אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 40876-01-16 גלעדי ואח' נ' אוחנה גרופ ד.ש. 1998 ניהול וייזום פרוייקטים בע"מ ואח'

ע"א 40876-01-16 גלעדי ואח' נ' אוחנה גרופ ד.ש. 1998 ניהול וייזום פרוייקטים בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 20/03/2016 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
40876-01-16
15/03/2016
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
המבקשים:
1. אוחנה גרופ ד.ש. 1998 ניהול וייזום פרוייקטים בע"מ
2. יוסף לדרמן
3. לאה לדרמן

המשיבים:
1. ורדה גלעדי
2. מירי שפירא
3. דינה דוד
4. קלמנט עמי זיגדון
5. דוד אורי זגדון
6. יוסף חיים זגדון
7. אליהו זיגדון

החלטה

  1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת כרמלה האפט) מיום 7.12.2015 (תא"ק 17378-05-15). עסקינן בתביעה לסילוק ידם של המבקשים משטח בבעלות המשיבים ברמת גן. התביעה הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר ובקשת רשות להתגונן שהגישו המבקשים נדחתה, לאחר שלא חלקו על כך שהמשיבים הם בעלי המקרקעין, אולם טענו כי הם מחזיקים במקרקעין מכח רשיון בלתי הדיר. נפסק כי אף אם תתקבלנה טענותיהם של המבקשים, הרי שלכל היותר ניתנה להם רשות חינם לעשות שימוש במקרקעין, אשר בוטלה עם הגשת התביעה. נפסק כי על המבקשים לפנות את המקרקעין בתוך 90 יום מיום מתן פסק הדין.

    מכאן הבקשה שלפניי.

  2. לטענת המבקשים, שגה בית המשפט קמא בדחותו את בקשת הרשות להתגונן, בלא שאיפשר את חקירת המצהיר מטעם המבקשים ובלא שפירט את הנימוקים המיוחדים לדחיית הבקשה על סמך הבקשה בלבד, בהתאם לתקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. עוד טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט קמא בדחיית טענותיהם ללא קיום דיון בטענות ההגנה שהציגו, וללא דיון בשאלת רישיון השימוש במקרקעין. עוד טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט בכך שהסיק מסקנות ביחס לסוגיית ההשקעה במקרקעין בלא שהוצגו בפניו ראיות, וכי לא התייחס לכך שהמבקשים שינו לרעה את מצבם כתוצאה מההשקעה אשר בוצעה במקרקעין. המבקשים טוענים כי פסק הדין לוקה בשגיאות עובדתיות ומשפטיות והוא ניתן תוך התעלמות מעדויות וראיות וללא חקירת העדים.

    לטענת המבקשים, ביצוע פסק הדין יגרום להם נזקים בלתי הפיכים שכן יהיה עליהם להרוס את כל הבנוי על גבי המקרקעין לאחר שהשקיעו כסף רב בבנייה לאורך השנים. כמו כן טוענים המבקשים כי במקום פועל גן ילדים, וסילוק ידם מהשטח יוביל לסגירתו של גן הילדים, לפגיעה בעיסוקם ולפגיעה בילדים אשר ייאלצו לאתר מסגרות חלופיות. לשיטתם, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו נוכח הריסת המבנה. מאידך, לא ייגרם למשיבים נזק ממשי כתוצאה מעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור, שכן מדובר במקרקעין המצויים בשימושם הבלעדי של המבקשים במשך למעלה מ-70 שנה.

  3. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, אין חולק כי השטח מצוי בבעלותם המלאה של המשיבים 2-3 וכי המשיבה 1 רכשה זכויות בשטח מכח הסכם לפינוי ובינוי. הם מוסיפים וטוענים כי רשיון בלתי הדיר יכול להתקיים בתנאים חריגים בלבד, בהם יוכיח המשתמש כי השקיע השקעה כספית משמעותית במקרקעין. ברם, הגנתם של המבקשים בהליך קמא הסתכמה בכך שהשקיעו כספים בהגשת בקשה להיתר בניה, תחזוקת המקרקעין והתאמתם לשימושם, ומלבד זאת נעדרה כל פירוט ענייני. יתרה מכך, טוענים המשיבים כי בית המשפט קמא עיין בתמונות המבנה והתרשם מההשקעה המועטה במקום, בדמות מחסן ישן.

    לטענת המשיבים, הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר ובחלוף המועד שנקצב לפינוי. בנוסף, הטענה לפיה פינוי המושכר לא יאפשר את הפעלת גן הילדים במקום היא טענה שהועלתה לראשונה בשלב הערעור.

    לטענת המשיבים, סיכויי הערעור נמוכים. היתה זו זכותם שלא לחקור את המצהיר מטעם המבקשים. יתרה מכך, אין כל עילה כלפי המשיבה 1, אשר התקשרה עם המשיבים 2-3 בהסכם קומבינציה, והטענות בדבר זכות רישיון בלתי הדירה אינן תקפות ביחס אליה.

    עוד טוענים המשיבים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, וכי מדובר בפינוי של נכס עסקי בלבד. מכל מקום, הם אף הציעו בהליך קמא כי יקימו על חשבונם את הסככה בשטחם של המבקשים. לטענת המשיבים, שהותם של המבקשים בשטח מושא הסכסוך מונעת את תחילת עבודות הבניה על פי היתר בניה לבניין החדש העתיד להיבנות בשטח. עיכוב ביצוע פסק הדין יוביל לדידם לעיכוב ממושך בבניה, דבר שיגרום להם נזק שעלול להגיע עד כדי סך של 7 מיליון ש"ח.

  4. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות מן הטעמים שיפורטו להלן.

  5. כלל הוא כי אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצועו של פסק הדין. עם זאת, על מנת לסטות מכלל זה, יבחן בית המשפט את קיומם של שני מבחנים מצטברים: סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, אשר ביניהם מתקיימת מעין "מקבילית כוחות". ככל שמאזן הנוחות נוטה לטובת אחד מבעלי הדין, ניתן יהיה להקל בדרישת סיכויי הערעור, ולהיפך (רע"א 9130/15 אבי תם נ' אלירן (אליהו) אלול (פורסם בנבו, 24.1.2016)). כן נפסק, כי מאזן הנוחות הוא הינו על דרך הכלל אבן הבוחן המרכזית בבחינת הבקשה (ע"א 7116/14 הועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה נ' רפי יהודה (פורסם בנבו, 19.1.2015)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ