אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> האם אפשר מלכתחילה להורות על פירוק שיתוף של בית הראוי להירשם כבית משותף?

האם אפשר מלכתחילה להורות על פירוק שיתוף של בית הראוי להירשם כבית משותף?

תאריך פרסום : 26/08/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
35368-06-13
23/08/2015
בפני השופטים:
1. סגן הנשיאה יצחק ענבר - אב"ד
2. יהודית שבח
3. שאול שוחט


- נגד -
המערער:
שלמה אברהמר
עו"ד כהן רז ושות'
המשיבות:
1. טובה לויתן (ברקובר)
2. שרה רבין רחל

עו"ד מרדכי גלוסקא
פסק דין
 
     

 

סגן הנשיאה יצחק ענבר:

 

  1. לפנינו ערעור (שהוגש לאחר נטילת רשות) על החלטתו של בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופטת ת' אברהמי), אשר ניתנה ביום 16/5/13 בת.א 152849-09, שבה נעתר לבקשת המשיבות להורות על פירוק השיתוף במגרש ברחוב צוריאל ברמת גן, הידוע כחלקה 285 בגוש 6205 (להלן –הנכס, המקרקעין, או המגרש). במוקד הדיון השאלה: האם אפשר מלכתחילה להורות על פירוק שיתוף של בית הראוי להירשם כבית משותף שטרם נרשם ככזה, שחל עליו פרק ו'1 לחוק המקרקעין (להלן גם –"בתי פרק ו'1"), אשר יחידות הדיור בו הוחכרו או שקיימת לגביהן התחייבות חוזית.

 

            החלטת בית משפט קמא

 

  1. הצדדים הם הבעלים בחלקים שווים של זכויות הבעלות במגרש, ששטחו 660 מ"ר, ולאחר הבאתה של הפקעה לצרכי ציבור של 125 מ"ר – 535 מ"ר נטו. על המגרש בנוי בית מגורים ישן, דו-משפחתי, בן קומה אחת (להלן –"הבית" או "המבנה"). מזה עשרות שנים קיימת חלוקת שימוש במבנה ובמגרש. המשיבות עושות שימוש בחלקו הצפוני-מזרחי של המגרש לרבות ביחידה הצפונית במבנה, ואילו המערער עושה שימוש בחלק הדרומי-מערבי של המגרש וביחידה הדרומית במבנה. חלוקת השימוש באה לידי ביטוי בחכירות צולבות – כל אחד מהצדדים אוחז בזכויות חכירה רשומות בכמחצית המגרש, כמפורט בתשריט שצורף לשטרי החכירה (מיום 13/7/49).

 

  1. איש מהצדדים אינו גר מזה זמן במקרקעין. חלקו של המערער, שהוא יזם בתחום הבניה ובנו הוא קבלן רשום, מושכר לצד שלישי.

 

  1. לפי זכויות הבניה החלות על המגרש, ניתן להקים עליו בניין בן חמש קומות על עמודים בצירוף קומת גג ומרתף, עם 15 יחידות דיור בסך הכל. בהינתן שהנכס נמצא במקום מרכזי בעיר רמת גן, ברוחב קטן בעל נגישות טובה וקרבה לצירי תנועה עיקריים (סעיף 43 לפסק הדין) – טמון בו פוטנציאל כלכלי רב. הצדדים ניהלו במשך שנים מגעים לגבי מימוש הזכויות במגרש ובחנו, בין היתר, אפשרות לבצע עסקת קומבינציה, אלא שמגעים אלו לא נשאו פרי ובמצב דברים זה הגישו המשיבות נגד המערער את תביעתן לפירוק השיתוף במקרקעין.

 

  1. המשיבות טענו בכתב התביעה, כי הדרך הטובה ביותר לנצל את המקרקעין הנה בניה משותפת של שני הצדדים, אולם ככל שהדבר לא יסתייע מן הראוי להורות על פירוק השיתוף במקרקעין בדרך של מכירתם וחלוקת הפדיון. לטענתן פירוק השיתוף בעין אינו אפשרי ויסב לצדדים נזקים כבדים, שכן חלוקת המגרש לשניים תיצור שני מגרשים קטנים של 268 מ"ר, שבאף אחד מהם אי אפשר יהיה לקבל היתר בניה לניצולן הראוי של זכויות הבניה, זאת בהינתן ש"מגרש בניה מינימלי" ברמת גן מצריך שטח של 450 מ"ר.

 

  1. המערער טען בכתב הגנתו, כי הוא מעוניין להמשיך ולאחוז בנכס לאור "זיקה רגשית רבה" שיש לו אליו, וכי הוא מייעד את הנכס לצאצאיו. להשקפתו, "הדרך הטובה והנכונה ביותר לפירוק השיתוף...היא רישום בית משותף לפי המצב הקיים בשטח, לרבות הצמדת שטחי קרקע וזכויות בנייה לפי החכירות הרשומות במקרקעין ולפי החלוקה בפועל הקיימת בין הצדדים" (המבוא לכתב ההגנה המתוקן). וכן: "...הדרך הטובה והנכונה ביותר לשימור זכויות שני הצדדים במקרקעין, היא לפעול כאמור בסעיף 42 לחוק המקרקעין, ולרשום את המקרקעין כבית משותף" (סעיף 9 לכתב ההגנה המתוקן). יחד עם זאת, במקום אחר טען המערער, כי "הואיל ועל המקרקעין רשומות חכירות הקובעות בפועל את השטח הספציפי והמסוים המצוי בקניינו ובחזקתו של כל אחד מהצדדים, והואיל ובפועל בנוי על המקרקעין בית בן שתי יחידות דיור הראוי להרשם כבית משותף, הרי למעשה אין שיתוף במקרקעין ואין מקום לדרוש פירוק השיתוף בהם – בוודאי לא בדרך של מכירת המקרקעין לצד ג'" (סעיף 32 לכתב ההגנה המתוקן; ההדגשות בקו תחתי במקור). על רקע מסגרת דיונית זו טען המערער בסיכומיו, בין היתר, כי מלכתחילה לא ניתן להורות על פירוק שיתוף בבתי פרק ו'1 (בתים הראויים להירשם כבתים משותפים, שטרם נרשמו), אשר יחידות הדיור בו מוחכרות בחכירות צולבות.

 

  1. מחלוקת נוספת שנתגלעה בין הצדדים התייחסה להפקעה. המערער טען, כי מאחר שההפקעה בוצעה בחלק המגרש המוחכר למשיבות, עליהן לשאת במלוא סיכוניה. המשיבות טענו, מנגד, כי על הסיכון להתחלק בין הצדדים בהתאם לחלקיהם השווים בבעלות במגרש כולו.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ