אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 32576-03-16 עירון נ' אבני הכסף בע"מ

ע"א 32576-03-16 עירון נ' אבני הכסף בע"מ

תאריך פרסום : 27/07/2016 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי נצרת כבית-משפט לערעורים אזרחיים
32576-03-16
10/07/2016
בפני הנשיא:
ד"ר אברהם אברהם

- נגד -
מערערים:
בנימין עירון
משיבים:
אבני הכסף בע"מ
פסק דין
 

 

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בטבריה (כב' השופטת א' אריאלי) בת.א. 26604-05-13

  

1.בתביעה שהגישה נגד המערער בסדר דין מקוצר טענה המשיבה, כי המערער רכש ממנה אבנים, ולא שילם את תמורתן (103,109,040 ₪). להגנתו טען המערער להעדרה של יריבות עם המשיבה, כיוון שהחשבוניות עליהן הסתמכה תביעתה (לבד מאחת) אינן שלה כי אם של ישות אחרת. נוסף על כך טען המערער, כי האבנים שסיפקה לו המשיבה היו באיכות ירודה. על עמדה זו הוא חזר גם בעדותו בבית המשפט, והוסיף כי כיוון שעשה שימוש בחלק מן האבנים, הוא שילם למשיבה סך של כ-48,000 ₪.

2.בפסק דינה קבעה כב' השופטת קמא, כי אין המשיבה יכולה להסתמך על החשבוניות שהציגה על מנת להוכיח את העסקה שקשרה עם המערער, כיוון שאין הן נושאות את שמה. עם זאת קבעה כב' השופטת קמא, כי העסקה מושא התביעה הוכחה על ידי שני שיקים שנמשכו על ידי המערער ובהם אוחזת המשיבה. שני שיקים אלו חוללו בהוראת ביטול על ידי המערער. הואיל וכך קיבלה כב' השופטת קמא את התביעה באורח חלקי, וחייבה את המערער לשלם למשיבה את סכומם של שני השיקים הללו (בסך כולל של 71,166 ₪. את טענת המערער כאילו שילם חלק מן התמורה (בסך של כ-48,000 ₪) דחתה כב' השופטת קמא, משום שלא הונחה לפניה כל הוכחה, להוציא עדותו על־פה של המערער.

3.על פסיקה זו מלין המערער, בהודעת ערעור שהניח לפניי. ערעורו מתמקד בטענה אחת, ולפיה הוא שילם על חשבון האבנים סך 48,000 ₪. הוא טוען, כי לאחר הגשת סיכום הטענות בבית משפט השלום, ולפני שניתן פסק דין, הגיעו לידיו ראיות להוכחת התשלום. מטעם זה הוא ביקש להגיש ראיה נוספת בערעור, משמע את תצלומי שני השיקים.

4.בסיכום טענותיה בערעור לא ציינה המשיבה אם קיבלה תשלום זה אם לאו, כי אם טענה כי אין להרשות את הגשת הראיה הנוספת, כיוון שהיה בידי המערער להגישה בפני הערכאה המבררת והוא לא עשה כן. יתרה מכך, הטענה כאילו שולם עבור חלק מן הסחורה אף לא נטענה בבקשת הרשות להתגונן, כך המשיבה.

5.במהלך הדיון בערעור בירר, לבקשתי, ב"כ המשיבה עם מרשתו האם אכן נתקבל הסכום הנטען (שבמהלך הדיון בערעור תוקן על ידי ב"כ המערער ל-45,000 ₪), ובירורו העלה כי הסכום אכן הגיע לידי המשיבה, אלא שלטענתה זהו תשלום על חשבון עסקות קודמות, שהרי בין בעלי הדין התקיימו קשרי מסחר עובר לעסקה מושא ההתדיינות.

6.הלכה למעשה, גורלו של הערעור תלוי כל כולו בהכרעה בבקשה להגיש ראיה חדשה בערעור, וההשלכה שיש לכך על פסיקתו של בית המשפט קמא. לאחר ששקלתי בעמדות הצדדים באתי לכלל דיעה, כי אין לי להתערב בפסק הדין.

ראשית אומר, כי אפילו אקבל את תצלומי השיקים המדוברים, הרי שאין בידי כל אינדיקציה לכך שהם ניתנו עבור העסקה מושא תביעתה של המשיבה. עיון בהם איננו יכול להצביע על כל קשר שהוא לאבנים מושא עסקה זו. מפי המשיבה שמעתי בדיון בערעור, כי בין בעלי הדין היו קשרי מסחר קודם לעסקה המדוברת. טענה זו לא הוכחשה מפי באת כוח המערער. ואם כאלו הם פני הדברים, הרי שאפשר בהחלט, שתשלום סך 45,000 ₪ נעשה (ככל שנעשה) עבור עסקות קודמות.

יתרה מכך, כפי שיכולנו להיווכח, בתצהיר שתמך את בקשת הרשות להגן טען המערער כי קיבל מהמשיבה אבנים פגומות, ועל כן ביטל את השיקים שנתן בידי המשיבה. אלו היו, אם כן, השיקים ששולמו על ידו לטובת העסקה המדוברת, והם בוטלו כאמור. זכרו של תשלום בסכום של לא פחות מ-45,000 ₪ עבור חלק מן הסחורה לא בא בתצהיר זה. חשוב לראות, כי התצהיר ניתן סמוך לאחר ההתרחשות, משמע סמוך לאחר "זמן אמת", בעוד שהטענה כי המערער שילם כ-48,000 ₪ עבור חלק מן התמורה הועלתה רק כשנתיים אחר כך, בתצהיר עדות ראשית שלו. הנה כי כן, בעוד שבתצהירו טען המערער, כי קיבל סחורה פגומה וביטל את השיקים, כשנתיים אחר כך הוא טען, כי שילם על חלק מן הסחורה סך 48,000 ₪ (שפחתו בעת הדיון בערעור לכדי 45,000 ₪). מכל מקום, הדעת נותנת כי אם המערער אכן שילם סך 45,000 ₪ עבור חלק מן הסחורה בעסקה בה עסקינן, הוא היה מעלה טענה זו כבר בתצהיר שתמך בבקשת הרשות להתגונן, שהרי אין המדובר בסכום של מה בכך, כי אם חלק הארי של הסכום בו הוא חויב בערבו של יום.

7.יוצא אפוא, בתצלומי השיקים שביקש המערער להציג כראיה נוספת בערעור אין כדי ללמד, כי הוא שילם למשיבה עבור חלק מן האבנים שקיבל בעסקה מושא כתב התביעה, כפי שהינו טוען. ואם כך הוא, כי אז נותרת בעינה קביעתה של כב' השופטת קמא, לפיה לא הוכח כי המערער שילם עבור חלק מן הסחורה שסיפקה לו המשיבה.

8.הואיל וכך – דין הערעור להידחות, וכך אני עושה. המערער ישלם למשיבה שכר טרחת עורכי דין בערעור בסך של 15,000 ₪. יש בידי המשיבה ליטול שכר זה מתוך הערבון שהפקיד המערער בהליך שלפניי, אפשר באמצעות בא כוחו.

 

 

 

ניתן היום, ד' תמוז תשע"ו, 10 יולי 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ