אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 44260-05-14 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' שיפטן בן ציון,ע"א 41794-05-14 שיפטן בן ציון נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח'

ע"א 44260-05-14 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' שיפטן בן ציון,ע"א 41794-05-14 שיפטן בן ציון נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 28/04/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לערעורים אזרחיים
44260-05-14,41794-05-14
10/02/2015
בפני השופטת:
אסתר נחליאלי חיאט

- נגד -
מערער:
בן ציון שיפטן
עו"ד אוהד שני
משיב:
בן ציון שיפטן
עו"ד אוהד שני
פסק דין
 

 

1.במסגרת תובענה שהגישה המשיבה (להלן: "מנורה") נגד המערער (להלן: "שיפטן") ניתן ביום 11.5.11 פסק דין בבית המשפט השלום בירושלים (כב' השופט מוסק) (להלן: "פסק הדין הראשון"), ובו נקבעו מספר קביעות אשר לערבות עליה חתם שיפטן, עו"ד במקצועו. בין השאר נקבע כי הערבות של שיפטן ניתנה לפרעון של המחאות שהפקיד צד ג' (הנתבע טל) במנורה ולא כערבות להלוואות שטל קבל ממנורה; כי ההפטר שקבל ערב אחר (עיני) שערב להלוואה הוא הפטר אישי; כי הערבים חבים ביחד ולחוד וההפטר שקבל עיני אינו משחרר את שיפטן מתשלום יתרת הערבות בהיותם חייבים ביחד ולחוד, כאמור.

 

2.בעלי הדין, שיפטן ומנורה, הגישו ערעורים על פסק הדין הראשון (תיקים 46455-06-11; 2305-07-11).

ביום 25.6.12 נדונו הערעורים בבית המשפט המחוזי (כב' השופט דרורי) ולאור הערות בית המשפט במהלך הדיון הגיעו הצדדים להסכמות שקבלו תוקף של פסק דין ולפיו:

"א. בהנחה, שבה מודה חברת מנורה כי בעת נטילת ההלוואה על ידי טל לא הייתה פוליסת ביטוח חיים בשווי כספי, שכן הפוליסה נפתחה ביום ההלוואה או בסמוך לכך, ובית המשפט הציע לצדדים כי הנושא המשפטי הנובע מכך ייבדק, שכן הדבר מנוגד, לכאורה, לתקנה 8(א) לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), האם הדבר מעמיד טענת הגנה למר שיפטן כערב, על פי סעיף 7(א) לחוק הערבות, תשכ"ז-1967, או שמא התקנות הללו אינן רלבנטיות ביחסים בין מנורה לבין הלווה, ובכל מקרה הפרתם אינה הופכת את ההלוואה לבטלה, או שמא, גם אם בדרך כלל הלוואה כזו יכול שתהפך לבטלה, בנסיבות תיק זה, לאור הממצאים העובדתיים שנקבעו בתיק, לא עומדת לעו"ד שיפטן הגנת התקנה האמורה. להסרת ספק, השאלות המשפטיות הללו והחלופות האמורות הינן בגדר דוגמא בלבד, ולכל צד שמורות טענותיו המשפטיות בנושאים הללו, כאשר ההכרעות העובדתיות שנקבעו בבית משפט השלום עומדות בעינן.

ב.        בהנחה כי בית המשפט ייקבע כי ההלוואה תקפה וממילא הערבות תקפה, ולאור ההנחה כי מר עיני שילם 35,000 ₪, יכריע בית משפט השלום, לגבי היקף הערבות, כולל טענות מנורה בערעור שבפניי, וכן האם מר שיפטן אחראי ביחס ליתרת ההלוואה או לשני שליש ממנה או לשליש ממנה, לאור טענות ההגנה של מר שיפטן ובהן פשיטת הרגל של מר טל ופירוק חברת טל בע"מ".

 

3.לאור ההסכמות, שקבלו תוקף של פסק דין, הוחזר התיק לדיון בבית המשפט השלום בשתי הנקודות שצוטטו לעיל.

ביום 30.3.14 ניתן פסק דין (כב' השופטת מ' אביב) בהתאם לנקודות שלשמן הוחזר התיק לדיון ולהכרעה בבית משפט קמא (להלן: "פסק הדין השני").

 

4.באשר לעניין הראשון אליו נדרש בית משפט קמא בהתאם להסכמות, קבע בית המשפט תוך שהוא נסמך על "ההכרעות העובדתיות" שנקבעו בפסק הדין הראשון, כי תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי השקעת ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו) התשס"א-2001 חלות על ההלוואה שמנורה נתנה לטל; וכי הגם שמנורה הפרה את תקנה 8 לתקנות הפיקוח, הרי שההלוואה שניתנה על ידי מנורה אינה בטלה ולא סביר שהמַלְוָוה לא תקבל בחזרה את הכספים שהלוותה רק בגלל הפרת התקנה, בעיקר כשנקבע כמימצא שמנורה גילתה לשיפטן את כל הפרטים הרלוונטיים לערבותו. באשר לעניין השני שהוחזר להכרעת בית משפט קמא, נקבע כי הרי ההפטר שניתן למר עיני נגד תשלום 35,000 ₪ ששילם על חשבון ערבותו להלוואת טל יחול באופן שווה גם לגבי שיפטן. ומשכך חייב בית המשפט את שיפטן לשלם למנורה סך של 35,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 13.6.06 – הוא המועד בו שילם עיני למנורה את הסכום שבגינו נתנה לו מנורה הפטר.

 

5.גם על פסק הדין השני הגישו שני הצדדים ערעור.

בקליפת אגוז טענה מנורה כי ההפטר שניתן לעיני הוא הפטר אישי ושיפטן אינו יכול להנות ממנו, כן טענה כי בית המשפט חרג במסגרת פסק הדין השני מההסכמות שקבלו תוקף של פסק דין עת קבע ממצאים שונים מאלה שנקבעו בפסק הדין הראשון.

שיפטן הגיש אף הוא ערעור ובקצירת האומר, בלי להתייחס לשלל הטענות שבחלקן כלליות ונוגעות לדיני הערבות, ולא היו בגדר הנקודות המוסכמות הצריכות הכרעה, היו טענותיו כי קביעת בית המשפט בפסק הדין השני שהערבות אינה בטלה גם אם הופרו תקנות הפיקוח – שגוייה, וכי עצם העמדת ההלוואה 'הבלתי חוקית' מאיינת את ערבותו והיא בטלה, כי אין משמעות לשאלה אם הערבות שנתן שיפטן היא לעצם ההלוואה או לשיקים שניתנו לבטחון לפרעון ההלוואה ואין לנתק ביניהם "שכן השיקים הינם הכלי לפרעון ההלוואה הבלתי חוקית" (סעיף 1.13 להודעת הערעור), וכן טען כי שיפטן הוא ערב מוגן וערב יחיד, ובהתאם חלות ההגנות הרלוונטיות והתוצאה היא שהערבות עליה חתם בטלה, והיה על בית משפט לקבוע כי שיפטן אינו ערב, כי סכום החוב במקורי הוא בגובה ההלוואה קרי, 90,000 ₪.

 

6.בדיון שהתקיים לפני בערעורי שני הצדדים, ולאור המלצותי הסכימו הצדדים להסמיך את בית המשפט לפסוק לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, אך ביקשו שהות לנסות להגיע להבנות שייתרו את הכרעתי.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ