבע כי סוגיית שכר הטרחה תוכרע על כל היבטיה על ידי בית המשפט על פי שיקול דעתו. הכונס טען כי תרומתו למימוש המקרקעין הינה מרכזית ו"לא תסולא בפז", וכי לולא מאמציו לאתר רוכשים פוטנציאליים לרכישת המקרקעין – לרבות איתור רוכש פוטנציאלי שהציע סך של 130,000,000 ₪ וסלל את הדרך לתמורה ששולמה בסופו של דבר – לא היו המקרקעין נמכרים במחיר שבו נמכרו בסופו של דבר. בנוסף נטען כי הבנק והכונס הם שמנעו מהנאמנים מלנקוט בהליכי מכר מסובכים של המקרקעין.

 

(ב)         בקשת הנאמנים – הנאמנים ביקשו לפסוק להם שכר טרחה בסך של 15,000,000 ₪ בצירוף מע"מ לפי מסלול "שכר חלוקה" שבתקנה 8א לתקנות ולא לפי מסלול "שכר מימוש" שבתקנה 8(א) לתקנות. הנאמנים טענו כי עבודתם בתיק זה לא התמצתה רק במימוש המקרקעין אלא בניהול יומיומי של עסקי החברה מתוך שאיפה לשמר את ערכה ולממש את נכסיה, ותוך התמודדות עם סוגיות עובדתיות ומשפטיות מורכבות מאד. צוין כי הנאמנים השלימו, בין היתר, פרויקט בניה בעיר מודיעין והביאו להחזרת ערבויות בנקאיות בשיעור של מאות מיליוני שקלים שהוחזקו על ידי רוכשי הדירות. הנאמנים הדגישו את הקשיים הייחודיים שעמדו בפניהם בתיק זה, לרבות: המשבר העולמי הפיננסי שהחל במחצית השנייה של שנת 2008; היעדר שיתוף הפעולה עם הבנק, שהקשה על הנאמנים במימוש המקרקעין; קשיים מול בעלי השליטה של החברה שלא שיתפו פעולה, ואף פעלו בחלק מהזמן ללא תיאום עם הנאמנים. נטען כי כתוצאה מפעולותיהם המאומצות של הנאמנים הסתיים ההליך בהצלחה: הבנק קיבל דיבידנד מלא בגין החוב המובטח שנקבע בהסכמה על סך של 128,000,000 ₪; הוחזרו ערבויות בנקאיות בסך 230,000,000 ₪; שולם לבנק הפועלים בע"מ מלוא החוב המובטח בסך 32,000,000 ₪; עובדי החברה קיבלו את החוב כלפיהם בדין קדימה, ובהתאם להסדר החוב יקבלו את מלוא החוב המגיע להם עד תקרת הביטוח הלאומי; מס הכנסה קיבל את כל המגיע לו בדין קדימה; ובהתאם להסדר הנושים יקבלו הנושים הבלתי מובטחים דיבידנד משמעותי בשיעור של כ-29% ובסך כולל של 52,000,000 ₪. נטען כי הגם שתקנה 8א לתקנות מאפשרת לנאמנים לבקש שכר טרחה בסך של כ-22,000,000 ₪, הם מעמידים את בקשתם על סך של 15,000,000 ₪ בתוספת מע"מ. נטען כי חלק מסכום זה צריך לבוא מתוך הכספים ששולמו לבנק והיתרה מהכספים שבקופת הנאמנים. את טענתם כי הבנק צריך לשאת בחלק משכר טרחתם נימקו הנאמנים בכך שהבנק ניסה לאורך הדרך לסכל ולהכשיל את הליך ההקפאה, בניסיון למנות את כונס הנכסים כבעל תפקיד במקום הנאמנים. נטען כי אלמלא עבודתם המאומצת של הנאמנים היה נגרם נזק לכלל הנושים, ובהם הבנק שלא היה מקבל את מלוא נשייתו המובטחת.

 

  1. שני הצדדים התנגדו זה לבקשותיו של זה. הכונס טען כי אין מקום לאשר לנאמנים את שכר הטרחה הגבוה שביקשו, כיוון שלטענתו תרומתם למכירת המקרקעין הייתה מזערית, וזאת ביחס הפוך לתרומתו העצומה של הכונס למכירה. הכונס לא הכחיש כי הנאמנים פעלו מעבר למימוש המקרקעין, אך טען כי פעולותיהם לא הועילו בכלל לבנק אלא רק ליתר הנושים, וכי הנאמנים אף פעלו מול הבנק בצורה "לעומתית" המנוגדת לאינטרסים של הבנק, ומשכך אין לחייב את הבנק לשאת באף חלק משכר טרחתם. יצוין כי בהודעה מאוחרת יותר הודיע הכונס כי הוא מושך את בקשתו לאשר תשלום של 400,000 ₪ עבור ייצוג הבנק בהליכים השונים, מאחר שסכום זה שולם לו על ידי הבנק במישרין. הנאמנים טענו כי כלל אין לראות את הכונס במקרה דנן כבעל תפקיד שיש לפסוק לו שכר טרחה. נטען כי הכונס מונה רק לשם פרסום מודעות מכרז למכירת המקרקעין שהיו משועבדים לבנק, הגם שבפועל הוא פעל בניגוד לסמכות שניתנה לו ובאופן עצמאי גיבש הצעות לרכישת המקרקעין, ומשכך מובן כי אין לפסוק לו שכר טרחה על חשבון הנושים. כך או כך, נטען כי אם ייפסק לכונס שכר טרחה הרי שזה צריך להגיע מתוך נשייתו של הבנק ולא בנוסף לה.

 

  1. בעלי השליטה – ד', נ' וי' ר' (להלן: בעלי השליטה) – התנגדו לבקשת שכר הטרחה שהגישו הנאמנים וטענו כי אין שום הצדקה לפסוק לנאמנים שכר טרחה "פנטסטי" על פי מסלול "שכר החלוקה", וכי יש להסתפק בשכר טרחה בהתאם למסלול "שכר המימוש". עוד נטען כי אין מקום לכפל שכר טרחה וכי הכונס והנאמנים צריכים לחלוק יחד בשכר המימוש לפי תקנה 8 לתקנות. בנוסף העלו בעלי השליטה טענות כנגד פעולות מסוימות של הנאמנים, אשר לטענתם גרמו לנזקים לנושי החברה בכלל ולבעלי השליטה בפרט. נטען כי כתוצאה מפעולות אלה נגרם לקופת ההקפאה נזק בסך של כ-3,000,000 ₪, שאותו יש לנכות משכר טרחתם.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ