אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 3926/16 - ד' יעקב אהרון אוסטרוביצקי נ' מקובר 24 (1995) בע"מ ואח'

ע"א 3926/16 - ד' יעקב אהרון אוסטרוביצקי נ' מקובר 24 (1995) בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 02/08/2016 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון ירושלים
3926-16
01/08/2016
בפני הרשם:
גלעד לובינסקי זיו

- נגד -
המערער:
יעקב אהרון אוסטרוביצקי
המשיבים:
1. מקובר 24 (1995) בע"מ - בפירוק
2. מנהל מיוחד לחברת מקובר 24 בע"מ
3. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד ערן קאופמן
החלטה

בקשה מטעם המשיב 2 לסילוק הערעור על הסף

                                      

 

  1.  בגדר הבקשה שלפניי עותר המשיב 2 לסילוק הערעור שבכותרת על הסף, וזאת בטענה כי לא נתונה למערער  זכות ערעור על ההחלטה עליה הוא משיג וכי היה עליו להגיש בקשת רשות ערעור. המערער מתנגד לבקשה. 
  1.  הרקע העובדתי הצריך לעניין הוא כדלקמן:

 

א.        בין חברת מקובר 24 (1995) בע"מ (בפירוק) (להלן: החברה) לבין בעליהם של מקרקעין מסוימים המצויים בעיר תל אביב-יפו נכרת הסכם קומבינציה לבניית בניין. לצורך מימון ביצועו של ההסכם, נטלה החברה הלוואה מבנק הפועלים (להלן: הבנק). בעלי המקרקעין שיעבדו את המקרקעין להבטחת פירעון ההלוואה, וביום 10.7.1996 נרשמה משכנתא לטובת הבנק (להלן: השיעבוד). משהחברה לא פרעה את ההלוואה, החל הבנק בהליכים למימוש השיעבוד. ואולם, מסיבות כאלה ואחרות הליכי המימוש לא התקדמו. ביום 16.11.2008 המחה הבנק חלק מן החוב של החברה למר יוסף סרוסי (להלן: סרוסי), וזאת בתמורה לתשלום סכום מסוים. בעקבות ההמחאה אישר הבנק שהזכויות בשיעבוד מוקנות לסרוסי (אם כי לא בוצע שינוי מתאים של הרישום).

 

ב.        ביום 21.10.2010 ניתן צו פירוק ביחס לחברה והמשיב 2 מונה כמנהל מיוחד לנכסיה (להלן: המנהל המיוחד). המנהל המיוחד עתר לביטולו של השיעבוד, וזאת בטענה כי ההמחאה לסרוסי נעשתה למראית עין וכי הלכה למעשה הכספים אותם שילם סרוסי לבנק הועמדו על ידי מר אהרון מקובר, בעליה של החברה (להלן: הבקשה להפקעת השיעבוד). יצוין, כי כנגד מקובר מתנהל זה מספר שנים הליך פשיטת רגל. סרוסי לא הגיב לבקשה להפקעת השיעבוד ואף לא התייצב אישית לדיונים בבקשה, חרף צווי הבאה אשר הוצאו נגדו. במסגרת הדיונים בבקשה נטען כי הגורם אשר מימן את התשלום לבנק ואשר לו הומחה החוב והועבר השיעבוד, אינו סרוסי אלא המערער. על פי הנטען, הבנק סירב להמחות את זכויותיו למערער, שהינו אזרח ותושב ארצות הברית, ועל כן סרוסי שימש כ"איש קש" עבורו (ראו החלטותיו של בית משפט קמא מיום 10.5.2015 ומיום 17.6.2015).

 

ג.        בהיעדר תגובה עניינית מטעם סרוסי לבקשה להפקעת השיעבוד, נתן בית המשפט שעל הפירוק - ביום 2.11.2015 - החלטה קצרה המקבלת את הבקשה ואף חתם על פסיקתא מתאימה. בשל חשיבותה, אביא את ההחלטה ככתבה וכלשונה: "מאשר כמבוקש. החלטה וכן הפסיקתא תכנס לתוקף ביום 1.12.15 על מנת לאפשר למשיב 1 [סרוסי - ג'ל'] לשקול את עמדתו בהמשך לדיון" (להלן: החלטת ההפקעה).

 

ד.        זמן קצר יחסית לאחר מתן החלטת ההפקעה ועוד טרם כניסתה לתוקף, פנה המערער לבית המשפט שעל הפירוק בנוגע לסוגיית השיעבוד. בהחלטתו מיום 29.11.2015 הורה בית המשפט על עיכוב נוסף בכניסתה של החלטת ההפקעה לתוקף, וזאת על מנת לאפשר למערער להגיש בקשה סדורה בעניין. ואכן, ביום 10.12.2015 הגיש המערער בקשה להורות על ביטול החלטת ההפקעה ולקבוע כי הוא הבעלים של השיעבוד וכי הוא רשאי לממשו במסגרת הליכי הוצאה לפועל. בבקשה נטען כי ההתקשרות האמיתית להמחאת הזכויות נעשתה בין המערער לבין הבנק, ואילו סרוסי שימש כ"איש קש" בלבד. בית המשפט קיים שני דיוני הוכחות בבקשה (ביום 10.2.2016 וביום 21.2.2016), ובהמשך אף הוגשו סיכומים. ביום 22.3.2016 נתן בית המשפט שעל הפירוק החלטה מפורטת ומנומקת - המחזיקה שבעה עשר עמודים - בגדרה דן בטענות העובדתיות של המערער לגופן, ודחה אותן. אי לכך, דחה בית המשפט את הבקשה. הערעור שלפניי מופנה כנגד החלטה זו (להלן:ההחלטה).   

 

  1. במסגרת הבקשה שלפניי טוען המנהל המיוחד כי החלטת ההפקעה סיימה את הדיון בנוגע להפקעת השיעבוד, ולכן היא מהווה "פסק דין"; ואילו ההחלטה מושא הערעור, בגדרה נדחתה בקשת המערער לביטול החלטת ההפקעה, אינה אלא "החלטה אחרת" אשר הערעור עליה טעון רשות. לפיכך, עתר המנהל המיוחד כי אורה על סילוקו של הערעור על הסף. כאמור, המערער מתנגד לבקשת הסילוק וסבור כי עומדת לו זכות ערעור על ההחלטה. כפי שיובהר מיד, סבורני כי הדין בעניין זה עם המערער.

 

  1. כידוע, על החלטות הניתנות במסגרת הליכי פירוק חלים דיני הערעור הרגילים, ובכלל זה ההבחנה בין "פסק דין" הנתון לערעור בזכות לבין "החלטה אחרת" שהערעור עליה טעון רשות (סעיף 291 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983). כאשר מכריע בית המשפט שעל הפירוק במחלוקת תחומה המהווה "יחידה דיונית" אשר עומדת בפני עצמה, הכרעה זו תיחשב "פסק דין" וזאת אף אם הליכי הפירוק בכללם טרם באו אל קיצם (למשל, רע"א 627/88 סולל בונה בע"מ נ' אחים גולדשטיין חברה לשיכון ופיתוח בע"מ, פ"ד מב(4) 393 (1989); רע"א 2549/09 חברת אי.סי.אמ. יצרני מיזוג אוויר בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פיסקה 5 (28.7.2010); רע"א 7213/12 שטיחים בסנטר ב.ש. בע"מ נ' אייס אוטודיפו בע"מ (10.12.2012)).

 

  1. בגדר ההחלטה מושא דיוננו הכריע בית המשפט שעל הפירוק בבקשת המערער להורות על ביטול החלטת ההפקעה, וזאת לאחר שניתנה מבלי שהיה צד לדיון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ