אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 40145-12-14 סמעאן נ' מדינת ישראל באמצעות אגף המכס והמע"מ

ע"א 40145-12-14 סמעאן נ' מדינת ישראל באמצעות אגף המכס והמע"מ

תאריך פרסום : 28/09/2016 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לערעורים אזרחיים
40145-12-14
19/09/2016
בפני שופט:
אהרן פרקש

- נגד -
מערער:
נאסר סמעאן
עו"ד סמי חורי
משיבה:
מדינת ישראל באמצעות אגף המכס והמע"מ
עו"ד חוי טוקר מפרקליטות מחוז ירושלי ם (אזרחי)
פסק דין

1.בפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ד' פיינשטיין), מיום 27.10.14, בת"א 7451/09. בפסק-הדין נדחתה תביעה הצהרתית שהגיש המערער, בה ביקש לקבוע כי אינו חייב לרשויות מע"מ סך של 239,871 ₪ (נומינלית, בגין שומת מס תשומות לשנים 1991 עד 1993).

2.דין הערעור להידחות.

3.בית-משפט קמא כתב פסק-דין מפורט ומנומק היטב. בית המשפט נדרש בפירוט לכל טענותיו של המערער, ודחה אותן אחת לאחת.

4.עיקר טענותיו של המערער, בכתב ובעל-פה, נוגעות לקביעות עובדתיות שנקבעו על-ידי בית-משפט קמא. בהקשר זה, אין ביד המערער להצביע על איזה מן הנסיבות החריגות, העשויות להצדיק התערבות בקביעות כאמור על-ידי ערכאת ערעור. בנסיבות אלה, קביעותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית מקובלות עלינו, לרבות בסוגיות הנוגעות למידת הבנתו של המערער בעסקים או בהתנהלות מסחרית; ביחס לקשר של המערער בחברת סמעאן נאצר בני פיתוח בע"מ; ביחס לדחיית עדותו של אבי המערער, שטען כי הוא זה שזייף את חתימת בנו, לגביה נקבע כי היא אינה מהימנה; לגבי היעדר טעם סביר לאי זימונו של מנהל חשבונות, אשר המערער ביקש לתלות בו חלק מן ההסברים למעורבותו בהתנהלותה של החברה האמורה, שלשיטת המערער, היה צריך להביאו כעד הגנה מפתח; לעניין אחריותו של המערער עצמו לנזק הראייתי אותו ביקש ליחס לרשויות המס; להיעדר משקל של ממש לחוות דעת גרפולוגית אשר הגיש המערער - בשלב מאוחר של הדיונים - ואשר לא נשענה על מסמך מקורי וקבעה דרגת מהימנות הדרגה 3 בסולם של 5 דרגות.

5.בנסיבות אלה, אנו סבורים כי יש לדחות את הערעור, על-יסוד תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

6.לא למותר להוסיף, לכל האמור לעיל, כי מקובלות עלינו גם קביעותיה של הערכאה הדיונית, עת קיבלה את טענת ההתיישנות שהעלתה המדינה. למעשה, אין מחלוקת כי הוטלו עיקולים על חשבונות הבנק של המערער עוד בשנים 2000 ו-2001. תביעת המערער הוגשה בשנת 2009, דהיינו: לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות על-פי הדין הכללי, שהיא 7 שנים.

בנסיבות העניין, לא יכול המערער להישמע בטענה כי נעלמו ממנו העובדות הנדרשות לשם הגשת תביעה, בזמן אמת. טענת המערער הייתה, כי על חשבונותיו הוטלו עיקולים רבים בשל חובות שונים אליהם נקלע. גם אם נניח כי במישור העובדתי יש ממש בטענה זו, היה יכול המערער, ללא קושי, אם היה מפעיל שקידה סבירה, לגלות בזמן אמת את העיקולים שהוטלו על-ידי שלטונות מע"מ, ולפעול כנדרש. משלא עשה כן, מניין תקופת ההתיישנות מתחיל עם הטלת העיקולים, אשר עמדו בבסיס תביעתו של המערער, ומשכך יש בסיס איתן למסקנה כי תקופת ההתיישנות חלפה בעת שהוגשה התביעה לבית משפט קמא.

בהקשר זה, ראוי לציין כי בית-משפט קמא קבע ממצא עובדתי – שבערעור לא הוכחש – לפיו, המערער כבר בשנת 2001, עת התחתן, חתם על הסכם ממון עם אשתו, דבר שבסופו של יום מנע את עיקול הרכב על-ידי מע"מ, מאחר והרכב נרשם על שמה; דבר זה מהווה הוכחה נוספת לכך שהמערער ידע על העיקולים עוד בשנת 2001, דבר הרלבנטי לעניין תחילת תקופת ההתיישנות.

7.בנסיבות אלה, אין לנו צורך להכריע בטענות המדינה, לעניין תחולתו של דין מיוחד בסוגיית ההשגה והערעור על כך, הקבועים בסעיפים 82 ו-83 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. לכאורה, יש ממש בטענות המדינה לעניין זה, ואין לקבל את עמדת המערער כי הוא איננו בבחינת נישום, ועל כן אין סעיפים אלו חלים עליו. מכל מקום, לעניין הטענה האחרונה, עצם העלאת הטענה על-ידי המערער שאינו נישום, המבוססת על הטענה שהמסמכים הנחזים להיות חתומים על ידו, כפי שנמצאים בידי מע"מ וברשם החברות, הם מזוייפים. מבחינה זו, מנסה המערער להניח את המבוקש, ודומה למי שרוצה לאחוז בציציות ראשו ובכך להיחלץ מהביצה הטובענית בה הוא נמצא.

8.עוד יש להוסיף, כי יש הרבה מן הצדק באמור בפִסקה 19 לפסק-הדין של בית-משפט השלום, לפיו אין הצדקה לעקוף הוראות התיישנות ספציפיות של תיקי מע"מ, וזאת כמפורט גם בפסקי הדין המצוטטים שם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ