אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 37902-06-14 גלי-גילמרכז לספורט ונופש בקרית מוצקין בע"מ נ' עירית קרית מוצקין

ע"א 37902-06-14 גלי-גילמרכז לספורט ונופש בקרית מוצקין בע"מ נ' עירית קרית מוצקין

תאריך פרסום : 26/08/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
37902-06-14
01/03/2015
בפני השופטים:
1. שושנה שטמר – אב"ד
2. ישראלה קראי-גירון
3. אטיאס


- נגד -
המערערת בתיק 371902-06-14 והמשיבה בתיק 57410-06-14:
גלי-גילמרכז לספורט ונופש בקרית מוצקין בע"מ א' סגל גבסי ואח'
עו"ד א' סגל גבסי ואח'
המשיבה בתיק 371902-06-14 והמערערת בתיק 57410-06-14:
עירית קרית מוצקין
עו"ד א' גולדהמר ואח'
פסק דין
 

 

1.על פסק הדין מיום 18/5/14, שניתן בבית משפט השלום בחיפה בת"א 8613-10-08 (ע"י כב' השופטת א' אלון) הגישו שני הצדדים ערעור, והדיון בהם אוחד.

פסק הדין של בית משפט קמא דן בעיקרו ביחסים חוזיים בין המערערת בע"א 57419-06-14 (להלן - "העירייה") לבין המערערת בע"א 37902-06-14 (להלן- "גלי גיל"), לפיהם החכירה העיריה לגלי-גיל, בחכירת משנה, שטח מקרקעין, שהחכירה הראשית בו הייתה של העירייה. זאת על מנת להקים עליו מרכז ספורט עירוני. הצדדים התדיינו בשני העשורים האחרונים בבתי המשפט ולפני בורר באשר לפרשנות ההסכמים ביניהם ולטענות הדדיות שהם הופרו.

 

רקע עובדתי

2.גלי-גיל זכתה במכרז שאפשר לה לחכור מהעיריה בחכירת משנה שטח מקרקעין בקריית מוצקין, אזור שיפוטה של העירייה, על מנת לבנות עליו מרכז ספורט ונופש. השטח הוחכר לעירייה בחכירה ראשית ממינהל מקרקעי ישראל (להלן "המינהל"). הסכם בעניין זה נחתם ביום 2/7/86, לפיו התירה העירייה התירה לגלי-גיל לבנות על שטחה את מרכז הספורט ולהפעיל אותו למשך 25 שנה עם אופציה להארכה ל-24 שנים נוספות.

הסכם נוסף בין הצדדים נחתם ביום 25/3/87 (להלן "הסכם 1987") בו נקבע, בין היתר, שהעיריה תחכיר לגלי-גיל את השטח, עליו ייבנה מרכז הספורט, בחכירת משנה בדמי חכירה של שקל אחד לתקופה שפורטה לעיל.

גלי-גיל החלה להפעיל את מרכז הספורט, ביום 23/5/88.

 

3.בשנת 1996 החלה העירייה לבנות מרכז ספורט נוסף, "ספורט-לי", שעמד להתחרות במרכז הספורט של גלי-גיל. בין הצדדים התגלעו מחלוקות שהגיעו לבתי המשפט, וחלק מההתדיינויות מובא כאן:

בשנת 1996 עתרה גלי-גיל ב-ה"פ 30082/96 וב-ת"ה 31419/96 לצו מניעה שימנע הקמת בריכה ציבורית ב"ספורט-לי", בטענה שהפעלתה תהיה בניגוד להסכמים בינה לבין העירייה. הליך נוסף שהתנהל בין הצדדים, ב-ה"פ 33448/96 היה במחלקות אם הפעלת חוגים ב"ספורט-לי", היא בניגוד להסכמים בינה לבין גלי-גיל. בסיכום דברים מיום 12/11/96 (להלן- "הסכם הפשרה הראשון"), סוכם שגלי-גיל תסיר את התביעה המשפטית נגד העירייה, והעירייה התחייבה, בין היתר, לקיים ב"ספורט-לי" רק חוגים שאינם מתקיימים בגלי גיל (להלן "חוגים מקבילים או חופפים") למעט ריקודי שנות הששים.

משלעמדתה של גלי-גיל הופר הסכם הפשרה הראשון, היא הגישה בקשה על-פי פקודת ביזיון בית המשפט, בבש"א (מח' חי') 8022/00, שנדונה לפני השופט ברלינר. השופט ברלינר קבע, שאין לאכוף את ההסכם בהליך של ביזיון בית המשפט כיוון שההתחייבויות בו אינן תקפות לתקופה שאין לה סוף, ויש אינטרס ציבורי לקיים חוגים דומים במספר מקומות. גלי-גיל הגישה בר"ע לבית המשפט העליון על החלטה זו (רע"א 5135/00) שנדחתה.

הליכים נוספים בין הצדדים התקיימו בת"א (מח' חי'* 286/99 ובת"א (שלום חי') 67611/96 וכן התדיינו הצדדים בבוררות לפני עו"ד צבי אלטר המנוח. התדיינויות אלו הסתיימו בהסכם פשרה מחודש 6/99, שקיבל תוקף של פסק דין (להלן- "הסכם הפשרה השני"). בהסכם זה סוכם, בין היתר, שגלי-גיל תשלם לעירייה 450,000 ₪ עבור דמי שימוש בשיעור של 0.5% מהכנסותיה השנתיות, וזאת עד סוף שנת 1997; כן הופיעה בו התחייבות של העירייה לחתום על כל מסמך שיידרש לרישום חכירת משנה ע"ש גלי גיל; גלי-גיל התחייבה שכל המסים וההוצאות הקשורות לרישום חכירת המשנה על שמה, יחולו עליה.

גלי-גיל הגישה תביעה נוספת, לבית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 1105/01; נתבעו בה פיצויים בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב הפרת הסכם הפשרה הראשון על ידי העירייה. נתבע גם צו מניעה קבוע שימנע מהעירייה להפעיל בספורט-לי חוגים מקבילים. השופט נאמן, שדן בתובענה, קבע כי העירייה אכן הפרה את ההסכם וחייב אותה לשלם לגלי-גיל 970,830 ₪. עם זאת, לא ניתן צו המונע מהעירייה לקיים חוגים מקבילים, בהנמקה שצו כזה יפגע בחברים שכבר מנויים בספורט-לי. עוד נכתב בפסק הדין, כי הנזק שנדון היה רק עד למועד מתן פסק הדין, וכי ככל שהעירייה תמשיך בקיום החוגים גם לאחר מכן, תקום לגלי-גיל עילה לתבוע דמי נזק נוספים. ערעורים על פסק דין זה הוגשו לבית המשפט העליון על ידי שני הצדדים (ע"א 1658/07 וע"א 1908/07), במסגרתם ניתן צו מניעה קבוע שאסר על העירייה לקיים חוגים חופפים ונקבע כי צו המניעה ייכנס לתוקף ביום 11/6/10, אלא אם תתקבל התביעה של העיריה למתן צו הצהרתי שהיא ביטלה את ההסכם כדין, שאז צו המניעה של בית המשפט העליון לא ייכנס לתוקפו. התובענה שבית המשפט העליון התייחס אליה, היתה בת"א (מח' חי') 992/08, ונדונה לפני. בפסק דיני מיום 1/9/10 קבעתי, כי עקב הודעת הביטול שהעבירה העירייה ביום 25/3/07 בעקבות פסק דינו של השופט נאמן, בה הבהירה לגלי-גיל שהיא מבטלת את הסכם הפשרה, יש להורות על הפסקת ההסכם באשר להתחייבות שלא לקיים חוגים מקבילים, וזאת החל מיום 11/6/09. גם על פסק דין זה הגישה גלי-גיל ערעור, שנדון בע"א 7870/10, ונדחה בהסכמה לאחר שהצדדים הגיעו לפשרה, לפיה, העירייה תשלם לגלי-גיל 250,000 ₪, וכדבריו של בא כוחה של העירייה בפרוטוקול לפנינו, סכום הפשרה הוא עבור קניית הסיכון, שיתקבל הערעור על פסק הדין המפסיק את ההסכם בדבר המנעות מקיום חוגים חופפים, מה שהיה עלול להנציח את ההגבלה למשך 30 שנות החכירה שנותרו. לטענת העירייה, הם שלמו כ-9,000 ₪ עבור כל שנה שנותרה.

 

4.הערעור הנוכחי של העיריה עוסק בתביעתה לחייב את גלי-גיל למתן חשבונות ולשלם לה דמי שימוש שנתיים של 0.5% מכל התקבולים שהתקבלו ממכירת מנויים וכרטיסים חד פעמיים בהתאם לסעיף 42 להסכם ההקמה.

גלי-גיל תבעה בתביעה שכנגד, לחייב את העירייה לשלם לה פיצויים עבור התקופה שלאחר שניתן פסק דינו של כב' השופט נאמן, בה הופעלו חוגים חופפים בספורט-לי, ועד למועד בו נקבע כי ההסכם המגביל חוגים חופפים בשני המרכזים, בטל (11/6/09).

עוד טענה גלי-גיל, שהעירייה הפרה את התחייבותה על פי ההסכמים ביניהם לרשום אותה כחוכרת משנה בלשכת רישום המקרקעין, וכתוצאה מכך גרמה לה לנזקים כספיים משום שאין ביכולתה להשתמש בנכס כבטוחה לקבלת אשראי. העירייה טענה בעניין זה, שגלי-גיל התחייבה לשלם את דמי החכירה למינהל גם עבור החכירה הראשית, ומשאיננה משלמת אותם, היא איננה זכאית שחכירת המשנה תרשם על שמה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ