אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 3543/16 - ב'

ע"א 3543/16 - ב'

תאריך פרסום : 16/08/2016 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
3543-16-ב'
10/08/2016
בפני השופט:
צ' זילברטל

- נגד -
המבקשים:
1. י.ב.
2. נ.ב.

עו"ד פרחי יוסף
המשיבים:
1. מ.ב.
2. איהאב סבאח-עו"ד(מנהל מיוחד)
3. הכונס הנכסים הרשמי

עו"ד ענבל קדמי-עברי
החלטה

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק פש"ר 18146-05-13 שניתן ביום 31.3.2016 על ידי כב' השופט יוסף בן-חמו

 

 

           בקשה לסעד זמני עד למתן פסק דין בערעור המבקשת על החלטתו מיום 30.3.2016 של בית המשפט המחוזי בנצרת בפש"ר 18146-05-13 (כב' השופט י' בן-חמו).

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. ביום 12.11.2013 ניתן צו כינוס נגד המשיב 1 (להלן: החייב) והמשיב 2 מונה כמנהל מיוחד לנכסיו. בהמשך, ולאחר שהוכרז החייב פושט רגל, מונה המשיב 2  כנאמן לנכסיו (להלן: הנאמן). כעולה מתגובתו של המשיב 3 (להלן: הכנ"ר), נגד החייב הוגשו תביעות חוב בסך כולל של למעלה משני מיליון ש"ח. ביום 9.2.2014 הגישו המבקשים, הורי החייב, תובענה למתן פסק דין הצהרתי לפיו הנכס המצוי ברחוב *** (להלן: הנכס), אשר רשום על שם החייב וגרושתו, שייך למבקשים, תוך ביטול העיקולים שהוטלו על הנכס. המבקשים הסתמכו בטענותיהם על הסכם שנחתם ביום 7.9.2010 בין המבקשים לבין החייב וגרושתו, אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, בגדרו הוסכם כי המבקשים ירכשו את זכויותיהם של החייב וגרושתו בנכס בתמורה לסך של 367,500 ש"ח. לבקשת הנאמן, עוכבו ההליכים בתביעה שהגישו המבקשים ועניינה הועבר לדיון במסגרת תיק פשיטת הרגל המתנהל נגד החייב בבית המשפט המחוזי.

 

  1. בהחלטתו מיום 30.3.2016 קבע בית המשפט המחוזי כי מכירת זכויותיו של החייב בנכס למבקשים מהווה הענקה בטלה לפי סעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה), כאשר לא מתקיימים הסייגים המנויים בסעיף 96(ג) לפקודה, שכן המבקשים לא היו תמי לב בעת העברת הזכויות בנכס לידם. בצד זאת נקבע, כי זכויותיה של גרושת החייב בנכס נמכרו למבקשים כדין.

 

           כלפי החלטה זו הגישו המבקשים ביום 2.5.2016 ערעור לבית משפט זה. בהמשך, ביום 9.5.2016 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי "בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין" עד למתן הכרעה בערעורם, וזאת למרות שלכאורה אין מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע כי אם בבקשה למתן סעד זמני, ולמרות שכתב הערעור עצמו כבר הוגש לבית משפט זה, ועל כן, בהתאם לפסיקה ולתקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), הערכאה הדיונית אינה הערכאה המוסמכת ליתן סעד זמני כגון-דא בשלב זה (ראו למשל: ע"א 2631/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' מסארוה, פסקה 14 (17.6.2014)). בהחלטתו מיום 7.6.2016 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשים, ללא פירוט לטעמים שהובילוהו לכך, לבד מן הקביעה כי מקובלים עליו נימוקי הנאמן. כל זאת, על אף שמלכתחילה, לכאורה, לא היה מקום שבית משפט קמא יידרש לבקשה האמורה, נוכח העובדה כי זו הוגשה לאחר מועד הגשת הערעור לבית משפט זה. בנוגע לכך ייאמר כבר עתה, כי לכאורה, בהתחשב בכך שניתנה החלטה בבקשה שבפנַי על-ידי בית המשפט המחוזי עובר להגשת הבקשה דנא,  ייתכן כי היה על המבקשים להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה האמורה חלף הגשת בקשה שבבסיסה הדרישהל"בירור 'De Novo' בערכאה שניה, של סוגיה שכבר הוכרעה" (שם; ע"א 7682/10 שני נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (7.11.2010); ע"א 8588/10 ברוש נ' אהרוני, פסקה 7 להחלטתה של השופטת ע' ארבל (20.1.2011)). ואולם, משהמשיבים כלל לא טענו לעניין זה, ובעיקר בהתחשב בספקות באשר לתוקפה של החלטת בית המשפט המחוזי בנסיבות העניין, איני מוצא להתייחס לסוגיה זו במסגרת בחינת הבקשה דנא, והבקשה תיבחן באמות המידה הרגילות, ללא התחשבות בכך שלכאורה מדובר בבקשה שאינה מקורית במהותה. עם זאת, אבקש להעיר כי דומה שהקפדה על הוראות התקנות וסדרי הדין במסגרת ההליכים המתוארים, הן מצדם של בעלי הדין והן מצדו של בית המשפט המחוזי, הייתה מונעת את הבעייתיות שתוארה ומייתרת הגשת בקשות סרק ומתן החלטות שלא לצורך.

 

  1. בהמשך, הגישו המבקשים לבית משפט זה את הבקשה דנא - "בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין ובקשה דחופה למתן צו עיכוב ארעי". בהחלטתי מיום 26.6.2016 הוריתי על מתן סעד ארעי לפיו הנאמן יימנע מעשיית דיספוזיציה בנכס עד למתן החלטה בבקשה דנא, כשהובהר כי דומה שהבקשה היא בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור ולא בקשה לעיכוב ביצוע, כפי שהוגדרה על-ידי המבקשים.

 

טענות הצדדים

 

  1. לטענת המבקשים מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתם, שכן דחיית הבקשה תוביל לפינויים של המבקשים, זוג מבוגר בעשור השמיני לחייו, מבית מגוריהם – דבר אשר יגרום לנזק כבד מנשוא ובלתי הפיך. כל זאת, כשנטען כי מנגד נראה שלא ייגרם כל נזק לקופת פשיטת הרגל בעקבות מתן הסעד הזמני, שכן ממילא ההליכים הנוגעים לנכס מתנהלים כבר תקופה ממושכת. עוד נטען, כי סיכויי ערעורם של המבקשים גבוהים ביותר, מה גם שאף אם בסיכויים קלושים עסקינן – הלכה היא, כשמדובר בנזק בלתי הפיך, שדי בכך כדי להיעתר לבקשה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ