אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 31016-03-15 פאר נ' לייף קר בע"מ

ע"א 31016-03-15 פאר נ' לייף קר בע"מ

תאריך פרסום : 26/08/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי נצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
31016-03-15
16/08/2015
בפני הנשיא:
ד"ר אברהם אברהם

- נגד -
המערער:
אברהם פאר
המשיבה:
לייף קר בע"מ
פסק דין
 
   


 ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בטבריה (כב' השופטת א' אריאלי) מיום 13.01.2015 בתא"מ 55892-02-13.

 רקע1.בשנת 1997 חתמו בעלי הדין על הסכם, במסגרתו ניתן למערער זיכיון בלעדי לשיווק מוצר רפואי שייצרה המשיבה. במסגרת ההסכם מסרה המשיבה למערער, באמצעות מנהלה מר צבי נחום (להלן: נחום), שיק לביטחון בלא שננקב בו סכום. על פי ההסכם על המערער היה לשלם למשיבה מקדמה בסך 30,000$ עבור ייצור כ-1000 יחידות מוצר, והותנה כי אם לא יעלה בידו להתקשר עם קונים פוטנציאלים תוך שלושה חודשים, יושב לו כספו.לאחר מספר חודשים הזמין המערער ייצור של 1,000 יחידות נוספות של המוצר, עבורן שילם למשיבה סך 25,000$. בדיעבד נסתבר, כי המערער כשל בשיווק המוצר שהזמין, וכל יחידות המוצר נותרו במפעלה של המשיבה.2.ביום 14.08.1997 חתמו הצדדים על הסכם נוסף, לפיו הזיכיון לשיווק המוצר יועבר לצד ג' (סטפלקס). מאחר והמערער שילם מקדמות עבור יחידות מוצר שטרם נמכרו, הוסכם כי הכספים שייגבו באמצעות סטפלקס, עד לתקרה מסוימת, יועברו למערער. משכשלה גם סטפלקס בשיווק המוצר, ביקש המערער להשיב לו את כספו. בקשתו נענתה בשלילה, תוך שהמשיבה מציינת את כי המוצר יוצר לפי בקשתו, והזמינה אותו להמשיך ולשווקו.3.בשנת 2012 פנה המערער לבנק על מנת לפרוע את שיק הביטחון שנתנה לו בשעתה המשיבה, כשהוא ממלא את סכום השיק ומעמידו על 300,000 ₪. השיק חולל באי פירעון, ולכן הגישו המערער לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, כשהוא מעמיד את דרישתו על סך 50,000 ₪. המשיבה התנגדה לביצוע השיק. בית המשפט קיבל את ההתנגדות, והדיון הועבר לסדר דין מהיר. 4.בתחילתה של ההתדיינות ביקשה המשיבה לדחות את התובענה על הסף מחמת התיישנותה, כיוון שעילת התביעה נולדה בשנת 1998. בתשובה טען המערער, כי טענת המשיבה להתיישנות לא הועלתה בהזדמנות הראשונה, ולכן אין בידי המשיבה להעלותה עוד. לכך הוא הוסיף, כי מרוץ ההתיישנות הפסיק, הן מכיוון שהוא פעל משך כל השנים הללו להשבת כספו בדרכים שונות, והן משום שבדיון בהתנגדות לביצוע שטר הודה נציג המשיבה, נחום הנ"ל, בקיום זכותו (של המערער).פסק הדין קמא5.כב' השופטת קמא קיבלה את בקשת המשיבה ודחתה את התביעה על הסף מחמת התיישנותה. ראשית דחתה השופטת קמא הנכבדה את טענת המערער, לפיה הטענה לא הועלתה בהזדמנות הראשונה, שהרי זו הועלתה כבר בהתנגדותה של המשיבה לביצוע השיק. לגופה של התיישנות קבעה כב' השופטת קמא, כי עילת התביעה נולדה בשנת 1998, עת שלח המערער מכתב למשיבה ובו דרש להשיב לו את כספו; לכל המאוחר נולדה העילה בשנת 2002, כאשר נשלח מכתבו השני של המערער. את הבקשה לביצוע שיק הגיש המערער בשנת 2012, ומכאן התיישנותה.מכאן באה השופטת קמא לבחון את טענות המערער להפסקת ההתיישנות, ותחילה דחתה את הטענה לפיה המשיבה הודתה בזכותו של המערער, כיוון שעל מנת שתסכון טענה שכזו צריך שההודאה תהא מפורשת ומלאה. מלים אחרות, לא די בכך שהמשיבה תודה במסכת העובדתית לה טוען המערער, כי אם צריך שהיא תודה בקיומה של זכות למערער לקבלת כספו ממנה. במקרה שלפנינו אמנם אישר נחום את המסכת העובדתית, אך התכחש לזכותו של המערער לקבל את הכספים להם הוא טוען.טענתו האחרת של המערער להפסקת מרוץ ההתיישנות, משום הפעולות בהן נקט משך השנים כגון פניותיו הטלפוניות למשיבה, אף היא נדחתה, כיוון שבפעולות אלו לא נמצאה הכרה של המשיבה בחובה כלפי המערער.הערעור6.על פסק דין זה מלין המערער, בערעור שהניח לפניי, ובו הוא טוען כי טענת ההתיישנות לא הועלתה בהזדמנות הראשונה, שכן בהתנגדותה טענה המשיבה ל"שיהוי" ולא ל"התיישנות". המערער מבקש להבחין בין שני מושגים אלו וטוען, כי המילה "התיישנות" שורבבה בפרק טענות המשיבה ל"שיהוי", ולא עמדה לבדה כטענה עצמאית כנדרש.טענתו השניה של המערער מתייחסת לפרשנות שנתן בית המשפט קמא לדבריו של נחום בחקירתו על תצהירו. לגבי דידו, את דברי נחום יש לפרש כהכרה בזכותו (של המערער) להשבת החוב, הכרה המפסיקה את מירוץ ההתיישנות.7. המשיבה מצידה, אוחזת בפסיקתו של בית המשפט קמא על נימוקיה.דיון והכרעה8.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים באתי לכלל דיעה, כי דין הערעור להידחות. הטעמים שהטעים בית המשפט קמא מקובלים עליי, ואין לי כי אם לשוב עליהם בלשוני.9.המסמך הראשון שהגישה המשיבה בהליך בו עסקינן הוא התנגדותה לביצוע שטר, ובסעיף 5 לתצהיר שתמך בה נאמר:"טענה מקדמית – שיהויראשית ראוי כי יטען בדבר השיהוי הניכר וההתיישנות בהגשת הבקשה לביצוע השטר נשוא התנגדות דנן"מכאן מבקש המערער ללמוד, כי לא טענה להתיישנות היתה בפי המצהיר מטעם המשיבה (נחום), כי אם טענה לשיהוי.10.טענה זו של המערער אין בידי לקבל. לא כותרת הפיסקה נותנת, כי אם תוכן דבריו של המצהיר הוא הנותן, ובתוך הפסקה הנ"ל מתוך דבריו מצינו, כי המצהיר טוען אמנם ל"שיהוי ניכר", אך מיד מוסיף "והתיישנות".משהועלתה טענה להתיישנות במפורש מפי המצהיר מטעם המשיבה כבר בכתב ההתנגדות, יש לומר על המשיבה כי היא קיימה אחר מצוות סעיף 3 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן החוק), והעלתה את טענתה "בהזדמנות הראשונה".11.טענתו האחרת של המערער מכוונת, כאמור, להודאת המשיבה בקיומה של זכותו לקבל כספו, הודאה שבאה מפיו של נחום בחקירתו על תצהירו, והרי הודאה זו מפסיקה את מירוץ ההתיישנות, כך מורה לנו סעיף 9 לחוק ההתיישנות.12.גם טענה זו של המערער אין בידי לקבל. ראשית אביא את לשונו של סעיף 9 לחוק:הודאה בקיום זכותהודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף זה.בסעיף זה, "הודאה" – למעט הודאה שהיה עמה טיעון התיישנות.13.כפי שנוכחנו לראות, המשיבה טענה להתיישנות בכתב טענותיה הראשון, משמע התנגדותה לביצוע השיק. הואיל וכך, את דבריו של נחום בקשר עם עסקת היסוד יש לראות כ"הודאה שהיה עמה טיעון התיישנות". באורח כללי אומר, כי אם נטענת טענה להתיישנות בכתבי הטענות, כי אז כאשר אנו באים להתדיינות גופה, ובעל הדין (שטען התיישנות) מעיד בפני בית המשפט, אין עליו לדקלם את המילה "התיישנות" לכל אורך עדותו, שאם לא יעשה כן ייראו דבריו, המתייחסים לגופה של עסקה (לפי שאלות החוקר), כאילו הן הודאה שאין עמה טיעון התיישנות. משנשאל נחום על העסקה, הוא השיב על השאלות שנשאלו אודותיה. אפילו היינו רואים בדבריו משום הודאה בקיומה של זכות (והדבר איננו כך), הרי שדבריו הם בבחינת הודאה שיש עמה טיעון להתיישנות.סיכומה של נקודה, את דבריו של נחום בעדותו אין לראות כהודאה המפסיקה את מרוץ ההתיישנות.14.אלא שכפי שנרמז מעלה, דבריו של נחום אף אינם בבחינת הודאה בקיומה של זכות, שכן אין בהם כי אם אישור למסכת העובדתית, ולצידו התכחשות לזכותו של המערער לקבל כספים מן המשיבה. הודאה בקיומה של העסקה על תנאיה, ובכלל זה הודאה בקבלת הכספים על ידי המשיבה והודאה בתוכנו של ההסכם (השבת הכספים בהתקיים תנאים שונים), אינה בבחינת הודאה כי עומדת למערער זכות להשבת הכספים. אדרבא, המשיבה הביעה התנגדות להשבת הכספים, לא רק בהתנגדותה לביצוע השטר ובדבריו של נחום בעדותו, כי אם גם במגעים שנתקיימו בין בעלי הדין לאורך שנים.סיכום15.סיכומם של דברים, תובענתו של המערער התיישנה, ולכן דין ערעורו להידחות.הערעור נדחה, אפוא. המערער ישלם למשיבה שכר טרחת עורכי דין בערעור בסך של 5,000 ₪.  ניתן היום, א' אלול תשע"ה, 16 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים. Picture 1     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת

 

הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ