אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 30846-08-15 בלביסי נ' רשות הפיתוח במובן חוק רשות הפיתוח

ע"א 30846-08-15 בלביסי נ' רשות הפיתוח במובן חוק רשות הפיתוח

תאריך פרסום : 07/09/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
30846-08-15
27/08/2015
בפני השופט:
1. ישעיהו שנלר
2. סגן הנשיאה


- נגד -
מבקש::
חוסיין בלביסי
עו"ד מיכאל אוסטרובסקי
המשיבה::
רשות הפיתוח במובן חוק רשות הפיתוח על ידי עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
עו"ד עמיחי מגער
החלטה
 

 

 

1.בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופטת כרמלה האפט) מיום 21.7.15 (תא"ק 7371-01-14), אשר קבע כי המבקש פולש למקרקעין ודירה (להלן: הדירה) הנמצאים ברחוב ציונה תג'ר 3 בתל אביב יפו, וכי עליו לפנות את הדירה ולהשיבה למשיבה לא יאוחר מיום 1.9.15, וכן חייב את המבקש לשלם למשיבה הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪.

 

2.בהתאם לאמור בפסק הדין המשיבה טענה כי הדירה הושכרה בדיירות מוגנת למחמוד ביירותי ז"ל בהתאם לחוזה שכירות מיום 27.3.61, ולאחר פטירתו ומכוח זכויותיו הוסיפה אלמנתו להחזיק בדירה כדיירת מוגנת נגזרת.

עוד נטען, כי כשנה לפני הגשת התביעה חלתה האלמנה, אושפזה ולאחר ששוחררה מבית החולים עברה לגור עם משפחתה בעזה ולאחר מכן נפטרה (להלן: המנוחה), ומבלי ששבה להתגורר בדירה.

לטענת המשיבה לאחר מספר חודשים שהדירה עמדה ריקה נמסרה הודעה אנונימית כי מתבצעות עבודות בדירה ואזי הסתבר כי המבקש הוא זה שפלש לדירה ואף הוגשה תלונה למשטרה בגין פלישה טריה.

מנגד טען המבקש, יליד 1984, כי גם המנוחה הייתה דיירת מקורית בדירה וכי על רקע חיכוכים עם הוריו עבר להתגורר עם בני הזוג ביירותי עוד בשנת 1997, דהיינו בהיותו בן 13, הגם שבבקשת הרשות להתגונן טען כי עבר להתגורר בדירה בשנת 2002, בהיותו בן 18.

 

3.בית המשפט קמא קבע כי המבקש לא עמד בהוכחת התנאים הנדרשים, בהתאם לסעיף 20 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 (להלן: חוק הגנת הדייר).

המבקש לא הוכיח כי מדובר בקרוב משפחתם הדיירים וכשהוא עצמו הסביר כי מדובר בקרבת משפחה רחוקה וכך גם לא הוכיח שהתגורר בדירה שישה חודשים יחד עם המנוחה.

יתר על כן, לא הוכח כי אין לו דירה אחרת למגוריו לרבות דירת אמו אשר לא העידה, כפי שלא העידה גם אשתו של המבקש.

די היה בכך לדחות את טענותיו של המבקש, כך בית משפט קמא. אולם, בית המשפט נדרש לבחינת טענת המבקש כאילו התגורר בדירה משך תקופה ארוכה ודחה טענתו זו לרבות לאחר ניתוח העדויות שהובאו מטעמו של המבקש, וכך גם לאור אותן עדויות שלא הובאו, על כל המשתמע מכך.

לבסוף, קבע בית המשפט כי בכל מקרה נטשה המנוחה את הדירה ועל כן לא ניתן לקבוע כי צמחה זכות למי מטעמה ועל אחת כמה וכמה, לאחר שלא הוכח כאילו גם המנוחה הייתה שוכרת מקורית, על כל המשתמע מכך.

 

4.בבקשת עיכוב הביצוע, טוען המבקש לעניין סיכויי הערעור כי שגה בית המשפט קמא מספר שגיאות וכן התעלם מסתירות בין התצהירים לבין העדויות שהובאו על ידי המשיבה, וכן כי שכל טענות המשיבה היו עדויות שמועה וסברה – שהן ראיות חסרות משקל.

אשר לשגיאות, ציין המבקש כי הוא מתגורר בדירה האמורה החל בשנת 1997, עת החל לטפל בדיירים המוגנים, בני הזוג ביירותי, וכי העדים שהובאו מטעמו תומכים בגירסתו וכשאין להם כל אינטרס בעניין. עוד הוא טוען כי היה על המשיבה לזמן עדים נוספים, שיכלו לאמת את טענות המבקש – כך, למשל, אמו של המבקש הובאה להעיד מטעם המשיבה, אולם מסיבות אלה או אחרת לא עלתה בסוף לדוכן העדים. עוד ציין כי דוגמה לפסיקה הבעייתית היא בכך שבית המשפט קמא ציין כאילו המבקש הוא בנם של בני הזוג ביירותי, אולם לטענתו, מעולם לא טען שהוא בנם.

בהתייחס לנימוק בית המשפט כי היה עליו להביא לעדות את רעייתו – טען המבקש כי הם לא הכירו בתקופה שבה החל לגור בדירה ועל כן לא היה כל טעם להביאה לעדות.

בנוסף, ואשר לסיכויי הערעור, הדגיש המבקש כי בהסתמך על הפסיקה די להראות כי יש סיכוי קל לערעור על מנת שיינתן הסעד של עיכוב ביצוע, ובמיוחד על רקע מאזן הנוחות אשר אין ספק כי הוא פועל לטובתו, ובמיוחד שהמשיבה מתכוונת למכור את הדירה. דהיינו, מדובר על מצב בלתי הפיך. עוד טען המבקש כי בכל מקרה משלם הוא את שכר הדירה וכך גם את תשלומי אחזקת הדירה וכי מחירי הדירות עולים, ועל כן לא יגרם נזק למשיבה מעיכוב הביצוע ואי השלכתו שלו, אשתו ובתו הפעוטה, לרחוב, כלשונו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ