אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 4264/15 ע.ס.מ שירותים ותברואה בע"מ נ' עיריית טייבה ואח'

ע"א 4264/15 ע.ס.מ שירותים ותברואה בע"מ נ' עיריית טייבה ואח'

תאריך פרסום : 17/04/2016 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים אזרחיים
4264-15
13/04/2016
בפני השופטים :
1. א' חיות
2. ע' פוגלמן
3. ע' ברון


- נגד -
המערערת:
ע.ס.מ שירותים ותברואה בע"מ
עו"ד חנא ג'רייס
המשיבים:
1. עיריית טייבה - בהקפאת הליכים
2. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד אלעד עפארי
עו"ד מיכל דלומי
פסק דין
                                       

                                                                                               

השופט ע' פוגלמן:

 

  1. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיאה א' אורנשטיין) דחה ביום 5.5.2015 ערעור על הכרעת הנאמן בהקפאת ההליכים של עיריית טייבה (להלן: הנאמן), שבמסגרתה נדחו שלוש תביעות החוב שהגישה המערערת לנאמן (להלן: תביעות החוב). על כך נסוב הערעור שלפנינו.

 

  1. המערערת היא חברה למתן שירותי פינוי אשפה ותברואה שסיפקה שירותי פינוי אשפה לעיריית טייבה (להלן: העירייה). המערערת הגישה לנאמן שלוש תביעות חוב בגין סכומים המגיעים לכאורה לה ולחברה אחות, שנמצאת בשליטת בעל המניות של המערערת שהוא גם מנהלה (להלן: חברת האחות). תביעות החוב מסתכמות בסכום של 8,061,163 ש"ח. ביום 8.3.2010 דחה הנאמן את תביעות החוב תוך שמצא שהמערערת חייבת לעירייה סכום של 1,207,108 ש"ח. על הכרעת הנאמן הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי שהוא נושא הערעור שלפנינו.

 

  1. להכרעת הנאמן קדמה בקשה שהגישה המערערת לבית המשפט המחוזי שבגדרה נטען כי היא זכאית – מכוח פסק דין שניתן לטובתה – לתשלום סכום העולה על 6 מיליון ש"ח בגין מתן שירותי פינוי אשפה לעירייה (להלן: הבקשה הראשונה). בבקשה טענה המערערת – בין היתר – כי פסק הדין ניתן לטובתה עוד בעת שהעירייה הייתה סולבנטית, בתקופה שבין גיבוש הסדר הנושים הראשון של העירייה לבין קריסתו של זה ולהיקלעותה של העירייה להקפאת ההליכים השנייה (להלן: הקפאת ההליכים השנייה). הבקשה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ו' אלשיך). בית משפט זה קיבל את בקשת הרשות לערער על ההחלטה שהגישה המערערת, אולם דחה את הערעור לגופו (רע"א 8185/08 ע.ס.ם. שירותים ותברואה בע"מ נ' עיריית טייבה (23.8.2010)). בהחלטתו התייחס בית המשפט המחוזי לאי הסדר שבטענות המערערת, שלא הבחינה בין חובות שנוצרו לאחר הסדר הנושים הראשון של העירייה – שאושר בתום תקופת הקפאת ההליכים הראשונה נגד העירייה (להלן: הקפאת ההליכים הראשונה) – לבין אלה שנוצרו לאחר הקפאת ההליכים השנייה. נקבע כי ככל שהמערערת מעוניינת שהנאמן ידון בחובות המגיעים לה לטענתה ושנוצרו עובר להקפאת ההליכים השנייה, יהיה עליה להגיש תביעת חוב חדשה כדין, וזאת תוך שתבחין בין החבויות השונות בהתאם למועד היווצרותם – קרי, עובר להקפאת ההליכים הראשונה, במהלכה, או לאחריה. המערערת לא פעלה בהתאם להחלטה זו ולא הגישה תביעת חוב כמתחייב הימנה כך שתביעות החוב נותרו בעינן.

 

  1. כאמור, הנאמן דחה בהחלטה מנומקת את תביעות החוב ועל כך נסב הערעור לבית המשפט המחוזי, שהוא נושא ההליך דנן. להודעת הערעור לא צירפה המערערת תצהיר התומך בעובדות הנטענות בה, ואף לא העתק מתביעות החוב שהגישה לנאמן. בצד האמור, יצוין כי לתגובה שהגישה המערערת לתשובת הנאמן צורפו נספחים המשתרעים על פני מאות עמודים. התגובה כללה טענות שהועלו לראשונה באותו שלב; ואף צורפו לה נספחים שלא צורפו לתביעות החוב ואף לא להודעת הערעור, בין אלה נכללה גם חוות דעת של רואה חשבון כמומחה מטעם המערערת (להלן: חוות דעת המומחה). כונס הנכסים הרשמי תמך בעמדת הנאמן, שלפיה בדין נדחו תביעות החוב. בית המשפט לא ראה להיעתר לבקשה לדחיית הדיון על מנת לאפשר למערערת להגיש תצהיר, בפרט בנסיבות שבהן הנאמן הצביע מבעוד מועד על מחדליה של המערערת וזו לא ראתה לתקנם במועד. זאת גם בהינתן העובדה שהערעור הוגש כ-5 שנים קודם לכן ותיק הקפאת ההליכים מצוי בשלבי סיום מתקדמים. לאחר הדיון שהתקיים ביום 26.4.2015, הורה בית המשפט לנאמן להמציא לתיק בית המשפט עותק של תביעות החוב על נספחיהן.

 

  1. בסופו של יום דחה בית המשפט המחוזי את ערעורה של המערערת על הכרעת הנאמן, הן על יסוד טעמים דיוניים, הן לגופם של דברים. בפתח הדברים עמד בית המשפט על כך שבנסיבות המקרה היה על המערערת לתמוך את טענותיה בתצהיר, זאת משום שהערעור שזור בטענות עובדתיות שלא הועלו בתביעות החוב עצמן ולא הוכחשו על ידי המערערת. דא עקא, נפסק כי המערערת בחרה שלא לתקן את ערעורה ולתמוך אותו בתצהיר גם לאחר שהטענה בדבר העדר תצהיר הועלתה במפורש בתגובת הנאמן; והיא הגישה בקשה להתיר לה לעשות כן רק לאחר הדיון מיום 26.4.2015. בית המשפט קבע כי המערערת אף לא מילאה אחר ההחלטה החלוטה בבקשה הראשונה להגיש תביעת חוב ערוכה כדין תוך הבחנה בין החבויות השונות. בית המשפט המחוזי הדגיש, כי ההחלטה בבקשה הראשונה לא נסבה אך על עניין טכני גרידא, אלא על עניינים שבמהות. זאת משום שיש נפקות למועדי החיובים בהינתן קיומם של שני הליכי הסדרי הנושים של העירייה. נקבע כי המערערת לא נתנה לבית המשפט הסבר גם למחדלה זה. בית המשפט הוסיף כי אין בחילופי עורכי הדין מטעם המערערת משום סיבה מספקת להכשיר את שלל הפגמים שנפלו בהתנהלותה בהליך דנן, ואשר – כאמור – אינם פגמים טכניים גרידא. בית המשפט הוסיף ועמד על מחדל נוסף של המערערת שאותו הגדיר כ"מהותי", שעניינו העלאת טענות חדשות לראשונה לאחר תגובת הנאמן לערעור, וזאת תוך צירוף מסמכים שלא הומצאו לנאמן ולבית המשפט. בין מסמכים אלה – כאמור – כלולה גם חוות דעת המומחה, כמו גם מאות נספחים שלא היה ביכולת הנאמן לבחון אותם. המערערת אף נמנעה מלהמציא לנאמן את המסמכים שנתבקשו על ידו במהלך בירור תביעות החוב מבלי שנתנה לכך כל טעם ענייני. בהיבט הדיוני נפסק אפוא כי בכל אחד ממחדלי המערערת, לא כל שכן במשקלם המצטבר גם יחד, יש כדי לדחות את הערעור.

 

  1. בצד האמור, ולמעלה מן הדרוש לשיטתו, בחן בית המשפט המחוזי את הכרעת הנאמן אשר לתביעות החוב לגופה, ולא מצא בה פגם המצדיק התערבות. אמנם, חלק מתביעות החוב התבססו על הסכמי פשרה שנחתמו בין המערערת לבין העירייה ואשר קיבלו תוקף של פסקי דין לזכות המערערת. אולם, בית המשפט עמד על ההלכה הפסוקה, שלפיה סמכותו של נאמן בבחינת תביעות חוב והכרעה בהן היא סמכות ייחודית ומעין שיפוטית, שכוללת בחובה אף את החובה לאסוף ראיות ולקבוע תמונת מצב עובדתית. נקבע כי לנאמן מוקנות סמכויות רחבות לבחינה מהותית של החוב הנטען, לרבות החובה "להציץ אל מאחורי הפרגוד" של פסקי דין שניתנו נגד החייב, ומקל וחומר שעה שמדובר בפסק דין המאשר את הסכמת הצדדים, קרי מבלי שבית המשפט נדרש לשמוע ראיות ולקבוע ממצאים אשר למקור החוב ותוכנו. זאת ועוד. בית המשפט אף עמד על כך שהנאמן דרש מהמערערת להמציא לו מסמכים שונים הרלוונטיים לתביעות החוב – כגון כרטסות הנהלת החשבונות של העירייה אצל המערערת – אולם, המערערת נמנעה מלעשות כן. משכך, נקבע כי המערערת כשלה אפוא מלהוכיח את החוב הנטען על ידה; וכי דין הערעור לדחייה גם לגופו.

 

  1. על כך נסוב הערעור שלפנינו. המערערת מלינה על כך שהנאמן דחה ביום 8.3.2010 את תביעות החוב בהחלטה לא מנומקת ולא מבוססת. לטענתה, שגה בית המשפט המחוזי כאשר חסם את שערי בית המשפט בשל טענות פרוצדורליות, והיה מקום להתיר לה להסיר את מחדליה כנגד תשלום הוצאות. עוד נטען כי הכרעת הנאמן נעדרת תשתית מספקת וכי היה מקום לדון בחוות הדעת החשבונאית שהגישה המערערת בתגובה לתשובת הנאמן.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ