אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 36556-10-16 הקדש בית חינוך יתומים הכללי של העדה הספרדית בירושלים נ' איצ'ר ואח'

ע"א 36556-10-16 הקדש בית חינוך יתומים הכללי של העדה הספרדית בירושלים נ' איצ'ר ואח'

תאריך פרסום : 03/04/2017 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לערעורים אזרחיים
36556-10-16
30/03/2017
בפני השופטים:
תמר ענת אלכסנדר בזק רפפורט זינגר רון

- נגד -
המערער:
הקדש בית חינוך יתומים הכללי של העדה הספרדית בירושלים
עו"ד נורית מזובר-רז
המשיבים:
1. יעקב איצ'ר
2. מזל איצ'ר
3. אליהו איצ'ר

עו"ד אורן ולירו
פסק דין

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת מ. קסלסי) מיום 31.7.16 בת.א 4812-11-11 ובת.א 4560-11-11, אשר הדיון בהם אוחד. במסגרת פסק הדין חויב המשיב 1 לשלם למערער סך 25,494 ₪ והמשיבים 2 ו- 3 חויבו לשלם סך 22,322 ₪, שאם לא כן יהא עליהם לפנות המושכרים בהם מתגוררים הם.

עניינו של ההליך בשתי דירות ברחוב מיוחס 8 בירושלים, אשר הושכרו למשיבים בדיירות מוגנת, אשר המערער תבע את פינוין בטענה כי המשיבים ביצעו שינויים במושכר ללא ידיעתו והסכמתו וללא היתר בנייה, תוך פלישה לשטח שלא הושכר. עוד נטען כי המשיבים לא שילמו דמי שכירות במשך מספר שנים.

תחילה התבררו התביעות בפני כבוד השופטת א. שניידר, אשר הכריעה בהן ביום 6.10.2015, תוך שקבעה כי השינויים שנעשו בשני המושכרים אכן נעשו ללא הסכמת הבעלים ודמי השכירות אכן לא שולמו. פסק הדין הורה על פינוי המשיבים, אך בשל השיהוי הרב מאז ביצוע ההפרות, נדחתה בקשת המערער למתן צו להריסת תוספת הבניה ולתשלום חוב השכירות.

על פסק הדין האמור, הוגש ערעור המשיבים שנדון במסגרת ע"א 44283-11-15 בבית משפט זה (בפני הרכב השופטים נ. בן-אור, ר. וינוגרד, א. דראל). מותב הערעור נתן ביום 22.3.2016 תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, לפיה הערעור יתקבל במובן זה שייקבע כי המערערים שם – המשיבים דנן – זכאים לסעד מן הצדק, אולם הדיון במהותו ובתנאיו של סעד זה, יוחזר לביהמ"ש קמא.

בין לבין פרשה כבוד השופטת שניידר מתפקידה, כך שהמשך הטיפול בתביעה הועבר לכבוד השופטת מ. קסלסי כאמור והצדדים הגישו סיכומים. המערער דרש כי הסעד מן הצדק יותנה בהריסת הבניה שנעשתה ללא היתר, כמו גם בפירעון מידי של חוב דמי השכירות וכן בפיצוי כספי בגין עשיית עושר ולא במשפט בשל השימוש החורג והוצאות משפט.

 

מנגד, טענו המשיבים למצב אישי קשה, אשר בא לידי ביטוי במסמכים שהגישו בבקשתם לפטור מעירבון במסגרת הערעור הקודם. עוד הפנו המשיבים לעובדה כי תקופת מגוריהם בדירות היא ארוכה וכי התוספות שנבנו הינן קטנות, זניחות ומיטיבות עם הבעלים, אשר ישנו על זכויותיהם משך שנים.

נפסק כי המערער אכן זכאי להתניית הסעד מן הצדק בפירעון דמי השכירות, אך ללא ריבית והצמדה. בכל הנוגע לתוספות הבניה נקבע כי אין להורות על הריסתן בשל חלוף הזמן, העובדה שהן משביחות את הנכס והעדר ראיה ברורה איזה חלק יש להרוס. עם זאת נפסק כי בגין תוספות אלו יש לשלם 2,000 ₪ בגין כל אחת מהדירות. אשר להוצאות משפט – בגין כל דירה נפסק סך 5,000 ₪.

המערער טוען כי בית משפט קמא הקל יתר על המידה עם המשיבים בכל הנוגע לתנאים שנקבעו למתן סעד מן הצדק, ובפרט בהתייחס לתוספות הבניה, אשר לא הורה על הריסתן. מכל מקום, כך נטען, משלא הורה על ההריסה ועל סילוק יד מן הפלישה, שגה בית משפט קמא בכך שלא חייב בתשלומים הנגזרים מן המצב הקיים, אלא בסכום חד פעמי נמוך. עוד נטען כי לפני בית משפט קמא לא היו ראיות אודות מצבם האישי של המשיבים, ולא ניתן היה להסתמך בנושא זה על מה שהובא בפני בית המשפט של ערעור בבקשת פטור מערבון. כמו כן טען המערער כי טעה בית משפט קמא משלא נפסקו הפרשי הצמדה וריבית באשר לדמי השכירות, וכי ההוצאות שנפסקו אינן הולמות.

ב"כ המשיב מצדו טוען כי מדובר בדירות שמצבן עלוב ביותר והן משמשות בני משפחה רבים. לטענתו, מרשיו השקיעו רבות בדירות על מנת לעשותן ראויות למגורים. עוד מודגש מצבן האישי, המשפחתי והכלכלי הקשה של המשיבים. מנגד עומדת התנהלות המערער, שמשך שנים ארוכות לא גילה ענין בדירות ומנוע הוא מלטעון כנגד השינויים שבוצעו. נטען כי לא היה מקום לפסוק הפרשי הצמדה וריבית בגין דמי השכירות, משום שהבעלים סרבו לקבלם בעבר. אשר להימנעות בית משפט קמא מלהורות על הריסה – ב"כ המשיב מסב את שימת הלב לכך שבעת ביקור שנעשה במקום (בידי כב' השופטת שניידר) ציין בית המשפט שלא עלה בידו לאמוד את תוספת הבניה ולתחום את גבולותיה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ