אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 36466-10-14 יעקובוב נ' קיפצובה

ע"א 36466-10-14 יעקובוב נ' קיפצובה

תאריך פרסום : 21/09/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
36466-10-14
02/06/2015
בפני השופטים :
1. שרה דברת אס"ד וסג"נ
2. ואגו חייבמוביץ'


- נגד -
המערער:
יונתן יעקובוב
עו"ד אביעד בן אולד
עו"ד חן וולפר
המשיבה:
קפצובה - פארק משחקים
עו"ד עזרא האוזנר
פסק דין
 

השופטת ש. דברת, ס. נשיא:

  1. ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע בת.א 7233-07 שניתן על ידי כב' השופטת מיכל וולפסון ביום 8.8.14, בו נדחתה תביעת המערער לפיצוי בגין נזקי גוף, משלא הוכח הקשר הסיבתי בין הנזק שנגרם למערער לבין התרשלות המשיבה.

     

  2. המערער, יונתן יעקובוב (להלן - "המערער"), יליד 1980, ביקר עם משפחתו בפארק השעשועים אותו מפעילה המשיבה, קפצובה - פארק משחקים בקיבוץ צובה (להלן - "המשיבה"). ביום 3.6.06 במהלך שהותו בפארק, עלה המערער למתקן המכונה 'הפירמידה' (להלן - "המתקן"). המתקן הינו מתקן מתנפח, הבנוי מיריעות פלסטיק מסוג PVC התפורות זו לזו, כאשר באמצעו מצוי מסלול טיפוס ובשני צדי מסלול הטיפוס, קיימים מסלולי גלישה מקבילים, אשר זמן הגלישה בהם הינו מספר שניות. המערער גלש על אחד המסלולים, כאשר עם סיום הגלישה התברר לו, כי פרק את כתפו. מיד לאחר מכן ניגשו אל המערער מפעיל המתקן ובני משפחתו והוא טופל רפואית במרפאת הפארק.

    לטענת המערער, בעקבות פציעתו סובל הוא מכאבים ופריקות ונקעים חוזרים ונשנים בכתפו השמאלית, ובשל כך נקבעו לו 20% נכות והוא נאלץ לסיים את שירותו בצבא קבע.

     

  3. המערער הגיש תביעה נגד המשיבה בטענה כי התרשלותה בתחזוקת המתקן היא שגרמה לפציעתו. תביעתו של המערער נתמכה בחוות דעתו של המומחה מר מנחם קציר, אשר ציין, כי "פציעת התובע ארעה כתוצאה מכך שיריעת הכיסוי במסלול הגלישה לא הייתה מחוברת ולולאות החבור של היריעה היו גלויות והיוו סכנה להילכדות של חלקי גוף ואשר גרמו לפציעת התובע" (סעיף 6 לחוות הדעת, נספח ד' לכתב הערעור).

    בית המשפט קמא דחה את התביעה. נקבע, כי מעל ליריעת הגלישה של המתקן המקורי חוברה יריעת שחיקה, על מנת להגן על יריעת הגלישה מפני בלאי מוקדם, וכי בשל לחץ הגלישה נוצרו מרווחים בין יריעת השחיקה למתקן שתחתיה, ובהם לולאות; המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלה האם מרווחים אלה הם שגרמו לפציעת המערער. בית המשפט קמא דחה את הטענה כי יש להחיל את סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן - "פקודת הנזיקין"), שכן לא הוכח שלמערער לא היתה היכולת לדעת מה היו הנסיבות שגרמו לנזק, כיון שניתן היה להשיג מידע מפורט על מבנה המתקן, כמו גם על תנועת הגוף על גבי משטח מתנפח מעין זה והדבר לא נעשה. בית המשפט קבע, כי המערער לא הצביע על אירוע של היתפסות או הילכדות, וכי אינו נותן אמון בעדות חברו, דוד מחלב, להתעוותות הגוף בעת הגלישה. אין די בעצם קיומם של מרווחים, המופיעים בתקן כמקור לסיכון בטיחותי, על מנת להוכיח את קיומו של קשר סיבתי, והיה על המערער להוכיח כי מנגנון פריקת הכתף תואם את הליך הגלישה והאפשרות כי חלק גוף נקלע למרווח בין היריעות. כן ניתן היה לצפות כי אם חלק מגופו של המערער נתפס והשתחרר יווצר פתח גדול מהרגיל עם סיום הגלישה במתקן, אך לא הובאה ראיה לקיומו של פתח מעין זה. משכך, קבע בית המשפט קמא, כי לא הונחה תשתית ראייתית ממנה ניתן ללמוד מדוע הכתף נפרקה; משלא הוכח הקשר הסיבתי בין הנזק להתרשלות, נדחתה התביעה.

    מכאן הערעור.

     

    טענות הצדדים

  4. המערער טוען, כי טעה בית המשפט קמא עת לא ייחס משקל ראוי להעדרה של חוות דעת מטעם המשיבה ולכך שמר מיכה מסטרמן, מהנדס הבטיחות שאישר את מתקני השעשועים בפארק, לא הובא לעדות והעד היחיד מטעם המשיבה, מר אלכס טמיר, אישר כי ביצע שינויים במתקן והסיר את החבלים שאמורים היו להצמיד את היריעה למתקן, וזאת על אף שאין לו השכלה פורמלית בתחום; משכך, גרם הוא לפציעתו של המערער. לא היה מקום לייחס משקל לכך שהמערער לא זכר בוודאות איך ארעה הפגיעה בהתחשב בכך שהמדובר בגלישה מהירה וקצרה ביותר ובהתחשב בכך שאין חולק כי המערער החל את הגלישה בריא וסיים אותה עם כתף פרוקה. המומחה התייחס למנגנון פריקת הכתף שלדעתו תואם את מנגנון הגלישה, ואף הבהיר כי התרשלות המשיבה, אשר לא דאגה כי יריעות הכיסוי במתקן יהיו מחוברות היטב, היא שחשפה את המשתמשים במתקן לאפשרות של הילכדות חלקי גוף בין היריעות במתקן.

    עוד טוען המערער, כי היה מקום להחיל את סעיף 41 לפקודת הנזיקין שכן המדובר במתקן שהיה בשליטתה המוחלטת של המשיבה ואשר גלישת המערער עליו הייתה קצרה ביותר. המשיבה יצרה נזק ראייתי של ממש בכך שהעלימה את המתקן ולא טרחה לשמור אותו על מנת שיהיה ניתן לבדוק אותו, לא בדקה אותו בעצמה ואף לא הגישה חוות דעת מומחה מטעמה, ואף על פי כן יצאה נשכרת מכך.

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ