אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 38405-01-14 עיריית תל אביב - יפו נ' א' ואח'

ע"א 38405-01-14 עיריית תל אביב - יפו נ' א' ואח'

תאריך פרסום : 05/08/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
47362-01-14
19/02/2015
בפני השופטים:
1. שבח
2. שוחט
3. פלינר


- נגד -
מערערים:
עיריית תל אביב - יפו
משיבים:
1. ז' א'
2. נציגות הבית המשותף
3. חברת חשמל לישראל בע"מ

פסק דין
 

 

 

1.ביום 5.7.2004 שהה המשיב מס' 1 (להלן – המשיב) במגרש החניה של הבית המשותף ברח' רובינשטיין 59 בתל-אביב (להלן – הבית) המוקף בגדר בנויה שעליה הורכבה תוספת ממתכת בה שולבו פנסי תאורה (להלן – הגדר). עת ניסה המשיב לצאת אל הרחוב תוך דילוג מעל הגדר, נגע בגדר והתחשמל. בדיעבד הוברר כי מקור התקלה בהארקה שבמתקן החשמל הפרטי של הבית.

2.בתביעתו תבע המשיב את נזקיו הן מנציגות הבית המשותף (להלן – הנציגות), הן מהמערערת בע"א 38405-01-14 (להלן – העירייה) והן מהמערערת בע"א 47362-01-14 (להלן – חברת החשמל). מומחה שמינה בית המשפט בתחום הקרדיולוגי שלל קיומה של נכות קרדיאלית, והמומחה בתחום הפסיכיאטרי קבע כי התאונה הותירה אצל המשיב נכות צמיתה בתחום הנפשי בשיעור של 10%. בית משפט קמא מצא לנכון לחייב את שלוש הנתבעות באופן הדדי בנזקי התובע ופסק לזכותו פיצוי בסך 260,000 ₪.

 

3.את חיובה של העירייה השתית בית משפט קמא על היותה "אחראית לשלום הציבור ולמניעת מפגעים במרחב המשמש את הציבור או נושק למרחב הציבורי", וזאת בהסתמך על סעיף 235 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן- הפקודה) ובהסתמך על הגדרת המדרכה שבסעיף 1 לפקודה. בית משפט הוסיף וקבע כי "אין מקום להיזקקות לשאלת הבעלות במקרקעין בכדי לקבוע את אחריות העירייה במקרים כגון דא" וכי "מכיוון שהגדר שבו התחשמל התובע מהווה מקום פתוח אליו ניגשים עוברי אור(ך)ח וכן מהווה חלק מהמדרכה שהינה חלק מהרחוב..."

 

4. את חיובה של חברת החשמל כאחראית לאירוע נימק בית משפט קמא בטעם לפיו "חלה עליה חובת זהירות מושגית בהיותה מספקת את החשמל לצרכן ונוצר ביניהם יחסים חוזיים", אף מן הטעם ש"ניתן היה לדרוש כל תקופה מוגדרת מראש, המצאת אישור של חשמלאי מוסמך על תקינות המתקן (כפי שהדבר נעשה בקשר למעליות ברכוש משותף למשל) ולהטיל הוצאה זו על בעלי הרכוש המשותף או מנהלו".

 

המענה שנתן בית משפט קמא לחובת הזהירות הקונקרטית הינו "מכיוון שהנתבעות כלל לא חשבו שמתפקידן לבדוק את המקום, לדרוש אישורי תקינות תקופתיים, הרי הפרו גם חובת הזהירות הקונקרטית והן אחראיות לנזקיו של התובע".

 

5. הנציגות לא ערערה על פסק הדין וזה הפך חלוט כלפיה. העירייה וחברת החשמל לא השלימו עם קביעותיו של בית משפט קמא בסוגיית החבות, אף אלו בסוגיית הנזק, והגישו את הערעורים שלפנינו.

העירייה טוענת כי בהינתן שעסקינן במפגע בתחום רשות היחיד לא ניתן להטיל עליה כל חבות לגביו, והיא יוצאת נגד הטלתה, החורגת לטעמה מהדין המגדיר את סמכויותיה ואת חובותיה, אף נוגדת את ההלכה הנוהגת. העירייה מוסיפה וטוענת כי אינה מוסמכת לחדור לרשות היחיד ולבצע בה בדיקות כאלו ואחרות; כי שגה בית משפט קמא משראה לכלול בהגדרת המדרכה גם עמוד תאורה המותקן על גדר פרטית; וכי בהיעדר סמכות אף לא קיימת אחראיות. עוד טוענת העירייה כי לא הובאה ע"י המשיב כל ראיה ממנה ניתן להסיק כי ידעה או היה עליה לדעת על התקלה בהארקה ואשר עליה ניתן היה להשתית את הפרת החובה הקונקרטית.

 

6.חברת החשמל קובלת על כי בית משפט קמא התעלם כליל מחוות הדעת ואשר לא נסתרה, המסבירה את נסיבות התאונה ואת היעדר הקשר והזיקה בינה לבין חברת החשמל. היא אף מלינה על כי בית משפט קמא קבע את חבותה על אף שהתובע לא הביא כל ראיה הקושרת בין האירוע לבין חברת החשמל; כי ביסס את קביעת החבות על יחסים חוזיים אף שטענה זו לא הועלתה כלל על ידי המשיב; והתעלם מכך שהאחראי היחידי על תקינותו ובטיחותו של מתקן פרטי המצוי בשטח הפרטי, על הינו הצרכן עצמו.

לאחר ששבנו ונתנו דעתנו לטיעוני הצדדים הגענו למסקנה כי קביעותיו ומסקנותיו של בית משפט קמא אינן יכולות להיוותר על כנן.

 

7.סעיף 1 לפקודה מגדיר מדרכה כ"חלק מהרחוב המיועד למעבר הולכי רגל, לרבות אבני שפה, קיר משען, מדרגות וקירות תומכים".

לא נוכל לקבל את מסקנת בית משפט קמא לפיה גדר הבניין, שבית משפט קבע לגביה ברישא לפסק דינו כי היא "מהווה חלק מהרכוש המשותף" של הבניין, הינה חלק מהמדרכה או מהרחוב רק מחמת היותה נושקת למרחב הציבורי. מסקנה זו אינה מתיישבת עם הגדרת המדרכה והרחוב שבפקודת העיריות, אף אינה מתיישבת עם השכל הישר וההיגיון הבריא שהרי בהתאם לפרשנות זו כל קיר חיצוני של בניין, כל גדר פרטית החוצצת בין המתחם הפרטי לבין המתחם הציבורי, יחשבו כשטח ציבורי שהעירייה חבה לגביו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ