אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 41928-04-14 בן שלום שלום חקלאות 2000 נ' שיבולת בשדה עבודות חקלאיות ע"מ

ע"א 41928-04-14 בן שלום שלום חקלאות 2000 נ' שיבולת בשדה עבודות חקלאיות ע"מ

תאריך פרסום : 19/04/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
41928-04-14
12/11/2014
בפני השופט:
אריאל ואגו

- נגד -
המערער:
בן שלום שלום חקלאות 2000
עו"ד דרור אשכנזי
המשיבה:
שיבולת בשדה עבודות חקלאיות ע"מ
עו"ד לירז אמזלג
עו"ד אורטל בן ברוך
פסק דין
 

 

 

זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת מ. וולפסון), שניתן ביום 18.2.14, בתיק ת"א 48552-11-10.

 

בפסק הדין, נשוא הערעור, קיבל בימ"ש השלום, חלקית, את תביעת המשיבה כנגד המערער, וחייב אותו בתשלום סכום של 20,948.64 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, וכן, חוייב הוא בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בשיעור 4,500 ₪.

 

העילה לתביעה היתה עסקה שנעשתה בין הצדדים ובמסגרתה קיבל המערער לרשותו, מהמשיבה, שתי מכונות חקלאיות – מלקטות בוטנים, בנובמבר שנת 2009, ואלה הושבו לחזקת המשיבה בנובמבר אותה שנה. לא נעשה הסכם בכתב, והצדדים נחלקו בדבר אופי ההתקשרות ויעודה, כמו גם ביחס לחיובים הכספיים הנלווים. המשיבה טענה שאחת המלקטות נרכשה על ידי המערער, והאחרת הושכרה על ידו ממנה. עסקת הרכישה בוטלה, ובגינה אין למשיבה טענות, והתביעה נסבה על דמי השכירות המגיעים בעבור המלקטת האחרת, ועל נזקים והפסדים שהמשיבה טענה להם כתוצאה מעיכוב בהחזרת הכלי. המערער גרס, מצידו, שלא היה כלל מדובר בעסקת רכישה או השכרה, אלא בהחלפה עם קומביין, ולטענתו מדובר היה בגרוטאה, שבשל התנהלות מחדלית של המשיבה, במישורים שונים (לרבות אי טיפול בתקלות ואי העמדת מפעיל מיומן לרשותו), לא רק שאינה מזכה המשיבה בתשלום כלשהו, אלא שמקנה לו עילת תביעה לפיצוי.

 

בתום שמיעת הראיות ולאחר דיון בטענות הצדדים שנשטחו בפניו, קבע בימ"ש השלום, שטיבה האמיתי של העסקה ביחס למלקטת השניה היה אכן שכירות, ללא קשר למכר המלקטת האחרת. דמי השכירות לא עוגנו בכתובים, אך, מנימוקים שניתנו בפסק הדין אומצה טענת המשיבה כי הסכום הראוי והמקובל לשכירות כלי כזה עומד על 67 ₪ לדונם. חיובי המערער חושבו על בסיס סכום זה.

 

בפרק מפורט ונרחב בפסק הדין, נותחו הטענות שהעלה המערער ביחס לנזקים שנגרמו לו עקב מחדלי המשיבה הקשורים להעמדת המלקטת לרשותו ובגין תחזוקו של הכלי ומצבו המכאני, ונפסק, שככל שהיבול שנקטף באמצעות המלקטת לא עמד בציפיות המערער, לא היה זה באשמה ובאחריותה של המשיבה. מהסכום שנתבע כדמי שכירות, הופחת רק סך של כ -1,300 ₪ בגין חלפים, שביהמ"ש השתכנע כי המערער נאלץ להשלים, חלף המשיבה, אשר אמורה היתה לדאוג להם. נדחה רכיב נוסף של התביעה שעסק בהשבת עלות תיקון המלקטת לאחר החזרתה אליה, סכום של כ-5,500 ₪, באשר לא הוכח שהמלקטת שתוקנה היא אכן זו שהושכרה למערער, וכן נדחתה התביעה לגבי הפסד הכנסה משתי המלקטות עד להחזרתן, באשר הפסד זה לא הוכח.

 

בסופו של יום וכאמור, חוייב המערער רק בדמי השכירות שנתבעו, בהפחתת עלות החלקים שנקבע שהוא סיפק בעצמו.

 

הערעור מתייחס לקביעות העובדתיות שנעשו על ידי הערכאה הדיונית, והמערער קובל על כל נקודה שבה בחר ביהמ"ש להאמין לעדי המשיבה ולקבל גרסתה. סבור הוא שרכיבי התביעה ועילתה לא הוכחו, וכי יש להעדיף את גרסתו וסיפורו להשתלשלות האירועים.

 

כפי שהוחלט בדיון שהתקיים בערעור ביום 1.10.14, השלים ב"כ המערער את טיעוניו בכתב, מעבר לאמור בהודעת הערעור ובעיקרי הטיעון מטעמו. לאחר עיון בחומר כולו, איני מוצא לבקש תשובה משלימה מטעם ב"כ המשיבה, ודין הערעור להידחות מכח תקנה 460 (ב) לתקסד"א -1984.

 

בהעדר סימוכין בכתב להתקשרות בין הצדדים, נעשו הקביעות הרלוונטיות על פי העדפת עדות כזו או אחרת שבאה לפני ביהמ"ש והמסקנות הוסקו לפי התרשמות כב' השופטת מאופיה של העסקה כפי שנגזר מהעובדות הללו, לרבות בהקשר הנוהג המקובל במגזר הרלוונטי לקביעת מחיר שכירות מלקטת בוטנים כדוגמת זו שנדונה בפניו. שני הצדדים לקחו על עצמם במודע את הסיכון שאם תתגלע מחלוקת, קשה יהיה לעמוד על טיבה המדוייק של העסקה ותנאיה כאשר בחרו שלא לעגן אותה בכתובים. אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי העובדה של הערכאה הדיונית, אלא במקרים די חריגים, וזה איננו המקרה. לא מצאתי מקום לדחות הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין, והם מבוססים היטב על הראיות שפורטו בגוף הפסק. הממצאים שנקבעו על ידי כב' השופטת קמא תומכים במסקנה המשפטית ואין כל טעות שבחוק הנגלית מתוך פסק הדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ