אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 37535-07-16 אגה זדה נ' מדינת ישראל-משטרת ישראל (משטרת גבולות)

ע"א 37535-07-16 אגה זדה נ' מדינת ישראל-משטרת ישראל (משטרת גבולות)

תאריך פרסום : 01/12/2016 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
37535-07-16
12/11/2016
בפני השופטת:
חנה פלינר

- נגד -
מערער/מבקש:
יוחאי אגה זדה
עו"ד אורנה ששון-שוורץ ואח'
משיבה:
מדינת ישראל-משטרת ישראל (משטרת גבולות)
עו"ד פרקליטות מחוז ת"א
החלטה
 

 

1.בפני בקשה לקבלת פטור מהפקדת ערבון בו חויב המבקש או הארכת מועד להפקדתו ב- 45 יום, בעקבות ערעור אשר הוגש על החלטת בית משפט שלום 31/05/16 (להלן: "פסק הדין"). בפסק הדין נדחתה תביעתו של המערער אשר הוגשה כנגד המשיבה – בעקבות אירוע של הכאתו על ידי שוטרים, אירוע אשר גרם לו, לטענתו, לפגיעות בגוף ובנפש. בית משפט קמא קיים שלוש ישיבות הוכחות והוציא מלפניו פסק דין המשתרע על פני 14 עמודים. בית משפט הגיע למסקנה כי פגיעת המערער הייתה כתוצאה מתאונה, ולחלופין וגם אם הפגיעה הינה כתוצאה מתקיפת שוטרים, אזי אלו הפעילו כוח סביר ב"סערת האירוע". בית משפט חייב את המבקש בהוצאות משפט בסך של 36,000 ₪, שטרם שולמו.

 

2.בבקשה המונחת לפניי טוען המבקש כי הינו יליד 1986; כי נפגע קשה באירוע וכי סיכויי הערעור גבוהים. המבקש טוען כי אינו עובד ומתגורר עם הוריו, ומסייע לאביו בעסק המשפחתי – קיוסק. המבקש צירף דפי חשבון בנק, טען כי אינו יכול לקבל הלוואה ואין בנמצא קרובי משפחה או חברים היכולים לסייע לו.

 

3.המשיבה הגישה התנגדות לבקשה. המשיבה מזכירה את הראציונל הטמון בחיוב בעירבון – הבטחת תשלום ההוצאות לטובתה, במידה ויפסקו. המשיבה טוענת כי המבקש לא צירף אסמכתאות הנדרשות על מנת לפרוש את מצבו הכלכלי האמיתי והעדכני, לרבות ניסיונות לגיוס כספים; לא צירף תצהירים מטעם הוריו; לא פירט מיהם הגורמים אליהם פנה לצורך קבלת סיוע. המשיבה מזכירה כי המבקש נשא באגרת בימ"ש בהליך בבימ"ש שלום; נשא בהוצאות חוות דעת רפואית; נשא ועדיין נושא בתשלום שכר טרחה לעורך דין מהמגזר הפרטי. כן טוענת המשיבה שהערעור חסר סיכוי, בין היתר מאחר ומדובר בפסק דין מנומק הנסמך על ניתוח הראיות והעדויות שהובאו בפניו וכי הסיכוי שבית משפט של ערעור יטה להתערב במקרים כאלו הינו נמוך.

 

4.המבקש השיב לתגובה וטען כי יש לא נסתרה טענתו לפיה הוא אינו עובד מאז האירוע בשנת 2006. המבקש טוען כי נשא באגרה בקושי רב, כי המשיבה מכירה את יכולותיהם של הוריו, בין היתר מאחר ונחקרו על ידה בהליך בבימ"ש קמא ואין כל טעם ענייני בהתנגדות.

 

5.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, בפסק הדין ובהודעת הערעור, סבורה אני כי דין הבקשה להידחות. כידוע, הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).

 

6.על תכליתו של העירבון והשיקולים בקביעתו שב ועמד בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) בבשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21/7/14) [פורסם במאגרים]:

"הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המשיב.

ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428 לתקנות).

כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה העירבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנקבעו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראו למשל: רע"א 4763/12 ויסולי נ' דלק נדל"ן בע"מ ...).

תקנה 429 לתקנות מאפשרת לבעל דין לבקש לערוב בדרך אחרת להוצאות המשיב, והכרעה בבקשה זו נתונה לרשם (או למזכיר הראשי של בית המשפט) במעמד צד אחד ..."

 

7.בעל דין רשאי לעתור לפטור מהפקדת ערבון או להפחתתו מטעמים של קושי כלכלי להפקידו ועליו הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים. הראשון שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד את העירבון והשני שלהליך שהוגש סיכוי להצליח (ראה: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי). די שלא עמד בתנאי אחד כדי שבקשתו תדחה. זאת ועוד, על פי ההלכה לצורך בחינת התנאי הראשון לא די בבדיקת המסוגלות האישית של בעל הדין אלא יש להוכיח שניסה להסתייע בחבריו וקרוביו לשם הפקדת העירבון, או להציג טעם מספק מדוע לא עשה כן, ראו בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות (17/12/09) : " לא די בהעלאת הטענה כי קרוב משפחה מדרגה ראשונה אינו יכול לעזור למבקש פטור מעירבון. יש לגבות זאת בנתונים ובמסמכים המאמתים את היעדר יכולתו או היעדר מוכנותו. כבר נקבע כי העירבון "נועד להגן על אינטרס פרטני של בעל הדין שכנגד מפני חסרון כיס, טרדה, ואובדן זמן ומפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות ... להבטחת הוצאותיו בגין גרירתו להליך ערעורי שכשל" (רע"א 8998/08 AL ZAFAR GENERAL CONTRACTING נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.11.08); וראו גם בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.10.07))."

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ