אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 2970/16 יעקב בן שושן נ' מ.ל יזמות והשקעות אילת 2011 בע"מ

ע"א 2970/16 יעקב בן שושן נ' מ.ל יזמות והשקעות אילת 2011 בע"מ

תאריך פרסום : 19/04/2016 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים אזרחיים
2970-16
19/04/2016
בפני השופט:
נ' סולברג

- נגד -
המבקש:
יעקב בן שושן
עו"ד יחיאל כשר
עו"ד בילה כהנא-לוינזון
עו"ד אלכס וולף
המשיבה:
מ.ל יזמות והשקעות אילת 2011 בע"מ
עו"ד נמרוד כנפי
החלטה

 

  1. בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגנית הנשיא ש' דברת) בת"א 32426-07-13 מיום 18.2.2016. במסגרת פסק הדין התקבלה תביעת המשיבה, והמבקש חויב לשלם למשיבה 1,450,000 ₪ בגין הפרת החוזה עמה, יחד עם תשלום שכר טרחת עו"ד בסכום של 100,000 ₪.

 

רקע

  1. המבקש, יעקב בן שושן, היה בעל זכות חכירה במקרקעין, והוא התקשר עם המשיבה, חברת מ.ל. יזמות והשקעות אילת 2011 בע"מ (להלן: החברה) בהסכם להעברת זכויותיו במקרקעין לידי החברה. יצוין, כי מפסק הדין של בית המשפט המחוזי עולה כי החברה הוקמה בשנת 2011 לצורך רכישת הנכס; וכן כי לאחר כריתת ההסכם מכרה החברה את זכויותיה בנכס לידי צד שלישי.

 

  1. החברה הגישה תביעה נגד בן שושן, ובה טענה כי הלה הפר את ההסכם עמה. לפי ההסכם, היה על בן שושן להמציא לחברה היתר בניה תוך זמן מסוים אשר יאפשר הקמת מבנה מסחרי במקרקעין, ויתיר את השימוש בו ללא הגבלה בהתאם לתב"ע החלה על המקרקעין (נופש, בידור ומסחר). אולם התברר, כי רמ"י – שהחכירה לבן שושן את הנכס – הגבילה בהסכם החכירה את השימוש במקרקעין לטובת הקמת מועדון זמר בלבד. בשל כך היתה צריכה החברה להגיע להסכמות עם רמ"י בדבר השימוש בנכס. לפי טענת החברה, בכך הפר בן שושן את החוזה, והיא תבעה ממנו פיצויים בגין כך; כמו כן, נטען שבן שושן לא עמד במועד המוסכם בחוזה להמצאת היתר הבניה.

 

  1. בית המשפט המחוזי הגיע לכלל מסקנה, כי הן לשונו של ההסכם, הן נסיבות העניין, מצביעים על המסקנה כי בן שושן התחייב להמציא היתר בניה לכל מטרה שהיא במסגרת התב"ע, וכי הוא לא עמד בכך. מסקנה זו נגזרה מלשונו של החוזה, ומן העדויות השונות שנשמעו בבית המשפט המחוזי בנוגע להוצאת היתרי הבניה האמורים. כמו כן נקבע, כי בן שושן לא עמד במועד להמצאת היתרי הבניה כפי שהתחייב. הסעד שנפסק לטובת החברה מבוסס על הפיצוי המוסכם הקבוע בחוזה, והוא הוערך בסך של 1,450,000 ₪, וכמו כן נפסק לטובתה סכום של 100,000 ₪ בגין הוצאות משפט.

 

הבקשה לעיכוב ביצוע

  1. בן שושן הגיש ערעור על פסק הדין, ועמו כרך בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. טענותיו של בן שושן מתמקדות הן במאזן הנוחות בין הצדדים, הן בסיכויי הערעור שהגיש. באשר למאזן הנוחות, נטען כי לא קיים חשש שייגרם נזק כלשהו לחברה אם תתקבל בקשתו, וזאת משום שכיום מופקד סך של למעלה מ-1,600,000 ₪ בנאמנות אצל עו"ד גור, אשר ייצג את הצדדים בעסקת המכר. סכום זה שייך לבן שושן, ויש לראות אותו כבטוחה עבור החברה, שכן הוא מוכן להתחייב להימנע מביצוע פעולות בסכום זה עד למתן פסק הדין בערעור. לעומת זאת, קיים חשש ממשי כי אם יבוצע התשלום כבר כעת ויתקבל ערעורו של בן שושן, הוא לא יכול להשיב את מצב הדברים לקדמותו ולקבל את הכספים.

 

  1. טענה זו נסמכת על שני נימוקים שונים: ראשית, החברה היא חברה יעודית, שהוקמה לצורך רכישת נכס המקרקעין שבמוקד הסכסוך. החברה כבר מכרה את זכויותיה בנכס, ולמיטב ידיעתו של בן שושן אין לה נכסים נוספים כלשהם והיא אינה מקיימת פעילות עסקית כלשהי אחרת. לטענתו של בן שושן, ככל הנראה ממשיכה החברה להתקיים רק משום שהיא היחידה שיכולה לקבל את התשלום לפי פסק הדין. במצב עניינים זה, ניתן להניח כי לחברה לא קיימות הכנסות שוטפות כלשהן, וספק אם תוכל להשיב את הסכום שישולם לה אם יתקבל הערעור. כמו כן, קיים חשש סביר שהחברה תפנה להליכי פירוק מרצון בעתיד הקרוב, לאחר שתקבל את התשלום על פסק הדין ולפני הכרעה בערעור; או אז יתקשה בוודאי בן שושן בהשבת הסכומים שיעביר לחברה. בנוסף, מאופייה המתואר של החברה עולה החשש כי היא תשמש כצינור להעברת הכספים לבעלי מניותיה, מיד עם קבלת התשלום, וגם חשש זה מחזק את חששו של בן שושן כי לא ניתן יהיה להשיב את הכספים במידה וערעורו יתקבל. שנית, נטען כי רוב המניות של החברה (86 מתוך 100) מוחזקות בידי תאגיד זר שמקום מושבו באנגליה. בן שושן אינו יודע מיהם בעלי מניותיו של התאגיד והיכן בדיוק ממוקמים משרדיו הרשומים. הוא אינו מכיר אלא את מנהלה של החברה, מר איבגי, אך קיים חשש כי הוא לא יוכל לפרוע בכוחות עצמו את חובותיה של החברה. גם מטעם זה עולה החשש כי בן שושן לא יוכל להשיב את הכספים במידה ויתקבל הערעור.

 

  1. באשר לסיכויי הערעור, נטען כי הרף הנדרש בהקשר זה הוא להראות כי הערעור אינו משולל יסוד, וזאת שעה שקיים חשש אמיתי לקושי בהשבת המצב לקדמותו. הערעור דנן מושתת על קביעות משפטיות ביחס לפרשנות הסעיף הרלבנטי בהסכם המכר, באשר למסמכי ויתור שעליהם חתמה החברה, ביחס לגובה הפיצוי המוסכם; וכן על קביעות משפטיות ומסקנות עובדתיות ביחס לאופן שבו הבינו הצדדים בזמן אמת את הוראות ההסכם, ואם הפר בן שושן את ההסכם הלכה למעשה. די בטענות המשפטיות שבערעור, המופנות כלפי קביעות אלו, כדי לקבוע כי הערעור אינו משולל יסוד.

 

  1. החברה הגישה את תשובתה לבקשה, ובה טענה שחששותיו של בן שושן  על דבר הקושי שבהשבת המצב לקדמותו נשענות על ספקולציות שאינן מבוססות על תשתית ראייתית מספקת. עסקינן בבקשת עיכוב ביצועו של סעד כספי, אשר אותו ניתן לעכב רק אם יהא זה בלתי אפשרי או קשה עד מאוד להשיב את המצב לקדמותו. בן שושן מעלה אמנם את הטענה לפיה לחברה אין פעילות עסקית, אך מדובר בהשערתו בלבד, והיא אינה נתמכת בראיה כלשהי. החברה הוכיחה את איתנותה הכלכלית מספר רב של פעמים, ובן שושן אף לא חשש מכך שעה שהתקשר עם החברה בהסכם המכר שבמחלוקת. החברה מדגישה כי מדובר בחברה פעילה, אין לה חובות אגרה שנתית לרשם החברות (כעולה מנסח רשם החברות המצורף לבקשה), היא תרה אחר הזדמנויות עסקיות בכדי להרחיב את פעולתה, ואין לה כל כוונה לפנות להליך של פירוק. כמו כן, אין מדובר בחברה המשמשת צינור לבעלי מניותיה, ואין בכך שהיא זכאית להורות על חלוקת דיבידנד ככל חברה בכדי לבסס מסקנה כזו. באשר לכך שבעלת מניות בחברה היא חברה שמקום מושבה באנגליה, נטען כי ההליך אינו מנוהל נגד בעל מניות זה או אחר אלא נגד החברה, שמקום מושבה בישראל, ואשר שלושת הדירקטורים שלה ויתר בעלי מניותיה כולם בעלי כתובת בישראל. כללם של דברים, טענותיו של בן שושן בכל הנוגע לאפשרות השבת המצב לקדמותו נטענו בלי תשתית ראייתית של ממש. בנוסף ציינה החברה כי העובדה שמצויים כספים בנאמנות אצל עו"ד גור, דווקא מלמדת על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתה, משום שבן שושן לא צריך לממש נכסים או להוציא כספים מכיסו לצורך מימוש פסק הדין. מדובר בכספים שהחברה העבירה לבן שושן במסגרת הסכם המכר, וכתוצאה מפסק הדין – עליו להשיבם לחברה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ