אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 37761-02-14

ע"א 37761-02-14

תאריך פרסום : 26/08/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
37761-02-14
20/08/2015
בפני השופט:
ישעיהו שנלר

- נגד -
מערערת:
S. C. Reason Investment SRL
עו"ד אירית ינקוביץ
משיבה:
1. עידית אביעז
2. הראל גל-ים

עו"ד יצחק יונגר
עו"ד הראל גל-ים
פסק דין

קמא

2.בעקבות רצונו של מר שמואל ינקוביץ להשקיע במקרקעין ברומניה נוצר קשר בינו לבין המשיבה. בהתאם להצעת המשיבה, ולפי דרישת הדין הרומני, הקים מר שמואל ינקוביץ ברומניה חברה - היא המערערת - שהתקשרה בחוזים לרכישת מקרקעין בסמוך לבוקרשט, בירת רומניה (להלן: המקרקעין). מר ינקוביץ נרשם כמנהל החברה (להלן: מנהל המערערת). לטענת המערערת, על אף התחייבותה, המשיבה לא פעלה להשבחת המקרקעין, על דרך של שינוי יעוד. מחמת הפרת ההסכם בין המשיבה לבין המערערת נגרם לאחרונה נזק, בגינו הוגשה התביעה לבית משפט קמא.

3.בסמוך להגשת התביעה הגישה המשיבה בקשה למחיקת כתב התביעה עקב טענת "פורום לא נאות" (ולאחר מכן ניתנה לה אורכה להגשת כתב הגנה). בבקשתה טענה המשיבה כי אין למדינת ישראל זיקה כלשהי לסכסוך בין הצדדים. לטענתה, "הפורום הטבעי" לתביעה הוא הפורום הרומני - לאור השאלות העומדות בלב הסכסוך והנדרשות להכרעה בו, כמו גם לאור זהות הצדדים והעדים הרלוונטיים. המשיבה הוסיפה כי בנסיבות העניין ציפיותיהם הסבירות של הצדדים הן כי התביעה תידון בבית משפט ברומניה, ולכיוון זה נוטים גם השיקולים הציבוריים.

מנגד, טענה המערערת כי מקומה של התביעה להתברר בבית המשפט בישראל, אשר כבר קנה סמכות לדון בסכסוך - וכי על המשיבה להרים נטל כבד לשם קבלת בקשתה. לטענת המערערת, השאלות הממוקדות שנדרשות להכרעה בתביעה עיקרן במצגי המשיבה במשא ומתן קודם לרכישת המקרקעין, והן אינן מצביעות על נאותות הפורום הרומני. כמו כן, כלל העדים הרלוונטיים לעניין זה הם אזרחים ישראלים - מנהל המערערת והמשיבה עצמה. עוד הוסיפה המערערת כי הציפיות הסבירות של הצדדים לסכסוך - כשני ישראלים שהתקשרו בהסכם בישראל - הן כי התביעה תידון בבית המשפט הישראלי, וגם השיקולים הציבוריים נוטים לבירור התביעה בישראל.

4.בית משפט קמא קבע כי על אף שנטל השכנוע לעניין "פורום לא נאות" מוטל על המשיבה, הרי שבנסיבות העניין הורם הנטל - והמאזן נוטה באופן משמעותי לבירור המחלוקת בין הצדדים בפורום הזר, הוא בית המשפט ברומניה. לגישת בית משפט קמא, השיקול המרכזי בקביעת הפורום הנאות בענייננו הוא המקום בו נמצאים המקרקעין, כל הקשור בשינוי היעוד שלהם (השבחת המקרקעין) ומיקום הימצאותם של העדים הרלוונטיים לעניין זה - כולם מתייחסים לרומניה. בית משפט קמא קבע שזהו הדין גם ביחס לקביעה אם אכן הציגה המשיבה "מצגי שווא" או אם פעלה ב"תרמית" או ב"התרשלות" - שכן כל אלה קשורים בדין הרומני, לרשויות הרומניות ולעדים מרומניה. נוסף על כך, ציין בית משפט קמא כי המערערת היא חברה הרשומה ברומניה וכי "מרכז חייה" של המשיבה הוא ברומניה. מנגד, העניינים הקושרים את המחלוקת בין הצדדים לישראל (כמפורט בפסק דין קמא) הם משניים ובלתי-רלוונטיים לבירור השאלות שבמחלוקת. בהתאם, הציפיה הסבירה של הצדדים בנסיבות אלה היא כי הסכסוך ידון ברומניה, וכך השיקולים הציבוריים המתייחסים לעלויות (במובן הרחב) של ניהול ההליך בבית משפט בישראל. לאור האמור לעיל, קיבל בית משפט קמא את הבקשה והורה על מחיקת התביעה מהטעם של "פורום לא נאות".

טענות הצדדים בערעור

5.בערעור שהגישה שבה וטענה המערערת כי מקומה של התביעה להתברר בישראל, מאותם טעמים שפירטה בבית משפט קמא - עליהם חזרה בהרחבה בערעור. בעיקר נטען כי בית משפט קמא שגה בקביעותיו בעניינים הבאים: עילת התביעה וזהות הצדדים להסכם בעל פה שנכרת בין מנהל המערערת לבין המשיבה; מיקום המקרקעין כשיקול המרכזי בהכרעה; זהות העדים הרלוונטיים לבירור הסכסוך; קיום הבחנה בין מנהל המערערת לבין המערערת עצמה; והתייחסות למערערת כחברה רומנית. עוד טענה המערערת כי בית משפט קמא שגה בקביעתו כי הורם הנטל להוכחת טענת "פורום לא נאות". המערערת הוסיפה כי בית משפט קמא שגה בקובעו, ללא כל ראיה, כי מקום מושבה של המשיבה הוא ברומניה - כאשר אין חולק כי המשיבה היא אזרחית ישראל ותושבת ישראל. במסגרת עיקרי הטיעון מטעמה, נטען על ידי המערערת כי בית משפט קמא שגה כשלא התייחס לכך שלא ניתן לברר את התביעה בבית משפט ברומניה, וזאת משלושה טעמים: המשיבה אינה מגיעה כלל לרומניה; "הדין הרומני שונה מהדין בישראל בכל הנוגע להסכם בעל-פה"; הדין הרומני אינו מאפשר תביעה בין צדדים שאינם אזרחי או תושבי רומניה.

בטיעון בפנינו הדגישה באת כוח המערערת כי עילת התביעה היא אותה התחייבות נטענת של המשיבה כלפי מנהל המערערת, כי תוך שנה ישונה ייעוד המקרקעין - וכאשר אין מחלוקת כי זאת לא נעשה, וביחס לעילה זו אין כל זיקה לרומניה.

מנגד, חזרה המשיבה על הטענה כי המדובר ב"סכסוך רומני מובהק", כעולה מכתב התביעה עצמו. בתשובתה הדגישה המשיבה את העניינים הבאים: היות המערערת עצמה חברה הרשומה ברומניה - ודחיית טענת המערער ל"הרמת מסך" (דה-פקטו) בין המערערת לבין מנהלה; היות המקרקעין - המצויים בלב המחלוקת בין הצדדים - ברומניה, על כל הקשור בכך; היות כלל העדים, זולת מנהל המערערת, אזרחים רומנים או בעלי קשר משמעותי לרומניה; אי-קיומו של הסכם בעל פה בין מנהל המערערת לבין המשיבה וקיומו של "חוזה מקדים" בין המערערת לבין צדדים שלישיים, כפי שהוגדר בכתב התביעה באופן שונה מאשר בערעור. המשיבה שבה וציינה כי מקום מושבה הקבוע (להבדיל מתושבות) הוא ברומניה, כפי שטענה בתצהירה, והדבר עולה אף מהצהרות מנהל המערערת בהליכי הביניים בבית משפט קמא. בנוסף, נטען על ידי המשיבה כי ניתן לברר את התביעה בבית משפט ברומניה, וכי אין ממש בטיעוני המערערת בעניין אחרון זה - אשר הועלה רק במסגרת הערעור.

דיון והכרעה

6.ההלכה הפסוקה בטענת "פורום לא נאות" סוכמה בבית המשפט העליון ב-ע"א 3999/12 אלצר בע"מ נ' LINAK A/S (20.1.14), כך:

"לצורך בחינת תחולתה של דוקטרינת הפורום הלא נאות יש לבחון האם הפורום המקומי הוא "הפורום הטבעי" או שקיים פורום טבעי זר בעל סמכות לדון בתובענה. במסגרת דוקטרינה זו מבקש בית המשפט לצמצם את התופעה של "Forum Shopping" - בחירה של בעלי דין במקום ההתדיינות בהתאם לנוחותם, ואשר לתפיסתם ייטיב עם סיכוייהם, זאת תחת פניה לפורום שהוא "טבעי" לתביעה (ראו...). מבחן זה מוכרע בהתחשב ב"מירב הזיקות" הרלבנטיות. יש אף לבחון מהן הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות בסכסוך, ולשקול שיקולים ציבוריים, לרבות מהו הפורום שיש לו "עניין אמיתי" לדון בתובענה (...). בית המשפט יתחשב בטיבו של הסכסוך, במקום הימצאו של הפורום החלופי ובקשר בין הצדדים או עילת התביעה לבין פורום זה, בדין החל על הסכסוך, ביעילות ההליך, באפשרות שבידי התובע לזכות בדיון נאות במדינה זרה, במהות ההליך ובתכליתו... "בחינת מכלול הזיקות לאור מכלול הנסיבות תכריע בכל עניין ועניין אם הסוגיה רחוקה מדי מהפורום - וקרובה מספיק לפורום אחר - כדי להצדיק סירוב להפעיל סמכות שכבר הוקנתה מכוח מעשה ההמצאה" (ס' וסרשטיין פסברג משפט בין-לאומי פרטי (כרך א') תשע"ד, 57...; ראו גם גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מה' 11, תשע"ג-2013, 80-77, המציין כי גם לאחר שפחת כוחה של הדוקטרינה בעידן הגלובליזציה, לא אבד עליה הכלח." [ההדגשות שלי]

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ