אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 39217-12-14 הרים - מדיקל בע"מ נ' ערך - נכסים ומיסוי מקרקעין בע"מ

ע"א 39217-12-14 הרים - מדיקל בע"מ נ' ערך - נכסים ומיסוי מקרקעין בע"מ

תאריך פרסום : 08/11/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
39217-12-14
02/11/2015
בפני השופטים:
1. אהרן פרקש - סגן נשיא
2. יועד הכהן
3. עירית כהן


- נגד -
מערערת:
הרים - מדיקל בע"מ
עו"ד בועז שפירא ואח'
משיבה:
ערך - נכסים ומיסוי מקרקעין בע"מ
עו"ד אפרים הרמן
פסק דין
 

 

  1. ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט אברהם רובין) מיום 6.11.14, בת"א 43343-07-12, בגדרו חייב את המערערת לשלם למשיבה שכר טרחה בגין שירותי ייעוץ ארנונה.

  2. בתביעה שהגישה המשיבה כנגד המערערת נטען, כי עקב מהלכים בהם נקטה המשיבה, נכרת הסכם בין העירייה ובין המערערת, אשר הניב למערערת חסכון ניכר בתשלומי הארנונה, ועל כן המשיבה זכאית לשכר טרחה. המערערת לא הכחישה שההסכם אותו גיבשה המשיבה עם העירייה הניב לה חיסכון, אלא שלטענתה מדובר בהסכם בלתי חוקי שלא שיקף את מצב הדברים האמיתי בשטח, ולכן בוטל על ידה, ובנסיבות אלה היא איננה חייבת לשלם למשיבה דבר.

  3. כפי שעולה מפסק דינו של בית המשפט קמא, המשיבה הינה חברה העוסקת במתן שירותי ייעוץ בענייני ארנונה. המערערת היא חברה המפעילה מרכז לרפואה אסתטית בקניון בנהריה. בסוף שנת 2007 נכרת בין הצדדים הסכם לפיו המשיבה תפעל להפחתת חיובי הארנונה של המערערת תמורת שכר טרחה אשר ייגזר מסכום ההפחתה.

    המשיבה הגישה השגות על חיובי הארנונה וניהלה משא ומתן מול העירייה להסדרת העניין, ובחודש אוקטובר 2010, או בסמוך לאחר מכן, נשאו מאמציה פרי ונערך הסכם בין העירייה לבין המערערת. על פי הסכם זה נחסך למערערת סכום של כ- 400,000 ₪.

    אין מחלוקת, כי החיסכון נגרם כתוצאה מהסכמת העירייה לשנות את סיווג הנכס מ"קניון" ל"בתי ספר פרטיים". אין גם מחלוקת, כי השטח אשר בגינו חויב העסק הוא 791 מ"ר למרות שעל פי ההסכם של המערערת עם הקניון השטח שמחזיקה המערערת הוא בן 420 מ"ר בלבד.

    ביום 25.5.11 שלחה המשיבה למערערת חשבון שכר טרחה.

    המערערת לא חלקה על חישוב שכר הטרחה, אלא טענה שהמשיבה לא זכאית לשכר טרחה. טענות המערערת פורטו במכתב בא כוחה מיום 22.8.11, אשר עיקריו הם כי השטח בגינו מחויב העסק הינו 791 מ"ר למרות שעל פי ההסכם עם הקניון השטח אותו מחזיקה החברה הוא 420 מ"ר בלבד וסיווג הנכס שונה באמצעות המשיבה ל"בתי ספר פרטיים" ולא "קוסמטיקה", שזו מטרתו והסיווג הנכון לדעת המערערת.

    באותו מכתב הוסיף ב"כ המערערת וכתב כי על פי ייעוץ משפטי שנתן למערערת, הרי מאחר שההסכם איננו משקף את המצב בפועל ומבוסס על הצהרות ומצגים לא נכונים, הוא איננו חוקי ו/או איננו תקף, והוא עלול לגרור חיובי ארנונה אישיים כנגד מר אביזמר שלום (מנהל המערערת), לרבות חיובים רטרואקטיביים.

    לאור זאת הודיע ב"כ המערערת למשיבה, בשם המערערת, על ביטול ההסכם עמה ועל הפסקת הייצוג לאלתר.

    המשיבה דחתה את השגותיה של המערערת.

    המערערת, נאמנה לשיטתה, כפי שהגדיר זאת בית המשפט קמא, הודיעה לעירייה במכתב מיום 12.9.11 על ביטול הסכם הארנונה. במכתב הביטול הבהיר ב"כ המערערת לעירייה כי לשיטתו ההסכם איננו משקף את מצב הדברים האמיתי. העירייה דחתה את הודעת הביטול ובמכתב מיום 21.9.11 השיב בא כוחה, כי מבחינת העירייה יש לבצע את ההסכם ככתבו וכלשונו. ב"כ המערערת שלח מכתב נוסף בו הדגיש כי ההסכם שנחתם הינו בלתי חוקי בעליל ולכן אינו תקף.

    ב"כ העירייה לא השיב לב"כ המערערת, אולם זה האחרון לא ויתר, המשיך במגעים עם העירייה עד שבסופו של דבר נחתם בין העירייה והמערערת הסכם חדש מיום 4.6.13, אשר החליף את ההסכם הקודם. בהסכם זה נקבע, כי סיווג הנכס לצורך ארנונה לא יהיה "בית ספר פרטי" אלא סיווג שעניינו מכוני יופי, וכי השטח לצורך חישוב הארנונה יהיה 482 מ"ר.

    לפי פסק דינו של בית המשפט קמא, מבחינה כספית הסיווג שנקבע בסופו של דבר יקר פי שניים מהסיווג שנקבע בהסכם הראשון, ולכן, למרות שהשטח לחיוב הופחת, משלמת המערערת כיום ארנונה בשיעור הגבוה ב- 60% מהחיוב שהשיגה עבורה המשיבה במסגרת ההסכם הראשון.

  4. בפסק דינו דחה בית המשפט קמא את הטענה לפיה ההסכם הינו בלתי חוקי. בית המשפט מפנה לכך שבראשית ההליכים הסכימו הצדדים להצעתו לפיה תתבקש העירייה להודיע האם ההסכם בלתי חוקי, והאם היא עומדת מאחוריו, והעירייה הודיעה כי ההסכם תקין וקביל בהתאם למצגים אשר הוצגו בפני העיריה ובמסגרת שיקולי הצדדים הרלבנטיים לתיק דנן. הדברים אושרו גם על ידי היועץ המשפטי של עיריית נהריה, אשר עמדתו התבקשה, לבקשת המערערת. לנוכח מכתבים אלה של עיריית נהריה כתב בית המשפט קמא כי נחה דעתו שההסכם שהשיגה המשיבה עבור המערערת חוקי, והעירייה לא העלתה בדעתה לבטלו. בית המשפט קמא הוסיף, כי לנוכח עמדת העירייה גם ברור כי חששה הראשוני של המערערת לפי ההסכם חשף אותה לסנקציות עתידיות מטעם העירייה היה חשש שווא, ואכן העירייה לא נקטה בשום שלב כל צעד כנגד המערערת או מנהלה, אביזמר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ