אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 41454-12-14 כרם עתאמלה נ' קיבוץ אושה ואח'

ע"א 41454-12-14 כרם עתאמלה נ' קיבוץ אושה ואח'

תאריך פרסום : 27/08/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
41454-12-14
10/05/2015
בפני השופטים:
1. כב' השופטת שושנה שטמר – אב"ד
2. כב' השופט אמיר טובי
3. כב' השופטת תמר נאות-פרי


- נגד -
המערער:
כרם עתאמלה
עו"ד נביל חאיק ואח'
המשיבים:
1. קיבוץ אושה
2. מינהל מקרקעי ישראל חיפה

עו"ד אילן גולדשמיט ואח'
עו"ד הראל טיקטין היועץ המשפטי לממשלה ואח'
פסק דין

 

השופטת תמר נאות-פרי:

 

רקע עובדתי מוסכם: 

1.המחלוקת בתיק זה נוגעת לשלוש חלקות מקרקעין במושעא (להלן ביחד: "המקרקעין"). הבעלות במקרקעין מתחלקת בין התובע בבית משפט קמא, מר כרם עתאמלה (להלן: "התובע"), לבין רשות מקרקעי ישראל, הנתבעת 1 בבית משפט קמא (להלן: "רמ"י"), לבין גורמים נוספים (להלן: "הבעלים הנוספים"), על פי הפירוט להלן:

חלקה 16 בגוש 10258: התובע - 34/360 חלקים (כ-9.4%); רמ"י - 236/360 (כ-65.5%); והבעלים הנוספים - 90/360 (להלן: "חלקה 16").

חלקה 1 בגוש 10514: התובע - 34/360 חלקים (כ-9.4%); רמ"י - 236/360 (כ-65.5%); והבעלים הנוספים - 90/360 (להלן: "חלקה 1").

חלקה 4 בגוש 10380: התובע - 17/60 חלקים (כ-28.3%); רמ"י - 3/60 (כ-5%); והבעלים הנוספים - 40/60 (להלן: "חלקה 4").

חלקי התובע ורמ"י במקרקעין יכונו להלן: "חלקי התובע" ו-"חלקי רמ"י" בהתאמה.

סך שטח החלקות הינו 67,000 מ"ר לערך, מתוכם סך חלקי המנהל כ-33,000 מ"ר.

 

2. התובע רכש את הבעלות בחלקיו בשנים 1998-1999.

3.רמ"י מנהלת בשם המדינה את חלקי רמ"י מזה שנים רבות. במשך שנים, והרבה לפני שרכש התובע את חלקו במקרקעין, משכירה רמ"י את חלקיה במקרקעין לקיבוץ אושה, הנתבע 2 בבית המשפט קמא (להלן: "הקיבוץ"), אשר מעבד את המקרקעין לצורך גידול מטעי אבוקדו.

 

טענות התובע בבית משפט קמא:

4. התביעה שהגיש התובע בבית משפט קמא כנגד רמ"י והקיבוץ כללה סעד של סילוק יד וסעד כספי. טענתו הראשונה של התובע היתה כי רמ"י אפשרה לקיבוץ לעשות שימוש בכל המקרקעין, וכי בפועל נעשה שימוש בחלקים החורגים מחלקי רמ"י, ובכך נמנעה ממנו האפשרות לעשות שימוש בחלקיו.

 

5. טענתו השניה היתה כי רמ"י לא היתה רשאית להשכיר את חלקי רמ"י לקיבוץ ללא אישור שאר הבעלים המשותפים במושאע, לאור סעיף 31 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין") ולאור שיעור חלקה של רמ"י במקרקעין, וכי ממילא השכירות הסתיימה בשנת 1996, עת בא לסיומו חוזה השכירות האחרון בזמן בין רמ"י לבין הקיבוץ – ומאז הקיבוץ מהווה מסיג גבול.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ