אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 2946-15 ר' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח'

ע"א 2946-15 ר' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 09/06/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
2946-15
09/06/2015
בפני השופטת:
ע' ברון

- נגד -
המערער:
א' ר'
עו"ד יגאל ספרבר
המשיבים:
1. בנק דיסקונט לישראל בע"מ
2. ארז שמעיה - נאמן לנכסי המערער
3. כונס הנכסים הרשמי
4. בנק מזרחי טפחות בע"מ

עו"ד ארז שמעיה
עו"ד ענבל קדמי-עברי


 

  1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (פש"ר 50415-06-12, כבוד השופטת ע' כהן) מיום 8.3.2015 (להלן: הבקשה ו-ההחלטה, בהתאמה), שלפיה בוטל צו עיכוב הליכי מימוש דירת המגורים של המבקש ובני משפחתו. על ההחלטה הוגש ערעור ובד בבד הוגשה גם הבקשה לעכב את ביצוע ההחלטה עד להכרעה בערעור. המבקש מציין כי הערעור שהגיש על ההחלטה הוא "ערעור בזכות" לנוכח הוראת סעיף 182 (א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם – 1980, המסווגת את ההחלטה כ"צו פשיטת רגל".

 

רקע

 

  1. נגד המבקש ניתן צו כינוס נכסים ביום 28.6.2012, והמשיב 2 מונה כמנהל מיוחד לנכסי המבקש-החייב (להלן: המנהל המיוחד). במועד מתן צו הכינוס, עמדו נגד המבקש הליכי הוצאה לפועל בשלבים מתקדמים, שבמסגרתם מונה בא כוח המשיב 1 ככונס נכסים מטעם ההוצאה לפועל על זכויות המבקש בדירת המגורים המשותפת לו ולאשתו (להלן: הכונס ו-הנכס, בהתאמה). ביום 30.9.2012 הגיש המשיב 1 בקשה למתן הוראות בתיק הפש"ר – להתיר לו להמשיך בהליכי מימוש הנכס במסגרת כינוס הנכסים תחת המנהל המיוחד. בתגובה הודיע המנהל המיוחד כי הוא תומך בבקשת הכונס שכן המשך ההליכים על ידי הכונס עשוי לחסוך זמן רב במימוש הנכס. ביום 28.11.2012 ניתנה החלטה להמשיך בהליכי המימוש, ובעקבותיה הגיש הכונס בקשה למתן פסק דין בתביעה לפירוק שיתוף נגד אשתו של המבקש – הליך בו החל הכונס עובר למתן צו הכינוס. ביום 16.1.2013 ניתן פסק דין בתביעה לפירוק השיתוף; ואשתו של המבקש, שהיא בעלת הזכויות הנוספות בדירה, צורפה להליכי ההוצאה לפועל. לאחר מכן ובמשך קרוב לשנתיים התעכבו הליכי פשיטת הרגל, כאשר המשיב 1 מבקש לבטל הליכים אלה ולהמשיך בהוצאה לפועל; המנהל המיוחד מבקש מצידו לקדם את הליכי פשיטת הרגל באמצעות הכונס; החייב מבקש לעכב את ההליכים נגדו; ובית המשפט מעכב את מימוש הנכס בהמתנה לתגובת הכנ"ר, שבוששה להגיע. ביום 30.12.2014 ניתנה החלטה שלפיה אין מקום לעכב עוד את הליכי מימוש הנכס, ואולם אז הגיש הכנ"ר בקשה לעיון חוזר בהחלטה, בטענה שהמשיב 1 הוא נושה רגיל ומימוש הנכס על ידי הכונס עלול להעניק לו יתרון על פני נושים אחרים. בעקבות בקשת הכנ"ר הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע החלטתו מיום 30.12.2014; בתגובה הבהירו הכונס והמנהל המיוחד כי המשך ההליך על ידי הכונס נועד לייעל ולזרז את מימוש הנכס, וכי זה יבוצע בפיקוחו ההדוק של המנהל המיוחד באופן שיבטיח את טובת כלל הנושים ללא מתן העדפה כלשהי למשיב 1. עמדה זו הייתה מקובלת על בית המשפט, ולפיכך בהחלטה מיום 8.3.2015 הורה על הסרת עיכוב הביצוע והמשך ההליך למימוש הנכס בהתאם להחלטתו מיום 30.12.2014. מכאן הערעור והבקשה שלפניי.

 

טענות הצדדים

 

  1. המבקש מדגיש בטענותיו את החשש שפינוי דירת המגורים שלו ושל בני משפחתו ומימושה בטרם יישמעו טענותיו בערעור עלול לגרום להם נזק בלתי הפיך, שכן במקרה כזה לא ניתן יהיה להשיב להם את ביתם אף אם יתקבל הערעור; ואילו למשיבים, כך טוען המבקש, לא ייגרם כל נזק מעיכוב הפינוי, שכן אין חשש לשינוי המצב הקיים עד לתום הליך הערעור. על כן, לשיטת המבקש, נוטה מאזן הנוחות באופן מובהק לטובתו. המבקש מוסיף וטוען לטעויות שנפלו בהחלטה, ומכאן לסיכויים טובים לקבלת הערעור. לדברי המבקש, ההחלטה ניתנה ללא קבלת עמדתו של המשיב 4 – נושה מובטח בעל זכויות קנייניות בשעבוד מדרגה ראשונה על הנכס; ואף טרם שאושרה תביעת החוב שהוגשה למנהל המיוחד מטעם המשיב 1, כלומר קודם שנקבע כי המשיב 1 הוא נושה של המבקש. כמו כן טוען המבקש כי היה על בית המשפט להורות למנהל המיוחד לממש את הנכס באמצעות הליכי פשיטת הרגל ולא לאפשר לכונס להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל. כך משום שעל פי סעיף 91 לפקודת פשיטת הרגל, נושה רגיל אינו רשאי להמשיך בהליכי הוצאה לפועל שלא סיימם עד למועד מתן צו הכינוס. לטענת המבקש, בית המשפט התעלם מהעובדה שהמשיב 1 המשיך בהליכי ההוצאה לפועל אף שידע שבכוונת המבקש להגיש בקשה למתן צו כינוס, ולא חדל מהליכי ההוצאה לפועל גם לאחר שהצו כבר ניתן. משכך, ממשיך וטוען המבקש כי בית המשפט לא נתן את דעתו להבדל שבין מימוש הנכס באמצעות הליכי הוצאה לפועל שנועדו אך כדי לייעל את גביית החוב, לבין מימושו בהליך של כינוס נכסים שבו נודע משקל רב לשיקולי שיקום החייב.

 

  1. המנהל המיוחד ביקש תחילה ארכה קצרה להגשת תגובתו לבקשה, וזאת בכדי לאפשר לצדדים לבחון אפשרות להסדר כולל ביניהם. משחלפה הארכה שניתנה, הגיש המנהל המיוחד את תגובתו, שבעקבותיה הוגשה גם תגובת הכנ"ר, ללמדנו כי הניסיון להגיע להסדר בין הצדדים לא צלח.

 

           עמדתו של המנהל המיוחד, שאליה הצטרף הכנ"ר בתגובתו, היא כי יש לדחות את הבקשה. זאת בשל הסיכויים הנמוכים לקבלת הערעור, מחד גיסא, והנזק שייגרם לנושי החייב מעיכוב ביצוע ההחלטה, מאידך גיסא. המנהל המיוחד שב ומדגיש בתגובתו, כפי שהבהיר לבית המשפט קמא טרם שניתנה ההחלטה, כי הליך ההוצאה לפועל הוכפף למעשה להליך הכינוס באופן שמייעל ומזרז את הכינוס לטובת כלל הנושים: אין המדובר בנושה הפועל על דעת עצמו ולטובתו בלבד, אלא בכונס שהתקדם זה מכבר דרך ארוכה לקראת מימוש הנכס, שעבר את התנגדויות המבקש, צלח את הליך פירוק השיתוף בבית המשפט לענייני משפחה ומונה ככונס לכלל הזכויות בנכס, וכעת מוכן לפעול עבור קופת הכינוס. במצב זה, טרפוד הליך ההוצאה לפועל ואילוץ המנהל המיוחד לעבור מחדש את כל ההליך למימוש הנכס אינו אלא בזבוז משאבים וזמן, ולכן אין מקום לקבל את הערעור והסיכויים לכך נמוכים. כמו כן מבהיר המנהל המיוחד כי בניגוד לטענת המבקש, העיכוב בפינוי הנכס עלול דווקא לגרום נזק לנושי המבקש, שכן הוא מעמיס עלויות נוספות על קופת הכינוס. עלויות אלה לא יוחזרו על ידי המבקש אף אם ייפסקו נגדו הוצאות, שכן החייב הינו פושט רגל וכבר היום אינו יכול לפרוע את חובותיו. לטענת המנהל המיוחד, כל תכליתם של המהלכים שבהם נוקט המבקש – החל מהליך פשיטת הרגל שאותו יזם לפני שלוש שנים, ובהמשך בקשותיו החוזרות לעיכוב פינויו מהנכס – היא לדחות את החזר החובות לנושיו, וזאת מבלי שהציג חלופה כלשהי לפרעונם. כמו כן מדגיש המנהל המיוחד כי המבקש אינו כופר בעצם קיומו של החוב ובזכותו של המנהל המיוחד לממש את הנכס, אלא ממקד את טענותיו נגד מימוש הנכס באמצעות ההוצאה לפועל – והוא עושה כן אך ורק בשל השלב המתקדם שבהם נמצאים הליכים אלה ותחושת הסכנה המתקרבת למבקש שייאלץ לפנות את דירת מגוריו. לפיכך מבקש המנהל המיוחד לדחות את הבקשה ולאפשר את המשך מימוש הנכס.

 

           לחלופין, במידה שהבקשה תתקבל מבקש המנהל המיוחד להתנות את עיכוב הביצוע בהפקדת ערבות של צד שלישי בסך 20,000 ש"ח לקופת הכינוס, אשר תמומש במקרה שהערעור יידחה או ייזנח על ידי המבקש, או אם הליך פשיטת הרגל יבוטל בשל התנהלותו של המבקש.

 

           עוד יוער כי המנהל המיוחד צירף לתגובתו גם את עמדת המשיב 4, שהביע את התנגדותו למימוש הנכס שלא בהתאם לתנאי המשכנתא הרשומים לטובתו, שבשלב זה אינם מאפשרים לו לממש את הנכס. עם זאת, המשיב 4 הוסיף וביקש כי במידה שהנכס ימומש, יותנה המימוש במספר תנאים שיבטיחו שזכויותיו לא ייפגעו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ