אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 41236-11-15 בדראן ואח' נ' מדינת ישראל

ע"א 41236-11-15 בדראן ואח' נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 30/12/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
41236-11-15
24/12/2015
בפני השופטת:
עדי חן-ברק

- נגד -
מערערים:
1. אבראהים בדראן
2. איברהים עלי אבר בדראן
3. עאפן מחמוד מחמד בדראן

משיבים:
מדינת ישראל
החלטה
 

 

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה, דין הבקשה להידחות.

1.נקודת המוצא בנושא זה הינה כי:

"...על בעל דין לקיים את המועדים הקבועים בדין. כלל זה מושתת על עקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להתמשכות ההליכים; הציפייה של הצד שכנגד שלא להיות מוטרד לאורך זמן רב בנוגע לפסק-דין בו זכה; האינטרס של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו לחיזוק היציבות, היעילות והוודאות המשפטית; וכן השאיפה להימנע מקשיים הכרוכים בניהול דיון בערעור או בבקשת רשות ערעור שהוגשו באיחור." בש"א 5636/06 נשר נ' גפן (23.8.06).

2.תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת לסטות מנקודת בסיס זאת, בקובעה כי עת נקבע מועד בחיקוק, רשאי בית המשפט להאריכו "מטעמים מיוחדים שיירשמו".

מטרת התקנה – "לאזן בין שתי תכליות עיקריות. עניינה של התכלית האחת בחשיבות המרובה הקיימת בהקפדה על קיום הליכים במועדם. ביסוד תכלית זו עומדת זכותו של בעל הדין הזוכה לממש את פסק הדין וכן האינטרס של אותו בעל דין שלא להיות מוטרד לאורך זמן בלתי מוגבל. בנוסף, השהיית הליכי הערעור עלולה לפגוע בתפקודה של הרשות השופטת.... מנגד, ניצב אינטרס המבקש "שלא לנעול את שערי בית המשפט בפני קיום דיון לגופו של עניין (בייחוד כשהעניין ראוי להידון) וחרף מחדלו של בעל הדין למלא חובה שבסדר דין שהייתה מוטלת עליו" רע"א 1778/07 עופר נ' דיין (27.2.07).

3.בקשה להארכת מועד נבחנת בשני שלבים: ראשית, נבחן קיומו של "טעם מיוחד", המצדיק את קבלת הבקשה; שנית, נבחנים שיקולים לדחיית הבקשה חרף קיומו של טעם מיוחד בש"א 1711/12 רוכמן נ' מענית (19.6.12); בש"מ 6229/12 דון יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה (10.1.12).

4.בעניין טעמים מיוחדים נפסק, בין השאר, כי אלה "ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת למכלול שיקולים ובהם: האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד... אין המדובר ברשימת שיקולים ממצה. שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תיבחן תמיד על-פי מכלול נסיבות העניין" רע"א 10035/06 גאון נ' שחר (10.5.07), רע"א 2184/12 מיכלוביץ נ' א. אספקה וטרינרית בע"מ (29.8.12); ע"א 6842/00 ידידה נ' קסט פ"ד נה(2) 904 (2001)).

5.במקרה דנן הומצא פסק הדין למבקשים ביום 6/9/15 (ע"פ אישור מסירה המצוי בתיק קמא), ומכאן שהאיחור בהגשת הערעור עומד על 18 ימים, כאשר הסיבה הנטענת לאיחור הינה –"טעות משרדית".

6.באשר לפרק הזמן אומר כי אכן אין מדובר באיחור ניכר מאוד ברם גם איחור בן יום מחייב הבאת טעם מיוחד שכן בתום התקופה להגשת ערעור, הופך פסק הדין לסופי וצד זכאי לראות את עניינו כבא על סיומו. ר' למשל: בש"א 937/13 תשלוז בע"מ נ' עיריית אשקלון (9.5.13) שם נדחתה בקשה להארכת מועד ביום אחד; בש"א 5636/06 נדחתה בקשה לארכה של יומיים; ע"א 694/01 מדינת ישראל נ' ויסמן (30.7.01).

באשר לטעם שניתן אומר כי הפסיקה הכירה ב - "טעם מיוחד" אשר מצדיק הארכת מועד כאשר מדובר בנסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעלי הדין ובאי כוחם, ואילו כאשר טעם האיחור נעוץ בבעלי הדין או בבאי כוחם, כבענייננו, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ (רע"א 10436/07 הראל ציון נ' בנק הפועלים, ניתן ביום 28/4/08).

7.עיינתי גם בפסק דינו של בית משפט קמא ובטעוני המבקש לגופו של ענין (בכתב הערעור שהוגש), ומבלי לקבוע מסמרות אציין, כי לא מצאתי בטעמים ובסיכויים מובהקות שיש בה כדי לאיין את מכלול השיקולים האחרים, להטות את הכף ולשכנע כי יש לפנינו טעם מיוחד להאריך את המועד להגשת הערעור.

אין חולק כי למבקשים אין זכויות בקרקע הנדונה, וכי עוד בשנת 2001 ניתן בהליך קודם בין הצדדים פסק דין (חלוט) לפיו חוייב אביו המנוח של המבקש לסלק ידו מהמקרקעין, ומכאן דומה כי סיכויי הערעור נמוכים.

 

8.לאור האמור לעיל לא שוכנעתי בקיומו של טעם מיוחד להארכת מועד, ודין הבקשה להידחות.

 

יחד עם זאת וככל שאכן התנהל מו"מ בין הצדדים ביחס להחלפת שטחים ראוי כי המו"מ ימוצה טרם ביצוע פסק הדין.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ